תנ"ך - ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֘ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה: (בראשית פרק מד פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר־נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל־יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה: (בראשית פרק מד פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה: (בראשית פרק מד פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה: (בראשית פרק מד פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וּקרֵיב לְוָתֵיהּ יְהוּדָה וַאֲמַר בְּבָעוּ רִבּוֹנִי יְמַלֵיל כְּעַן עַבדָּך פִּתגָמָא קֳדָם רִבּוֹנִי וְלָא יִתקַף רוּגזָך בְּעַבדָּך אֲרֵי כְפַרעֹה כֵּין אַתּ :

עין המסורה:
בי אדני - ז': ראה בר' מג , כ. ואל - יחר - ב': בר' מד , יח; מה , ה.

מסורה גדולה:
בי אדני ז' ויאמרו בי אדני ויגש אליו יהודה ויאמר ויאמר אהרן אל משה ויאמר אליו גדעון ותאמר בי אדני חי נפשך ותאמר האשה האחת ושלאחריו.

מסורה קטנה:
בי אדני - ז'; ואל - יחר - ב'; כפרעה - ל'.

רש"י:
ויגש אליו יהודה... ידבר נא עבדך דבר באזני אדני - יכנסו דברי באזניך (ראה ב"ר צג , ו). ואל יחר אפך - מכאן אתה למד שדיבר אליו קשות. כי כמוך כפרעה - חשוב אתה בעיני כמלך; זהו פשוטו. ומדרשו (ב"ר צג , ו): סופך ללקות עליו בצרעת , כמו שלקה פרעה על ידי זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה. דבר אחר: מה פרעה גוזר ואינו מקיים , מבטיח ואינו עושה , אף אתה כן (ראה ב"ר צג , ו); וכי זו היא שימת העין שאמרת לשום עינך עליו? דבר אחר (שם): כי כמוך כפרעה - אם תקניטני , אהרג אותך ואת אדוניך.

רשב"ם:
כי כמוך כפרעה - הרי אתה כמלך , ויראתי מחרון אפך.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כי כמוך כפרעה - אתה כמלך והמלך כמוך; וכן כל כפי"ן שהם זה אחר מלת זה , כמו "כעמי כעמך" (מ"ב ג , ז). והיא דרך קצרה.

ר' יוסף בכור שור:
ויגש אליו יהודה - הֶעָרֵב. ויאמר אליו בי אדוני וגומר - מחלה אני פניך שתשים אזנים ותבין מה שאני אומר , כי ירא אני לומר לך בפירוש מה שעם לבי. כי יודע היה יהודה , כי יוסף צוה לתת הגביע באמתחת בנימין , כי קים להו בבנימין; והדברים מוכיחים כמו שאמר יהודה , אלא היה ירא לומר לו בפירוש , ולכך אמר לו: כשתבין , אל יחר אפך בעבדך אם אני מוכיחך , כי כמוך כפרעה - כי יודע אני שאתה כמלך , ואין לומר למלך: בליעל (ע"פ איוב לד , יח). ויש לפרש: כי כמוך כפרעה - כלומר: על כרחי אני מתווכח עמך , כי למי אקבול עליך , כי כמוך כפרעה ואין פרעה גדול ממך , ואיך אקבול לפניו עליך? ולפיכך צריך לי שתשים לב לוויכוח שלי.

רמב"ן:
טעם ידבר נא עבדך דבר - לאמר , כי דברים מועטים ידבר , ואל יהיו עליו לטורח. והנכון בעיני , כי הדבר הוא התמורה , אשר יחלה פניו להחליף בנימן אחיו בו , כי לא יבקש ממנו דבר אחר; ושאר דבריו - פיוס ובקשה לזה. ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה - יאמר: אל יחר אפך בי על דברי לפניך , כי כמוך כפרעה , ובמורא גדול אני מדבר לפניך , כאלו אני מדבר לפני פרעה.

רד"ק:
ויגש אליו יהודה. כי כמוך כפרעה - שני כפ"י הדמיון באים להשוות הדברים; וכן "כעבד כאדניו" (יש' כד , ב) , והדומים לו. כלומר: אתה מושל כפרעה , ופרעה כמוך , וירא אני לדבר לפניך כמו לפני פרעה. ומפני הצרה הגדולה שמצאתנו , לא אוכל לשתוק; ועל כל מה שאדבר אל יחר אפך בעבדך. ואתה מתחילה באתה עלינו בעלילה , שלא באת כן לשאר בני אדם הבאים לקנות תבואה.

