תנ"ך - וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא: (בראשית פרק לז פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל־אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר־נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם־לֹא: (בראשית פרק לז פסוק לב)

טקסט בלבד:

וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא: (בראשית פרק לז פסוק לב)

תיקון קוראים:

וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא: (בראשית פרק לז פסוק לב)

תרגום אונקלוס:
וְשַׁלַחוּ יָת כִּתּוּנָא דְפַסֵי וְאֵיתִיאוּ לְוָת אֲבוּהוֹן וַאֲמַרוּ דָּא אַשׁכַּחנָא אִשׁתְּמוֹדַע כְּעַן הֲכִתּוּנָא דִברָך הִיא אִם לָא :

עין המסורה:
ויביאו - ל"ו (מלא וחסר): ראה לעיל , כח. הכר - נא - ב': בר' לז , לב; לח , כה. הכתנת - ב': בר' לז , לב; שמ' כח , לט. אם - לא - ז' סופי פסוקים: ראה בר' כז , כא.

מסורה קטנה:
הכר - נא - ב'; אם - לא - ז' סופ' פסוק'.

רשב"ם:
וישלחו - על ידי בני אדם , שלא יגידו מי השולחים , אלא שיאמרו: זאת מצאנו.

ר' יוסף בכור שור:
וישלחו את כתונת יוסף על ידי אחרים , ואמרו: הביאו זאת אצל אבינו , שידע שמת ולא יטרח לבקשו , ואנו אין אנו יכולין להביאה אליו , שנראה ברע. והם עשו בערמה , שלא יבקשנו , פן ימצאנו וידע את אשר עשו; והן עצמן לא רצו להביאה , פן ירגיש בהם ויחשדם , כי יודע היה שהם שונאים אותו. ויביאו - אותם השלוחים אל אביהם.

רמב"ן:
וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם - בצווי. או ויביאו - השלוחים המביאים , כי שלחו אותה ועודם בדותן , ואמרו: זאת מצאנו הכר נא. או ששלחוה אל חברון לבית האחד מהם , ובבואם הכניסוה לפני אביהם ואמרו אליו: זאת מצאנו. וכל זה - להתנכר בענין , כי אם שתקו , היה חושד אותם לאמר: אתם הרגתם אותו; כי ידע קנאתם בו. ויש מפרשים: וישלחו - שתקעו בה השלח , לקרעה במקומות כדמות שני חיות , מלשון "בשלח יעבורו" (איוב לו , יב). וטעם הפסים - כי שלחו אותה , שיכירנה בפסים אשר עשה לו.

רד"ק:
וישלחו - שלחוה ביד מקצתם. ויש מפרשים: מן "בשלח יעברו" (איוב לו , יב) , שפירושו: חרב; כלומר: כרתוה בדמות כריתת שני חיה. הכר נא - בבראשית רבה (פד , יט): אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא ליהודה: אתה אמרת לאביך הכר נא; חייך , שתמר אומרת לך "הכר נא" (בר' לח , כה).

רלב"ג - ביאור המילות:
וישלחו - פרשו בו , שחתכוה בחרב , מעניין "שלח" (דה"ב לב , ה). והוא מבואר שהחתיכה בחרב אינו דומה לקריעה שתהיה מהחיה; ולזה יהיה נכון ששלחו אותה ליעקב ביד איש אחד , כי לא רצו לנשאה בידיהם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וישלחו את כתנת הפסים ביד איש אחד , ויביאו אותה אל אביהם , ויאמרו: זאת מצאנו , הכר נא הכתנת בנך היא אם לא.
ריכוז קישורים