תנ"ך - ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך־סדם ועמרה ויפלו־שמה והנשארים הרה נסו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים בֶּאֱרֹ֤ת בֶּֽאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ: (בראשית פרק יד פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ־סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ־שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ: (בראשית פרק יד פסוק י)

טקסט בלבד:

ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך־סדם ועמרה ויפלו־שמה והנשארים הרה נסו: (בראשית פרק יד פסוק י)

תיקון קוראים:

ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך־סדם ועמרה ויפלו־שמה והנשארים הרה נסו: (בראשית פרק יד פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וּמֵישַׁר חַקלַיָא בֵּירָן בֵּירָן מַסְקָן חֵימָרָא וַעֲרַקוּ מַלכָּא דִסדוֹם וַעֲמוֹרָה וּנפַלוּ תַמָן וּדאִשׁתְּאַרוּ לְטוּרָא עֲרַקוּ :

עין המסורה:
בארת - ב': בר' יד , י (פעמיים).

מסורה קטנה:
בארת - ב'; חמר - ל'; הרה - ל'.

רש"י:
בארת בארת - הרבה היו שם , שנוטלין אדמה משם לטיט של בניין. ומדרש אגדה (ב"ר מב , ז): שהיה הטיט בהם , ונעשה נס למלך סדום שיצא משם; לפי שהיו באומות מקצתם , שלא היו מאמינים באומרם להם שניצל אברהם באור כשדים מכבשן האש , וכיון שיצא זה מן החמר , האמינו באברהם למפרע. הרה נסו - לְהר נסו; כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטל לה ה"י בסופה. ויש חילוק בין הרה ובין 'ההרה' , שה"י בסוף התיבה עומד במקום למ"ד שבראשה , אבל אינה עומדת במקום למ"ד ונקודת פתח תחתיה , והרי הרה כמו 'לְהר' , או כמו 'אל הר' , ואינו מפורש לאיזה הר , אלא כאשר מצא תחילה; וכשהוא נותן ה"י בראשה לכתוב 'ההרה' או 'המדברה' , פתרונו כמו 'אל ההר' או כמו 'לָהר' , ומשמע לאותו הר הידוע והמפורש בפרשה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
'באר' בכל המקרא - נובעת. והיא משונה , בעבור הסמיכה. ויפלו שמה - ברצונם להמלט , וכן "ויפל על פניו" (במ' טז , ד). הרה נסו - אל ההר נסו; והיא מלה זרה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
בארות חמר - סמוך , ונמצא על משקל אחר (ראה בר' כו , יח) , וככה רבים. וה"א הֶרה נסו תחת 'אל' , בשלש נקודות , כאלו אמר: אל הר נסו. ובא קמץ קטן (צירה) תחת גדול.

רמב"ן:
בארת בארת חמר - בארות הרבה היו שם , שנוטלין משם אדמה לטיט הבנין; ומדרש אגדה (ב"ר מב , ז) , שהיה הטיט בהן , ונעשה נס למלך סדום שיצא משם , לפי שהיו באומות מקצתן שלא היו מאמינים באברהם שנצל מכבשן האש , וכיון שיצא זה מן החמר , האמינו באברהם למפרע; לשון רבנו שלמה. ואין ספק כי פירוש בארות חמר: בארות אשר בהם רפש וטיט , כענין שכתוב "ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט" (יר' לח , ו) , וכתוב "ויעלני מבור שאון מטיט היון" (תה' מ , ג); ויתכן שיצא משם כראוי בלא נס. ואני תמה במדרש ההגדה הזה , כי האומות שלא היו מאמינים שעשה הקדוש ברוך הוא נס לאברהם , בראותם נִסּוֹ של מלך סדום , לא יוסיפו אמונה בהקדוש ברוך הוא , כי מלך סדום עובד עבודה זרה היה , והנה נִסּוֹ - או יחזק ידי עובדי עבודה זרה , או שיאמינו כל הנסים שיהיו בכשפים או מקרה באפשרות רחוקה , וְנִסּוֹ נותן ספק בלב המאמינים בשל אברהם. ואולי יפרשו "ויצא מלך סדום לקראתו" (להלן , יז) , שיצא מן הבור כשעבר אברהם עליו , כי נעשה לו נס לכבוד אברהם , שיצא לקראתו לכבדו ולברכו; ואפשר כי אברהם בשובו הביט בבור ההוא , כי חפץ להציל המלכים ולהשיב להם רכושם , והנה נעשה הנס על ידו; ואם נעשה למלך סדום נס לכבוד אברהם , כל שכן שיש להאמין שיעשה נס לאברהם להציל ממות נפשו (ע"פ תה' לג , יט). ונאמר כי מלך עמורה כבר מת כאשר עבר אברהם עליו , או שנפל בבור אחר , כי שמה - רמז לעמק.

רד"ק:
ועמק השדים. בארת בארת - נשתנה בסמיכות , ולא נשתנה "את בארות המים" (בר' כו , יח). חמר - הוא הטיט. וינוסו מלך סדום ועמרה - ושאר המלכים נסו אל ההר; זהו שאמר והנשארים; אולי היו קלים יותר מאלה השנים , שלא היה בהם כח לנוס אל ההר , ונסו בעמק מה שיכלו לנוס. ובנוסם נבהלים , לא נשמרו מהבארות ונפלו בהם , ולא מתו , אבל טבעו בטיט , והוציאום אחר כן. אולי היתה סבה שלא מתו שם , כדי שיראו בנס שעשה האל לאברהם , לפי שהיה אוהבו. הֶרה - כמו 'אל הר' , כי הה"א הנוספת בסופה , מורה על למ"ד בתחלתה , כמו בשאר השמות; ובא הה"א בסגול כמו "סלה" (תה' מח , ט).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה נצחו הארבעה מלכים את החמשה , עד שכבר נסו מפניהם מלך סדום ועמורה , והפילו עצמם ברצונם בבארות חמר שהיו בעמק השדים , להמלט מהם , והנשארים נסו אל ההר.
ריכוז קישורים