תנ"ך - ויאמר
אליו
אדני
ידע
כי־הילדים
רכים
והצאן
והבקר
עלות
עלי
ודפקום
יום
אחד
ומתו
כל־הצאן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלָ֗יו
אֲדֹנִ֤י
יֹדֵעַ֙
כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים
רַכִּ֔ים
וְהַצֹּ֥אן
וְהַבָּקָ֖ר
עָל֣וֹת
עָלָ֑י
וּדְפָקוּם֙
י֣וֹם
אֶחָ֔ד
וָמֵ֖תוּ
כָּל־הַצֹּֽאן:
(בראשית פרק לג פסוק יג)
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
אֲדֹנִי
יֹדֵעַ
כִּי־הַיְלָדִים
רַכִּים
וְהַצֹּאן
וְהַבָּקָר
עָלוֹת
עָלָי
וּדְפָקוּם
יוֹם
אֶחָד
וָמֵתוּ
כָּל־הַצֹּאן:
(בראשית פרק לג פסוק יג)
ויאמר
אליו
אדני
ידע
כי־הילדים
רכים
והצאן
והבקר
עלות
עלי
ודפקום
יום
אחד
ומתו
כל־הצאן:
(בראשית פרק לג פסוק יג)
ויאמר
אליו
אדני
ידע
כי־הילדים
רכים
והצאן
והבקר
עלות
עלי
ודפקום
יום
אחד
ומתו
כל־הצאן:
(בראשית פרק לג פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
לֵיהּ
רִבּוֹנִי
יָדַע
אֲרֵי
יָנְקַיָא
רַכִּיכִין
וְעָנָא
וְתוֹרֵי
מֵינְקָתָא
עֲלָי
אִם
אֶדחוֹקִינוּן
יוֹמָא
חַד
וִימוּתוּן
כָּל
עָנָא
:
עין המסורה:
עלות
-
ה'
(בקמץ):
*בר'
לג
,
יג;
ש"א
ו
,
ז
,
י;
יש'
מ
,
יא;
תה'
עח
,
עא.
יום
אחד
-
י':
ראה
בר'
כז
,
מה.
ומתו
-
ח'
(בקמץ):
בר'
לג
,
יג;
שמ'
ט
,
יט;
כח
,
מג;
במ'
ד
,
טו
,
כ;
דב'
יז
,
ה;
כב
,
כד;
עמ'
ו
,
ט.
ומתו
-
ז'
(בתורה
,
בקמץ):
בר'
לג
,
יג;
שמ'
ט
,
יט;
כח
,
מג;
במ'
ד
,
טו
,
כ;
דב'
יז
,
ה;
כב
,
כד.
רש"י:
והצאן
והבקר
עלות
עלי
-
הצאן
והבקר
שהן
עלות
מוטלות
עלי
לנהלן
לאט.
עלות
-
מגדלות
עולליהן;
לשון
"עולל
ויונק"
(איכה
ב
,
יא);
"עול
ימים
וזקן"
(יש'
סה
,
כ);
"שתי
פרות
עלות"
דפלשתים
(ש"א
ו
,
י);
'אנפנטירש'
בלעז.
ודפקום
יום
אחד
-
ואם
דפקום
יום
אחד
ליגעם
בדרך
במרוצה
,
ומתו.
ודפקום
-
כמו
"קול
דודי
דופק"
(שה"ש
ה
,
ב)
-
נוקש
בדלת.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
כי
הילדים
רכים
-
כי
הגדול
שבהם
,
שתים
עשרה
שנה
יש
לו
וימים
במספר.
עלות
-
כמו
"עלות
ינהל"
(יש'
מ
,
יא);
והם
ההרות
שעלו
עליהם
העתודים
,
על
כן
נקראו
עלות.
וטעם
עלי
-
עלי
לשמרם
,
שלא
יבאו
לידי
היזק.
ודפקום
-
ואם
דפקום
המנהיגים
,
אז
ימותו
כל
הצאן.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
עלות
עלי
-
על
כן
אני
צריך
לנהלם
לאט;
וכן
הוא
בשמואל
על
דבר
הארון
שהשיבו
פלשתים:
"שתי
פרות
עלות...
ואת
בניהם
כלו
בבית"
(ש"א
ו
,
י).
ר' יוסף בכור שור:
עלות
-
לשון
'מעוברות'
ו'מניקות'
,
כמו
"התשכח
אשה
עולה"
(יש'
מט
,
טו)
,
וכן
"עלות
ינהל"
(יש'
מ
,
יא).
ועל
שם
הולד
,
שנקרא
'עולל'
,
קורא
אותן
עלות.
עלות
עלי
-
כמו
'הם
עלות
ועלי
לנהגם
לאט';
ולפי
שאמר
עלות
,
אמר
עלי
,
שזה
צחות
לשון
קודש
,
לומר
לשון
נופל
על
הלשון.
ודפקום
-
לשון
"דודי
דופק"
(שה"ש
ה
,
ב);
כלומר:
אם
ידחקום
ויכום
כדי
למהרן.
רמב"ן:
ומתו
כל
הצאן
-
דרך
חמלה
,
שהיה
לו
לומר
'ומתו
כולם'
,
אבל
לא
יאמר
כן
על
הילדים;
וגם
לא
רצה
לומר
ומתו
סתם
,
על
הבקר
ועל
הצאן
,
כי
יחמול
על
הילדים
,
שלא
יהיו
במשמע;
ולא
רצה
להאריך:
ומתו
כל
הצאן
והבקר.
או
יהיה
פירושו:
כי
הילדים
רכים
,
וייעפו
נערים
וייגעו
(ע"פ
יש'
מ
,
ל)
ולא
ירצו
ללכת
,
והצאן
והבקר
עלות
,
ואם
ידחקום
,
ימותו
הצאן
שהם
בהמה
דקה;
כי
הבקר
לא
ימות
,
אבל
יזיק
לו.
רד"ק:
ויאמר.
עלות
עלי
-
הצאן
והבקר
שהם
עלות
,
כלומר
,
שהם
מניקות
ובניהם
הם
עולי
ימים
-
עלי
לנהלם
לאטם.
ודפקום
-
ואם
דפקום
,
וכן
"ונתן
יי'
לכם
לחם
צר"
(יש'
ל
,
כ)
-
ואם
נתן.
כלומר:
אם
ידפקום
הרועים
יום
אחד
,
שיצטרכו
למהרם
בעבורך
שלא
תתאחר
בדרכך
,
ימותו
כל
הצאן.
ומתו
-
הו"ו
כו"ו
"ורכב
וסוס"
(תה'
עו
,
ז)
והדומים
להם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויאמר
עשו
אל
יעקב:
נסע
ונלך
יחד
,
ואלך
לרגליך.
ויאמר
אליו:
אדני
יודע
כי
הילדים
רכים
-
כי
כבר
היה
בהם
מי
שאין
לו
זולת
שש
שנים
,
והיו
בהם
רבים
פחותים
משתים
עשרה
שנה
-
וגם
כן
הצאן
והבקר
המניקות
עולליהם
,
הם
אצלי
ועלי
הנהגתם
,
ואם
לסבת
המהירות
ידפקום
-
ברצותי
למהר
רגלי
מפני
המוסר
,
כשתלך
עמי
-
ומתו
כל
הצאן.
והנה
תלה
הקללה
בצאן
,
לפי
שהוא
הפחות
מכל
המינים
שזכר
שהיו
בסכנה
,
אם
ימהר
תנועתו.