תנ"ך - כי־גנב גנבתי מארץ העברים וגם־פה לא־עשיתי מאומה כי־שמו אתי בבור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר: (בראשית פרק מ פסוק טו)

טקסט וניקוד:

כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר: (בראשית פרק מ פסוק טו)

טקסט בלבד:

כי־גנב גנבתי מארץ העברים וגם־פה לא־עשיתי מאומה כי־שמו אתי בבור: (בראשית פרק מ פסוק טו)

תיקון קוראים:

כי־גנב גנבתי מארץ העברים וגם־פה לא־עשיתי מאומה כי־שמו אתי בבור: (בראשית פרק מ פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי מִגנָב גְּנִיבנָא מֵאֲרַע עִברָאֵי וְאַף הָכָא לָא עֲבַדִית מִדָּעַם אֲרֵי מַנִיאוּ יָתִי בְּבֵית אֲסִירֵי :

מסורה קטנה:
גנב - ל'; גנבתי - ל'.

רשב"ם:
כי אם זכרתני אתך - כלומר: כל כך אני בטוח שתשא חן בעיני פרעה , שאם תזכרני וגו' , ידעתי כי יכל תוכל להוציאני מן הבית הזה , שהרי לא פשעתי כאן כלום כשאר אסורים , וגם לא מן הדין אני עבד , כי גונוב גנבתי וגו' , וגם פה לא עשיתי מאומה וגו' , ואיני חייב , לא עבודה ולא בית האיסור , להיות אסור כאן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מארץ העברים - אפרשנו בפסוק "כי תקנה עבד עברי" (שמ' כא , ב).

ר' יוסף בכור שור:
כי אם זכרתני אתך - הא כי בלשון 'דילמא' היא , כמו "כי תאמר בלבבך" (דב' ז , יז); וכמו שאמרו רבותינו (ר"ה ג , א) , ד'כי' משמש בארבע לשונות: 'אי' , 'דילמא' , 'אלא' , 'דהא'; והאי לשון 'דילמא' הוא; והכי היה אומר לו: שמא אם תזכריני ועשית עמדי. בלשון בקשה היה אומר לו: אדני , שמא אם תזכריני כשיטב לך , תעשה נא עמדי חסד! איזה חסד? שתזכריני אל פרעה והוצאתני; ואל יאמר לבך לאמר: אם אזכרך ואוציאך , לא אעשה כי אם רעה , כי אדם רע אתה וברעתך מכרוך אנשי מקומך לכאן , ואף כאן רצית לאנס אשת איש , דטב לביש לא אעביד (ע"פ ב"ר כב , ח); לכך אמר: כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה - כי לא היה לי פשיעה בדבר כי שמו אותי בבור , ולכך תעשה חסד , ותחשוב לך צדקה אם תוציאני מכאן.

רמב"ן:
כי אם זכרתני אתך - אם תזכרני כאשר ייטב לך , תעשה עתה עמדי חסד ותזכרני אל פרעה. ואם יהיה נא לשון בקשה , יאמר: כי אם זכרתני , ועשית בחסדך עמדי חסד , תזכרני אל פרעה. וטעם אתך - שתזכרני לעשות עמי כטוב אשר ייטב לך , שיצאת מבית הסהר. או יהיה פירושו , שתזכרני בלבך כאלו אני עמך. ו'הזכירה אל פרעה' - שיהלל אותו אליו לאמר: הנה בבית שר הטבחים עבד יפה , "לפני מלכים יתיצב" (מש' כב , כט). והנכון עוד בעיני , שיאמר: אם תזכרני להיות אתך כאשר ייטב לך ותשוב למעלתך , ותחפוץ לעשות עמי החסד הזה , תזכרני אל פרעה , לאמר לפניו: זכרתי נער שהיה משרת לי בבית הסהר , תנהו אלי להיות לי משרת; והוצאתני מן הבית הזה - כי חטא גדול הוא על המעמידים אותי בכאן. או יהיה טעם והזכרתני אל פרעה - כי ראה אותו פרעה , בהיותו עבד לשר שלו ופקיד על כל אשר לו , משרת לפניו; ואם תזכרני לפניו , תוציאני מכאן , כי אין בי עון אשר חטא (ע"פ הו' יב , ט) , וראוי למלך שיצילני מיד עושקי , כי כל דבר לא יכחד ממנו אם יחפוץ (ע"פ ש"ב יח , יג). וטעם מארץ העברים - מארץ חברון אשר גרו שם אברהם יצחק ויעקב , כי אברהם שהיה ראש היחס נקרא "אברם העברי" (בר' יד , יג) , כי היה מעבר הנהר , וגדול שמו בגוים (ע"פ מל' א , יא) , כי נתקיים בו "ואגדלה שמך" (בר' יב , ב) , ועל כן נקראו כל זרעו 'העברים'; והם עצמם יחזיקו את שמם כן , שלא יתערבו בעמי הארצות הכנענים , והוחזק השם הזה בכל זרע ישראל לעולם. וזה טעם "הביא לנו איש עברי" (בר' לט , יד) , כי יוסף אמר להם 'עברי אנכי' (ע"פ יונה א , ט) , ולא רצה שיחזיקוהו בכנעני. והנה ארץ מגוריהם קראה ארץ העברים , כלומר: הארץ אשר העברים שם; או שנקרא שמה כן , כי הם גדולי הארץ ואציליה , כמו שנאמר "נשיא אלהים אתה בתוכנו" (בר' כג , ו) , וכתיב "אל תגעו במשיחי" (תה' קה , טו).

רד"ק:
כי גנב גנבתי - רוצה לומר: גנבתי מבית אבי , שהוא בארץ העברים. כי ידועה היתה זו משפחת העברים , שהם האבות , שהיו גרים בארץ כנען; לפיכך יחש הארץ אליהם.

רלב"ג - ביאור המילות:
כי אם זכרתני אתך וגו' - קבלתי בפירוש הפסוק הזה מהרב אדני אבי , שכבר אמר יוסף אל שר המשקים: הנה תשוב במדרגה הראשונה מהאהבה שהיה אוהבך המלך , עד שאם זכרתני עמך אל פרעה כאשר ייטב לך , ועשית נא עמדי חסד להוציאני מהמקום הזה אשר אני אסור שם; וזה , שכאשר תזכרני אל פרעה , והוצאתני מן הבית הזה. והנה יקל לך לעשות זה , כי אינני איש חמס , שיהיה זה סבה אל שיצאתי מארצי , כי גונב גונבתי משם , וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור.
ריכוז קישורים