תנ"ך - ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא: (בראשית פרק ג פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֶת־קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי־עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא: (בראשית פרק ג פסוק י)

טקסט בלבד:

ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא: (בראשית פרק ג פסוק י)

תיקון קוראים:

ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא: (בראשית פרק ג פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר יָת קָל מֵימְרָך שְׁמַעִית בְּגִינְתָא וּדחֵילִית אֲרֵי עַרטִלַאי אֲנָא וְאִטְמַרִית :

עין המסורה:
קלך - ב' חסר (בלישנא): בר' ג , י; ש"א כד , טז. ואירא - ג': בר' ג , י; איוב לב , ו; *נחמ' ב , ב. אנכי - ח' בטעמא (מלעיל): בר' ג , י; שמ' ד , י; שו' יז , ט; ש"א ט , כא; ל , יג; ש"ב ג , ח; עמ' ז , יד (השלישי בפסוק); רות ג , יג. וכל אתנחתא וזקף וסופי פסוקים דכותהון בר מן א': איוב לג , ט.

מסורה קטנה:
קלך - ב' חס'.

ר' יוסף בכור שור:
ותרא האשה כי טוב העץ למאכל - התחילה להסתכל בו , אמרה: כמה יפה פרי זה , כמה ריחו ערב! ודאי אינו דומה לסם המות , ולא לחינם צוה הקדוש ברוך הוא שלא נאכל ממנו; ונחמד לה העץ כדי להשכיל , שהיתה חומדת אותו כדי להשכיל , אמרה: כמדומה שהנחש אומר אמת; ואכלה ונתנה לאישה. ומיד נכנסה בהן ערמומית וגאוה וגסות וקנאה ותחרות וחמדנות , וצדייה לצדד ולחניף , ולעשות במחשך מעשיהם ולגזול ולגנוב , והמרוצָה לעשות (ע"פ יר' כב , יז). התחילו לומר: גנאי לבריות כמונו להיות חשופי שת ומגולי ערוה; עשו להם חגורות לכסות ערותן , ויצאו מן הגן לרוח היום , מקום שאין האילנות מעכבין את הרוח - כי כן דרך הגנבים , שמתרחקים ממקום שגנבו שם , כלומר: אפילו שם לא הייתי - ובהיותם יושבים שם לרוח היום , וישמעו את קול יי' צעדה בראש הבכאים (ע"פ ש"ב ה , כד) , אמרו: הנה בעל הגן בא; והיו נפחדין ונחרדים כדרך גנב , ויתחבאו; והיינו וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן לרוח היום , שהיו שם. תדע דלרוח היום אאדם קאי , מדכתיב אחריו ויתחבא האדם ואשתו בתוך עץ הגן - מכלל דבתחילה לא היה בתוך הגן. ואמר לו: איכה , כי כן דרך הקדוש ברוך הוא לדבר כבני אדם עם בני אדם. אמר: כי קולך שמעתי ואירא כי ערום אנוכי - היה ירא פן ישאל לו: למה נחבאת לברוח (ע"פ בר' לא , כז) , וירגיש מגניבתו , לפיכך הקדים לו טעם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: מתוך דבריך נתפשת , כי כמה פעמים באתי אליך , ולא הקפדת על שאתה ערום , כדכתיב למעלה (בר' ב , כה) "ויהיו שניהם ערומים... ולא יתבוששו " , ועכשיו אתה מקפיד.

רד"ק:
ויאמר. כי עירום - נכתב ביו"ד המשך , וכן "כי עירום אתה" (להלן , יא).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר , דרך משל , שהשם יתעלה קרא לאדם , לפי שלא מצאוֹ מוכן לקבל השפע האלהי , ואמר לו באיזה עניין פונה השגתו , והשיב לו , כי בשומעו קולו התבונן בשגלּוֹת הערוה מגונה , וזאת היתה הסבה בשלא מצאוֹ מוכן לקבל השפע , רוצה לומר: השתמשותו בהשגת הטוב והרע.
ריכוז קישורים