תנ"ך - ושמתי
את־זרעך
כעפר
הארץ
אשר׀
אם־יוכל
איש
למנות
את־עפר
הארץ
גם־זרעך
ימנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשַׂמְתִּ֥י
אֶֽת־זַרְעֲךָ֖
כַּעֲפַ֣ר
הָאָ֑רֶץ
אֲשֶׁ֣ר׀
אִם־יוּכַ֣ל
אִ֗ישׁ
לִמְנוֹת֙
אֶת־עֲפַ֣ר
הָאָ֔רֶץ
גַּֽם־זַרְעֲךָ֖
יִמָּנֶֽה:
(בראשית פרק יג פסוק טז)
וְשַׂמְתִּי
אֶת־זַרְעֲךָ
כַּעֲפַר
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר׀
אִם־יוּכַל
אִישׁ
לִמְנוֹת
אֶת־עֲפַר
הָאָרֶץ
גַּם־זַרְעֲךָ
יִמָּנֶה:
(בראשית פרק יג פסוק טז)
ושמתי
את־זרעך
כעפר
הארץ
אשר׀
אם־יוכל
איש
למנות
את־עפר
הארץ
גם־זרעך
ימנה:
(בראשית פרק יג פסוק טז)
ושמתי
את־זרעך
כעפר
הארץ
אשר׀
אם־יוכל
איש
למנות
את־עפר
הארץ
גם־זרעך
ימנה:
(בראשית פרק יג פסוק טז)
תרגום אונקלוס:
וַאֲשַׁוֵי
יָת
בְּנָך
סַגִּיאִין
כְּעַפרָא
דְאַרעָא
כְּמָא
דְּלֵית
אִפשָׁר
לִגבַר
דְּיִמנֵי
יָת
עַפרָא
דְאַרעָא
אַף
בְּנָך
לָא
יִתמְנוֹן
:
עין המסורה:
למנות
-
ה':
*בר'
יג
,
טז;
תה'
צ
,
יב;
דה"א
כא
,
א
,
יז;
כז
,
כד.
מסורה גדולה:
למנות
ה'
ושמתי
ויעמד
שטן
הלא
אני
אמרתי
יואב
בן
צרויה
למנות
ימינו.
רש"י:
אשר
אם
יוכל
איש
וגו'
-
כשם
שאי
איפשר
לעפר
לימנות
,
כך
זרעך
לא
ימנה.
רד"ק:
ושמתי.
כעפר
הארץ
-
על
דרך
הפלגה
,
וכן
"כחול"
,
"ככוכבי
השמים"
(בר'
כב
,
יז).
ובדרש
(מא"ג
כח
,
יג):
המשילם
לעפר
והמשילם
לכוכבי
השמים;
בזמן
שאין
עושים
רצונו
של
מקום
,
יהיו
כעפר
לדוש
,
ובזמן
שעושים
רצונו
של
מקום
-
ככוכבים
לרום.
גם
זרעך
ימנה
-
אם
יהיה
זה
יהיה
זה
,
ואם
לא
-
לא;
כלומר:
כמו
שזה
אי
אפשר
גם
זה
כמו
כן;
וכן
"היהפך
כושי"
וגו'
,
ואמר
"גם
אתם
תוכלו
להיטיב"
(יר'
יג
,
כג).
רלב"ג - ביאור המילות:
לך
אתננה
-
רוצה
לומר:
בדבור
,
וזהו
שנְתָנָהּ
לו
שיירשה
זרעו.
או
יהיה
אמרו
לך
אתננה
,
כי
אברהם
היה
חושב
שתהיה
מצות
השם
יתעלה
לו
,
במה
שאמר
לו
"אל
הארץ
אשר
אראך"
(בר'
יב
,
א)
,
שלא
יֵשֵב
כי
אם
במקום
מיוחד
מכנען
,
והוא
המקום
אשר
יַראהו
השם
,
שיהיה
נאות
אל
שידבק
בו
השפע
האלהי;
ולזה
כשהגיעה
לו
שם
הנבואה
,
בנה
שם
מזבח
,
וחשב
שיהיה
רצון
השם
שלא
יעתק
מהמקום
ההוא
,
ומפני
זה
שב
שם
בשובו
ממצרים;
והנה
הודיעו
השם
יתעלה
כי
מקומות
רבים
יִמָּצְאוּ
לו
נאותים
בארץ
ההיא
,
והנה
נתנה
לו
השם
כלה
לארכה
ולרחבה
,
לשבת
באיזה
מקום
שיבחר
,
כי
כֻלה
היא
נבחרת
,
ולזה
בחרה
השם
יתעלה
לתתה
לזרעו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולפי
שכבר
נשאר
צר
המקום
לאברם
מפני
המּנע
ממנו
הרעיּה
בצד
אשר
ישב
לוט
,
אמר
לו
השם
יתעלה
,
אחרי
הפרד
לוט
מעמו
,
שישא
עיניו
ויראה
מהמקום
אשר
הוא
שם
לצפון
ולדרום
ולמזרח
ולמערב
,
כי
כל
הארץ
ההיא
יתננה
לו
ולזרעו;
ושכבר
יַרבה
זרעו
כעפר
הארץ
,
אשר
לא
יוכל
איש
למנותו
,
ויירש
הארץ
ההיא.
ואולם
אמר
לו
זה
,
להודיע
אותו
שכל
הארץ
ההיא
היא
נבחרת
,
ואם
יש
בה
קצת
מקומות
יותר
נבחרים
מקצת;
ומפני
זה
אמר
אליו
השם
יתעלה
,
שיקום
מהמקום
ההוא
אשר
היה
בו
,
כי
צר
לו
המקום
ההוא
,
וילך
בארץ
לארכה
ולרחבה
לבקש
מנוח
ייטב
לו
,
כי
כבר
יִמָּצְאוּ
בה
מקומות
רבים
נאותים
לו
וכן
עשה
אברם
,
רוצה
לומר
,
שהוא
העתיק
אהלו
משם
וישב
באלוני
ממרא
אשר
בחברון
,
כי
נודע
לו
שהמקום
ההוא
נאות
,
ושם
בנה
מזבח
ליי'
להביא
אליו
הנבואה;
וכבר
תמצא
שבמקום
ההוא
הגיעה
לו
הנבואה
באמרו
"וירא
אליו
יי'
באלוני
ממרא"
(בר'
יח
,
א);
ומהנראה
,
שכל
הנבואות
הנזכרות
אחר
זה
בזאת
הפרשה
הגיעו
לו
שם
,
כי
שם
היה
יושב.
(חמש
עשרה
תועלות
לפרשת
'לך
-
לך'
,
חלק
שני
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).