תנ"ך - וירא ה' כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה: (בראשית פרק כט פסוק לא)

וַיַּרְא יְהוָה כִּי־שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה: (בראשית פרק כט פסוק לא)

וירא ה' כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה: (בראשית פרק כט פסוק לא)

וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה: (בראשית פרק כט פסוק לא)

תרגום אונקלוס:

וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי סְנוּאֲתָא לֵאָה וִיהַב לַהּ עִדּוּי וְרָחֵל עַקרָא :

עין המסורה:

וירא יי' - ד' בתורה: בר' ו , ה; כט , לא; שמ' ג , ד; דב' לב , יט. ורחל - ה': ראה לעיל , ט.

מסורה קטנה:

ורחל - ה'.

רשב"ם:

ורחל עקרה - בשביל שכתוב לפנינו שאמרה ליעקב "הבה לי בנים" (בר' ל , א) , כתב כן.

ר' יוסף בכור שור:

כי שנואה לאה - גבי אהבתה של רחל , שאינו אהב אותה כמו רחל , אבל שנואה לאו דווקא , דאם כן קשו קראי אהדדי.

רמב"ן:

כי שנואה לאה - הנה לאה רמתה באחותה , גם ביעקב , כי אם נאמר שנהגה כבוד באביה , שאחז בה והכניסה אליו ואל תמר בו (ע"פ שמ' כג , כא) , היה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה , אף כי היתה מתנכרה כל הלילה , ולפיכך לא הכירה עד שראה אותה בבקר , ולכן שנאה יעקב; והאלהים יודע כי להנשא אל הצדיק עשתה כן , ורחם עליה. וכך אמרו בבראשית רבא (עא , ב): כיון שראה יעקב מעשים שרמתה לאה באחותה , נתן דעתו לגרשה , וכיון שפקדה הקדוש ברוך הוא בבנים אמר: לאמן של אלו אני מגרש!? וזה טעם וירא אלהים , כי חמל עליה , שלא יעזבנה. ויש אומרים (ראה רד"ק) , כי שתים נשים , שהאחת אהובה מאד , תקרא השניה שנואה כנגדה , כמו שאמר "ויאהב גם את רחל מלאה" (לעיל , ל) , לא ששנאה , והיתה בושה בדבר , וראה אלהים את עניה.

רד"ק:

וירא יי' כי שנואה לאה - לא היה יעקב שונא אותה , אבל היה אוהב אותה; אלא לפי שהיה אוהב את רחל יותר , קרא לאה 'שנואה' , כלומר: כנגד אהבתה של רחל היתה שנואה; וכן "האחת אהובה והאחת שנואה" (דב' כא , טו). ולפי שהיתה עלובה בעיניה , שלא היתה אהובה כאחותה , ראה יי' בעניה , ויפתח את רחמה. ובאמרו ויפתח - מלמד שהיתה עקרה , ויי' פתח רחמה , כי ראה בעניה. ורחל עקרה - נשארה עקרה כמו שהיתה. וכבר כתבנו הטעם למעלה , למה היו האמהות עקרות (בר' כה , כ).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וספר אחר זה , שכבר השגיח השם יתעלה בלאה , וראה שהיא איננה אהובה ליעקב כרחל , ונתן לה ארבעה בנים. והנה לאה , לשלמותה ולטוב אמונתה , יחסה זאת החנינה לשם יתעלה , להיותו משגיח בה; וזה מבואר ממה שאמרה בקריאת השמות שקראה לבניה אלה , והם: ראובן ושמעון ויהודה. ואולם בלוי לא בארה זה , להשענה על מה שכבר זכרה מזה בבנים הקודמים לו; והנה גם כן העיד , כי יעקב הוא אשר קרא שמו לוי.