תנ"ך - וירא שר־האפים כי טוב פתר ויאמר אל־יוסף אף־אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על־ראשי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי: (בראשית פרק מ פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל־יוֹסֵף אַף־אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי: (בראשית פרק מ פסוק טז)

טקסט בלבד:

וירא שר־האפים כי טוב פתר ויאמר אל־יוסף אף־אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על־ראשי: (בראשית פרק מ פסוק טז)

תיקון קוראים:

וירא שר־האפים כי טוב פתר ויאמר אל־יוסף אף־אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על־ראשי: (בראשית פרק מ פסוק טז)

תרגום אונקלוס:
וַחֲזָא רַב נַחתּוֹמֵי אֲרֵי יָאוּת פַּשַׁר וַאֲמַר לְיוֹסֵף אַף אֲנָא בְּחֶלמִי וְהָא תְּלָתָה סַלִין דְּחֵירוּ עַל רֵישִׁי :

עין המסורה:
פתר - ד' (ב' בקמץ וב' בפתח): בר' מ , טז , כב; מא , יב , יג. בחלומי - ב' מלא: בר' מ , ט , טז.

מסורה קטנה:
פתר - ד'; בחלומי - ב' מל'.

רש"י:
סלי חרי - סלים של נסרים קלופים עשויים חורים חורים , ובמקומינו יש הרבה. ודרך מוכרי פת כסנין שקורין 'אובלידש' (בלעז) לתתן באותן בסלים.

רשב"ם:
כי טוב פתר - נכרין דברי אמת (ע"פ סוטה ט , ב). סלי חרי - מנוקבים , כמו "חורי עפר וכפים" (איוב ל , ו); "ואורגים חורי" (יש' יט , ט); לפיכך יכול היה העוף לאכול דרך נקבי אריגת הסל.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואחר כל 'חלום' במקרא מלת הנה (ראה בר' לז , ז , ט) , וטעמה: כאלו. סלי חרי - אמר הגאון (ראה רס"ג אגרון ע' 215 ) , שהוא לחם לבן , כמו "חרי יהודה" (נחמ' ו , יז).

ר' יוסף בכור שור:
כי טוב פתר - ניכרים דברי אמת , וגם הפתרון דומה ונופל על סיגנון החלום. אף אני בחלומי - לפי שחלומו דומה קצת לחלום שר המשקים , אמר: אף אני כעניין זה ראיתי. סלי חרי - חריות של דקל , ונעשה חורים חורים , ודרך החורים היו העופות אוכלים.

רמב"ן:
כי טוב פתר - אמר אנקלוס: כי יפה פתר; וכן "טוב טעם ודעת למדני" (תה' קיט , סו) , וכן "כי טובות הנה" (בר' ו , ב) - יפות. והטעם לאמר כן , כי האיש הזה מבזה על יוסף , חושב בו שלא ידע לפתור אותו לעולם , ולא יגיד לו החלום , אם לא בראותו כי פתר לחברו יפה וכהוגן. או יאמר: וירא שר האופים כי לטובה פתר לו , ושמח , והגיד חלומו שהיה מצטער בו יותר מחברו. סלי חרי - סלים של נסרים קלופים עשוים חורים חורים; זה לשון רבנו שלמה. והגאון רב סעדיה (מובא בראב"ע) פירש: סלי לחם לבן , כלחם המלך; מלשון "ולא עתה פניו יחורו" (יש' כט , כב) , מן הארמית שתאמר ל'לָבָן' 'חיור'. והוא הנכון , כי היה בכל הסלים מלחם המלך , ובסל העליון מכל מיני מאכל פרעה שהיה מעשה אופה. ולשון רבותינו במשנה (ביצה ב , ו): פיתין גריצין וחורי; ואמרו בירושלמי (שם): רבנין שמעין לה מן הדא: והנה שלשה סלי חרי על ראשי.

רד"ק:
וירא - ראה בלבו להשמעות אזניו (ע"פ יח' כד , כו) הפתרון , כי טוב הוא , וחשב כי כן יאמר פתרון חלומו טוב; כי דעת בני אדם , כי החלומות הולכים אחר הפתרון. וכן בדברי רבותינו ז"ל (ברכות נה , ב): כל החלומות הולכים אחר הפה. ויוסף , מה שהבין בחלום כל אחד , פתר לפי שכלו , אם טוב ואם רע. ויאמר. סלי חורי - מן "ויקוב חור" (מ"ב יב , י); כי הסלים עשויים משבטים קלופים , חרים חרים , כי יעשו אותם מעשה שבכה (ע"פ מ"א ז , יז). וחורי - כמו 'חרים' , וכן "ראש השלשי" (ש"ב כג , ח) - כמו 'שלישים' , והדומים לו; כמו שכתבנו בספר מכלל (י , ב) , כי פעמים יספיקו בסימן אחד מן הרבוי. ולא דבר , מה היה בשני הסלים. ובדברי רבותינו ז"ל מפרש (ירוש' ביצה ב , ו): חרי - מענין 'חררה' , שהיא "עוגת רצפים" (מ"א יט , ו). והיו בשנים הסלים חררות , ובעליון - "מכל מאכל פרעה" (להלן , יז) בדבר הלחם , שהוא "מעשה אופה" (שם) , לעשות מינים רבים מן הבצק , אפוים בתנור או במחבת.

רלב"ג - ביאור המילות:
סלי חורי - סלים לבנים.
ריכוז קישורים