תנ"ך - ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו: (בראשית פרק טו פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל־אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו: (בראשית פרק טו פסוק יב)

טקסט בלבד:

ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו: (בראשית פרק טו פסוק יב)

תיקון קוראים:

ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו: (בראשית פרק טו פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָת שִׁמשָׁא לְמֵיעַל וְשִׁינְתָא נְפַלַת עַל אַברָם וְהָא אֵימָא קְבַל סַגִּי נְפַלַת עֲלוֹהִי :

מסורה קטנה:
חשכה - ל'.

רש"י:
והנה אימה - רמז לצרות וחשך של גליות (ראה ב"ר מד , יז).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויהי השמש לבוא - זה לנו לאות , כי "ויקח לו את כל אלה" (לעיל , י) - ביום אחר , שהקיץ ממחזה הנבואה.

ר' יוסף בכור שור:
ותרדימה נפלה על אברם - מאימת השכינה שבאה לעבור בין הבתרים.

רמב"ן:
והנה אימה חשכה גדולה נפלת - דרשו בו (ב"ר מד , כא): רמז לשעבוד ארבע מלכויות , כי מצא הנביא בנפשו אימה , ואחר כך בא בחשכה , ואחר כך גדלה החשכה , ואחר כך הרגיש כאלו היא נופלת עליו כמשא כבד , תכבד ממנו (ע"פ תה' לח , ה). אמרו (ב"ר שם): אימה - זו בבל; חשכה - זו מדי , שהחשיכה עיניהם של ישראל בצום ובתענית; גדולה - זו יון; נופלת עליו - זו אדום. והיה הענין הזה לאברהם , כי כשהקדוש ברוך הוא כורת עמו ברית לתת הארץ לזרעו אחזת עולם , אמר לו כמשייר במתנתו , שארבע מלכויות ישתעבדו בבניו וימשלו בארצם , וזה בעל מנת אם יחטאו לפניו. ואחרי כן הודיעו בביאור גלות אחרת שיגלו תחלה , שהוא גלות מצרים , שכבר נענש בו , כאשר פירשתי (בר' יב , י).

רד"ק:
ויהי השמש לבא - זה מוכיח , כי הכל היה במראה הנבואה; שהרי הכל מראה אחת היתה , ובעת אחת. ובתחילת המראה הוציא אותו החוצה לספור את הכוכבים (ראה לעיל , ה); מלמד שהיה לילה. ואחר כן אמר ויהי השמש לבא - מלמד , שהיה יום. ובסוף היום , שהיה היום לערוב , ואמר ויהי השמש לבא , שמתחיל לבא ולהיות ערב - רמז לו בזה גלות ראשון , שהוא גלות מצרים , וזהו 'הערב השמש' , שהאור הולך ומחשיך. ותרדמה נפלה על אברם - מכח הנבואה באה התרדמה , כמו שאמר דניאל: "ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה" (דנ' ח , יח). ואמר , כי אחר התרדמה נפלה עליו אימה חשיכה; וכן אמר דניאל "ובבאו נבעתי" (שם , יז). כי כן הוא דרך הנבואה פעמים. ולאברם , בתחלת הנבואה , לא היה לו כל זה , כי בתחלה אמר לו בשורה טובה. אבל עתה , כשבא לאמר לו צרת הגלות שיהיה לבניו , הפיל עליו תרדמה ואימה וחשיכה גדולה - רמז לו על הצרות שיהיו קשות. אימה חשיכה - כמו אימה וחשיכה; וכן "שמש ירח" (חב' ג , יא); "ראובן שמעון" (שמ' א , ב); והדומים להם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה בעת שהגיעה זאת הנבואה לאברם היה השמש קרוב לשקוע , ונשתקע אברם בשינה , ויִדְמֶה מזה , שזה העניין היה ביום שהיה אחר הלילה שנלחם בו אברם עם המלכים ההם; וזה , כי הבֹּקֶר אחר הלילה ההוא אכל עם מלכי צדק , והשיב אחר זה למלך סדום כל השלל והשבי , ואחר זה הוכרח אברם לישן בערב , מפני שלא ישן בלילה הקודם , ולולי זה , הנה לא היה העת ההוא ראוי שישן בו אברם; וזה מה שלמדנו מהגבלת הזמן שהגביל בעת הנבואות האלו , רוצה לומר , כי למחרת המלחמה היתה זאת הנבואה , סמוך לשקיעת החמה. או שנאמר , שסבת השתקעו בשינה אז היתה התבודדות שכלו מבין שאר כחות הנפש. ונפלה עליו אימה מזה המראה שראה , וחשך גדול , כי , מצד רב ההעלם וההסתר אשר יקרה בהשגה אשר לו באלו הדברים הנבואיים , ולרוב המונעים אשר לו מההשגה הזאת , תמצא הסבה שייוחס שיראה הנביא מה שיראה מהנבואה מתוך החשך.
ריכוז קישורים