תנ"ך - ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל: (בראשית פרק לט פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: (בראשית פרק לט פסוק יד)

טקסט בלבד:

ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול: (בראשית פרק לט פסוק יד)

תיקון קוראים:

ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול: (בראשית פרק לט פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וּקרָת לֶאֱנָשֵׁי בֵיתַהּ וַאֲמַרַת לְהוֹן לְמֵימַר חֲזוֹ אַיתִי לַנָא גֻּברָא עִברָאָה לְחַיָיכָא בַנָא עָל לְוָתִי לְמִשׁכַּב עִמִי וּקרֵית בְּקָלָא רָמָא :

עין המסורה:
ותאמר להם - ג': בר' לט , יד; נחמ' ט , טו; דה"ב לד , כג. (וכל נביאייא דכותהון בר מן אחד 'ותאמר אליהם': מ"ב כב , טו).

רש"י:
ראו הביא לנו - הרי זה לשון קצרה: הביא לנו - ולא פירש מי הביאו; ועל בעלה אומרת כן. עברי - מעבר הנהר מבני עבר.

רשב"ם:
ואקרא - בקול גדול , לפי שאתם רחוקים ממני , שאילו לא הרימותי קולי , היה שוכב עמי בעל כרחי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
הביא לנו - בעלי.

ר' יוסף בכור שור:
ראו הביא לנו - על בעלי אני מתרעמת , שהיה לו ליקח עבד ניכר מהארץ הזאת , ולקח איש עברי מארץ רחוקה שאינו חושש מה יעשה , למחר יברח לו. בא אלי לשכב עמי - לאנסי , אלא שקראתי בקול גדול , וברח. מאחר שראתה שלא תוכל לו , הלשינה עליו להוציאו מן הבית , כי לא היתה יכולה לראותו , כי שעה שרואה אותו מתבערת בה תאוותה; ועוד שֶיָרְאָה פן ילשין הוא עליה.

רמב"ן:
וטעם ראו הביא לנו איש עברי - כי העברים שנואי המצרים המה , ולא יוכלו לאכל אתם לחם כי תועבה היא להם (ע"פ בר' מג , לב) , לא יקנו מהם , רק לכורמים וליוגבים (ע"פ יר' נב , טז) , ולא יבאו בביתם , ולכן אמרה: הנה עושה עמנו רעה , להביא בביתנו עברי ועשאו פקיד ונגיד , וראוי לו שיצחק בנו; כענין שנאמר "מפנק מנוער עבדו" וגו' (מש' כט , כא). וזה טעם "אשר הבאת לנו" (להלן , יז) , כי הבאתו בביתם היתה קשה בעיניהם. ואמרה הביא לנו - על בעלה , לא הזכירתו , לכבוד , או דרך מוסר לנשים , או בעבור שהמביא ידוע. וכן בספר איוב במקומות רבים ידבר על השם הנכבד בסתם , בעבור דעתם שעליו ידברו; וכן "ויאמר אל אבנר מדוע באת אל פילגש אבי" (ש"ב ג , ו) , לא יזכיר האומר ולא דבר בו כלל , בעבור היות ידוע שהוא איש בשת.

רד"ק:
ותקרא - והלא לא היו בבית? אלא קראה בקול , ושמעוה ובאו , כמו שאמרה בסַפְּרָה: ואקרא בקול גדול. ותאמר... לאמר - לאמר לבעלה. הביא לנו - אִמְרו לו: איך הביא לנו זה האיש?! בנו - לשון תפארת.
ריכוז קישורים