תנ"ך - ויראה
יהודה
ויחשבה
לזונה
כי
כסתה
פניה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּרְאֶ֣הָ
יְהוּדָ֔ה
וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ
לְזוֹנָ֑ה
כִּ֥י
כִסְּתָ֖ה
פָּנֶֽיהָ:
(בראשית פרק לח פסוק טו)
וַיִּרְאֶהָ
יְהוּדָה
וַיַּחְשְׁבֶהָ
לְזוֹנָה
כִּי
כִסְּתָה
פָּנֶיהָ:
(בראשית פרק לח פסוק טו)
ויראה
יהודה
ויחשבה
לזונה
כי
כסתה
פניה:
(בראשית פרק לח פסוק טו)
ויראה
יהודה
ויחשבה
לזונה
כי
כסתה
פניה:
(בראשית פרק לח פסוק טו)
תרגום אונקלוס:
וַחֲזַהּ
יְהוּדָה
וְחַשׁבַּהּ
כְּנָפְקַת
בָּרָא
אֲרֵי
כַסִיאַת
אַפַּהָא
:
עין המסורה:
ויחשבה
-
ג':
בר'
טו
,
ו;
לח
,
טו;
ש"א
א
,
יג.
לזונה
-
ב':
בר'
לח
,
טו;
יש'
א
,
כא.
מסורה קטנה:
ויראה
-
ל';
ויחשבה
-
ג';
לזונה
-
ב'
איכה
היתה.
רש"י:
ויחשבה
לזונה
-
לפי
שיושבת
בפרשת
דרכים.
כי
כסתה
פניה
-
ולא
יכול
לראותה
ולהכירה.
ומדרש
רבותינו
(סוטה
י
,
ב):
כי
כסתה
פניה
-
כשהיתה
בביתו
היתה
צנועה
,
לפיכך
לא
חשדה.
רשב"ם:
כי
כסתה
פניה
-
עכשיו
,
לפי
הפשט
,
כדכתיב
"ותתעלף"
(לעיל
,
יד).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
כי
כסתה
פניה
-
פירוש
"ותתעלף"
(לעיל
,
יד).
והמפרש
,
כי
כסתה
פניה
במיני
צבעונין
,
והביא
ראיה
מבתו
,
הבל
הוא
,
כי
אין
מביאין
ראיה
מן
השוטים.
גם
נכון
הוא
שדרשו
חכמינו
(סוטה
י
,
יב):
בבית
חמיה.
רמב"ן:
ויחשבה
לזונה
-
לפי
שיושבת
בפרשת
דרכים;
כי
כסתה
פניה
-
ולא
יכול
לראותה.
ומדרש
רבותינו
(סוטה
י
,
ב):
כי
כסתה
פניה
-
כשהיתה
בביתו
היתה
צנועה
,
לפיכך
לא
חשדה;
זה
לשון
רבנו
שלמה.
ופשוטו
של
הרב
,
יתכן
כי
דרך
הזונה
לישב
בפתח
עינים
,
כדכתיב
"וישבה
לפתח
ביתה
על
כסא
מרומי
קרת.
לקרוא
לעוברי
דרך"
וגו'
(מש'
ט
,
יד
-
טו)
,
ויאמר
כי
כסתה
פניה
ולא
הכירה.
אבל
מדרש
רבותינו
,
שכסתה
פניה
בבית
חמיה
-
לומר
,
שהצניעה
עצמה
ממנו
בביתו
ולא
ראה
פניה
מעולם
,
ואיך
יכירנה?
והנכון
עוד
לפי
הפשט
,
שיאמר
שחשבה
לזונה
בעבור
שתכסה
הפנים
,
כי
אחרי
כן
אמר
"כי
לא
ידע
כי
כלתו
היא"
(להלן
,
טז)
,
והטעם
,
כי
דרך
הזונה
לשבת
בפתח
עינים
מעֻלפת
הצעיף
,
מכסה
קצת
השער
וקצת
הפנים
,
ומסקרת
עינים
ושפתים
ומגלה
הגרון
והצואר
,
כי
בעבור
שתעיז
פניה
ותאמר
לו
ותחזיק
בו
ונשקה
לו
(ע"פ
מש'
ז
,
יג)
,
תכסה
קצת
הפנים.
ועוד
כי
הקדֵשות
היושבות
על
דרך
,
בעבור
שתזנינה
גם
מן
הקרובים
,
יכסו
פניהם
,
וכן
יעשו
הקדֵשים
גם
היום
בארצותם
,
ובשובם
לעיר
לא
יוָדעו.
ושנינו
(משנה
כלים
כד
,
טז):
שלש
שבכות
הן;
של
ילדה
-
טמאה
מדרס
,
ושל
זקנה
-
טמאה
טמא
מת
,
ושל
יוצאת
חוץ
-
טהורה
מכלום.
'יוצאת
חוץ'
היא
הזונה
,
"נפקת
ברא"
(ת"א)
,
ונותנת
סבכה
על
קצת
הראש
,
לא
שתשכב
עליה
ותהיה
טמאה
מדרס
,
ולא
לכסות
בה
ראשה
ותטמא
טמא
מת
,
אבל
לקשוט
קווצותיה
ולהיותם
מתחת
השבכה
נראין
ואינן
נראין
,
ולכך
טהורה
מכלום.
רד"ק:
ויראה.
כי
כסתה
פניה
-
ולא
הכירה;
בעבור
זה
חשבה
לזונה
,
כיון
שישבה
בפרשת
דרכים
,
יחידה.
אמר:
אין
זו
אלא
זונה!
שאם
לא
כסתה
פניה
,
היה
מכירה
שהיא
כלתו
,
ולא
ישכב
עמה.
ורז"ל
אמרו
(סוטה
י
,
ב)
,
שכסתה
פניה
בבית
חמיה
והיתה
צנועה
ביותר
,
ועתה
היתה
יושבת
בפרשת
דרכים;
לא
עלה
על
לבו
שהיא
כלתו
,
לפיכך
חשבה
לזונה.