תנ"ך - ויאמר
אלהם
ישראל
אביהם
אם־כן
׀
אפוא
זאת
עשו
קחו
מזמרת
הארץ
בכליכם
והורידו
לאיש
מנחה
מעט
צרי
ומעט
דבש
נכאת
ולט
בטנים
ושקדים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
אֲלֵהֶ֜ם
יִשְׂרָאֵ֣ל
אֲבִיהֶ֗ם
אִם־כֵּ֣ן
׀
אֵפוֹא֘
זֹ֣את
עֲשׂוּ֒
קְח֞וּ
מִזִּמְרַ֤ת
הָאָ֙רֶץ֙
בִּכְלֵיכֶ֔ם
וְהוֹרִ֥ידוּ
לָאִ֖ישׁ
מִנְחָ֑ה
מְעַ֤ט
צֳרִי֙
וּמְעַ֣ט
דְּבַ֔שׁ
נְכֹ֣את
וָלֹ֔ט
בָּטְנִ֖ים
וּשְׁקֵדִֽים:
(בראשית פרק מג פסוק יא)
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
יִשְׂרָאֵל
אֲבִיהֶם
אִם־כֵּן
׀
אֵפוֹא
זֹאת
עֲשׂוּ
קְחוּ
מִזִּמְרַת
הָאָרֶץ
בִּכְלֵיכֶם
וְהוֹרִידוּ
לָאִישׁ
מִנְחָה
מְעַט
צֳרִי
וּמְעַט
דְּבַשׁ
נְכֹאת
וָלֹט
בָּטְנִים
וּשְׁקֵדִים:
(בראשית פרק מג פסוק יא)
ויאמר
אלהם
ישראל
אביהם
אם־כן
׀
אפוא
זאת
עשו
קחו
מזמרת
הארץ
בכליכם
והורידו
לאיש
מנחה
מעט
צרי
ומעט
דבש
נכאת
ולט
בטנים
ושקדים:
(בראשית פרק מג פסוק יא)
ויאמר
אלהם
ישראל
אביהם
אם־כן
׀
אפוא
זאת
עשו
קחו
מזמרת
הארץ
בכליכם
והורידו
לאיש
מנחה
מעט
צרי
ומעט
דבש
נכאת
ולט
בטנים
ושקדים:
(בראשית פרק מג פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
לְהוֹן
יִשׂרָאֵל
אֲבוּהוֹן
אִם
כֵּן
הוּא
דָּא
עֲבִידוּ
סַבוּ
מִדִּמשַׁבַּח
בְּאַרעָא
בְּמָנֵיכוֹן
וְאַחִיתוּ
לְגֻברָא
תִּקרוּבתָּא
זְעֵיר
קְטַף
וּזעֵיר
דְּבַשׁ
שְׁעַף
וּלטוֹם
בּוּטמִין
וְשִׁגדִּין
:
עין המסורה:
לאיש
-
ל"ב:
ראה
לעיל
,
ו.
נכאת
-
ב':
בר'
לז
,
כה;
מג
,
יא.
ולט
-
ב':
בר'
לז
,
כה;
מג
,
יא.
רש"י:
איפוא
-
לשון
יתר
הוא
לתקון
מלה
בלשון
עברית.
אם
כן
אזקק
לעשות
שאשלחנו
עמכם
,
צריך
אני
לחזר
ולבקש
'איה
פה'
תקנה
ועצה
להשיאכם
,
ואומר
אני:
זאת
עשו.
מזמרת
הארץ
-
כתרגומו:
"מדמשבח
בארעא"
,
שהכל
מזמרין
עליו
כשהוא
בא
לעולם.
נכאת
-
שעוה.
בראשית
רבה
(בר"ת
צ"א).
בטנים
-
לא
ידעתי
מה
הוא.
ובפירושי
אל"ף
בי"ת
של
רבנו
מכיר
ברבי
יהודה
ראיתי:
'פישתציאש'
(בלעז)
,
ודומה
לי
שהן
אפרסקין.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
זאת
עשו
-
זאת
העצה.
מזמרת
הארץ
-
כל
דבר
משובח
,
מגזרת
"זמירות"
(יש'
כד
,
טז).
צרי
ונכאת
-
כבר
הזכרתים
(בר'
לז
,
כה).
בטנים
-
אין
לו
ריע
במקרא
,
ויש
אומרים:
אגוזים.
ר' יוסף בכור שור:
מזמרת
-
לשון
'שבח'
ו'זמר';
ממה
שבני
אדם
רגילין
לשבח
בהם
את
הארץ
,
שאומרים:
כמה
טובה
ארץ
ישראל
שיש
בה
פירות
טובות
כאֵילו
,
ומזמרין
ומשבחין
את
הארץ.
רד"ק:
ויאמר.
אם
כן
איפוא
-
אם
כן
,
שלא
אוכל
לעכבו
עתה
,
זאת
עשו
-
לכפר
פני
אדני
הארץ.
מזמרת
הארץ
-
מהדברים
המשובחים
שבארץ
הזאת.
מעט
צרי
מעט
דבש
-
הצרי
והדבש
היו
מוציאים
מארץ
ישראל
לשאר
ארצות
,
כמו
שנאמר
בפרשת
'צור'
ביחזקאל
"יהודה
וארץ
ישראל
המה
רוכליך
בחטי
מנית
ופנג
ודבש
ושמן
וצרי"
(יח'
כז
,
יז).
וצרי
הוא
הנקרא
'בַלסְמי'
(בלעז).
נכאת
-
פרשו
בבראשית
רבה
(צא
,
יא):
'שעוה';
ולוט
-
'מַצְטְכִי'.
ופרשו
דבש
-
שהוא
בריא
כאבן.
והגאון
רב
סעדיה
פירש
(ראה
רס"ג
תורה)
צרי
-
טריאקי;
ופירש
נכאת
-
כרוב
,
ולוט
-
'שאה
בלוט'
,
והוא
הנקרא
"ערמון"
(בר'
ל
,
לז).
בטנים
-
הם
הנקראים
'צְנובַר'
בערבי;
'פיניולש'
בלעז.
ושקדים
-
ידוע.
ובבראשית
רבה
(בר"ת
צא
,
יא):
משח
דבטון
ומשח
דלוזים.
והשקדים
נקראים
'לאוז'
בערבי.