תנ"ך - ומצרים ילד את־לודים ואת־ענמים ואת־להבים ואת־נפתחים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים: (בראשית פרק י פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת־לוּדִים וְאֶת־עֲנָמִים וְאֶת־לְהָבִים וְאֶת־נַפְתֻּחִים: (בראשית פרק י פסוק יג)

טקסט בלבד:

ומצרים ילד את־לודים ואת־ענמים ואת־להבים ואת־נפתחים: (בראשית פרק י פסוק יג)

תיקון קוראים:

ומצרים ילד את־לודים ואת־ענמים ואת־להבים ואת־נפתחים: (בראשית פרק י פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וּמִצרַיִם אוֹלֵיד יָת לוּדָאֵי וְיָת עַנמָאֵי וְיָת לַהבָּאֵי וְיָת נַפתּוּחָאֵי :

עין המסורה:
להבים - ג': בר' י , יג; יש' יג , ח; דה"א א , יא.

מסורה קטנה:
להבים - ג'.

רש"י:
להבים - שפניהם דומין ללהב.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומצרים ילד את לודים - על דעתי , שאלה שמות מדינות , בכל מדינה - משפחה , על כן הם כולם על לשון רבים; גם פתרוסים לעֵד. והראיה הגמורה: אשר יצאו משם , ושם - רמז למקום. גם כפתורים - ילדם מצרים. ובעבור שהבן מאון האב ומכוחו בצלמו בדמותו , יאמר לו ילד.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
יש אומרים כי לודים - שם אדם , וככה חביריו , וכמוהו "כתים" (לעיל , ד). ויש טענה עליהם , בעבור שאמר אשר יצאו משם - ו'שם' לעולם יורה על מקום. ויש להשיב: "ומשם לא תאכל" (מ"ב ז , ב)!? ויוכל הראשון להשיב , כי מאותו המקום לא תאכל כלום. ויש אומרים , כי יש 'שָם' - רמז לזמן , כמו "שם יצעקו" (איוב לה , יב); "משם רועה אבן ישראל" (בר' מט , כד). ואחרים אמרו , כי הם משפחות ומדינות נקראו על שם הבונה , כמו מצרים. והנה פלשתים גם הם מחם , על כן הזכירם הכתוב.

רמב"ן:
ומצרים ילד - הזכיר למצרים תולדותיו ולא הזכיר מושבם כמו שהזכיר באחרים , כי בבני יפת הזכיר איים (ראה לעיל , ה) , ובבני כוש ארץ שנער ואשור (ראה לעיל , י - יא) , ובבני כנען הזכיר תחומי ארצם (ראה להלן , יט) , וכן בבני שם (ראה להלן , ל); והיה זה , כי מצרים ארץ מושבו ידועה , שהיא נקראת על שמו , והיו כל בניו יושבים כאחד סביבות מצרים , ושם ארצם גם כן כשמם , כי כן מצינו לפתרוסים 'ארץ פתרוס' , והיא מכלל ארץ מצרים , כמו שכתוב "ונתתי יראה בארץ מצרים". "והשמותי את פתרוס ונתתי אש בצען" (יח' ל , יג - יד) , וכתוב במצרים "והשיבותי אותם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם" (יח' כט , יד) , וכן "לוד וכל הערב" (יח' ל , ה) , סביבות מצרים , ושמם ושם ארצם שוה , וכן פלשתים , ארצם - פלשת , וכן כתוב "יושבי פלשת" (שמ' טו , יד). ואמר רבי אברהם , כי אלה שמות המדינות ובכל מדינה משפחה אחת , ועל כן הם כולם לשון רבים , והראיה הגמורה - אשר יצאו משם , כי זה רמז למקום. וטעם אשר יצאו על דעת המפרשים - שהולידום , כלשון "מחלציך יצאו" (בר' לה , יא); וכתב רבנו שלמה: משניהם יצאו , שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין נשותיהן זה לזה , ויצאו פלשתים מביניהם; מבראשית רבא (ב"ר לז , ה). ועל דעתי בדרך הפשט: היו כסלוחים יושבי עיר ששמה כן , והיתה מכלל ארץ כפתור אשר שם כפתורים אחיהם , ויצאו משם - מן הכפתורים אשר הם מזרע כסלוחים והלכו לתור להם מנוחה (ע"פ במ' י , לג) , והניחו הארץ לאחיהם וכבשו להם ארץ ששמה 'פלשת' , ונקראו אחרי כן פלשתים על שם הארץ; והוא מה שכתוב "כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם" (דב' ב , כג) , והם מבני כסלוחים יושבי ארץ כפתור.

רד"ק:
ומצרים - לא ידענו , למה קרא חם שם בנו זה מצרים ב'יו"ד מ"ם' השניות , מה שלא מצאנו כן בכל שמות הנזכרים הנה בבני נח ובני בניו , אלא בבני יון "ודודנים" (לעיל , ד) - ב'יו"ד מ"ם' הרבוי. ואפשר , שהיה לענין אירע בעת מולדתו , כי בזמנים הראשונים כל שמות בני אדם היו נקראים לענין. וכן מצרים קרא לבניו ב'יו"ד מ"ם' הרבוי , וכל זה לענין ידוע אצלם. ובדרש (ב"ר לז , ה): כל תולדות מצרים - ים , רוצה לומר: 'יו"ד מ"ם' , רמז שטבעו בים.

רלב"ג - ביאור המילות:
לודים , ענמים , ושאר השמות הנמשכים להם , הם כולם שמות משפחות נקראות בשם המקומות אשר ישבו בהן. הלא תראה שהכפתורים נקראים על שם 'כפתור' , שהיה מקומם (ראה דב' ב , כג) , וכן 'פלשתים' נקראים על שם 'פלשת'. וזכר שמהכסלוחים נשתלשלו שתי משפחות אחרות זולתם , והם פלשתים וכפתורים.
ריכוז קישורים