רלב"ג - ביאור המילות:
כי כמוך כפרעה - רוצה לומר , שאתה והמלך שוים במדרגה , ולזה יש לי לירא מאפך , כי אתה שליט לעשות חפצך כמו המלך.

תועלות לרלב"ג:
(שבע תועלות לפרשת 'ויגש' , חלק ראשון: בר' מד , יח - בר' מו , כז) ואולם התועלות המגיעות ממנו הם רבים: התועלת הראשון הוא במדות , והוא שראוי לאדם , כשתעלה עליו חמת המושל , שידבר אליו רכות (ע"פ איוב מ , כז) בתכלית מה שאפשר , כדי שישיב אפו; וידבר אליו עם זה דברים נכוחים , להשיג מבוקשו; וראוי עם זה , שלא יבקש ממנו גדולות , אבל יבקש ממנו מה שהוא ראוי שישיגהו. ולזה תמצא , כי יהודה ספר דבריו באופן שיהיה בהם מחלַק אמרים ומנתינת כבוד נפלא ליוסף מה שלא יעלם. והיה העולה מדבריו , כי יוסף גלה דעתו שהוא היה רוצה על כל פנים בביאת אחיהם הקטן , ולא נמנע מזה מפני מה שאמרו , שהם יראים מאביהם הזקן שימות מרוב הצער והיגון; ולזה היה יוסף סִבה אל שנפל בנימן בזה הרשת , כי הוא היה סבה אל שבא שם; וכאלו יתברר מזה שהוכיח סופו על תחילתו , כי הוא היה חפץ בבואו שם להעלילו בזאת העלילה; אבל לא אמר זה יהודה ליוסף בביאור , לחלוק לו כבוד. ועוד , שיהודה ביאר לו , שאם יענש בנימן בזה האופן , יהיה זה סבה להגעת עונש נפלא למי שלא מרה; וזה , שזה יהיה סבה שימות אביהם הזקן , אשר לא היה לו פשע על זה; ואולם יחס יהודה מיתת אביהם ביגון - להם בעצמם , לחלוק כבוד ליוסף. ולזה בקש ממנו שיקחהו לעבד תחת אחיו , כי לא יהיה בזה ליוסף נזק , ויעשה הראוי , והוא שלא ימות אביהם ביגון; ולא יהיה לו אשם בלקחו יהודה תחתיו , כי הוא היה ערב להשיבו אל אביו , ולזה יהיה מהיושר שיכנס תחתיו להשיבו אל אביו , כמו שקבל עליו. והנה לא שאל יהודה שיפטר בנימן וילכו להם , כי ידע שלא יוכל להשיג זה , אבל שאל מה שהיה ראוי להשיג ממנו. התועלת השני הוא במדות , והוא , שאין ראוי למושל שיתפעל לבכות או לשחֹק בפני אנשיו , כי זה ממה שישפיל מעלתו בפני אנשיו וימעט מוראו. ולזה תמצא , שלא רצה יוסף לבכות בפני האנשים , וצוה שיוציאו כל איש מעליו בעת שהוכרח לבכות. התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שראוי לַשלם שימחול למי שגמלהו רע , ואע"פ שיש לאל ידו לקחת נקמתו ממנו. הלא תראה שיוסף השלם , לא די שמחל לאחיו זה הרע הנפלא אשר גמלוהו , אבל הרצה אותם ופייסם בדברים , לבאר להם שהם לא גמלוהו רע , אבל היה זה סבה מאת השם יתעלה , "למען עשה כיום הזה להחיות עם רב" (בר' נ , כ); ולזה אמר להם: "ועתה אל תעצבו ואל ייחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה" וגו' (בר' מה , ה). והשתדל עם זה להסיר מהם הקטטה והבושת , לעוצם השגחתו בהם , ואמר להם שלא ירגזו בדרך. ולתת להם כבוד , נתן להם חליפות שמלות , כדי שיכבדום המצרים בראותם מלובשים בגדים חמודים. התועלת הרביעי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם לעזור לאביו ולמשפחתו בהיות לאל ידו. ולזה השתדל יוסף שיבואו מצרים אביו וכל ביתו , כדי שלא יִוָּרֵש ברעב , בעוד שהיה לו יכולת לכלכלם מהבר אשר ברשותו מהמלך , כי פרעה השליטו לתתו ולמכרו , כמו שקדם (תועלות לפרשת 'מקץ' , חלק שני: בר' מא , מו - מד , יז תועלת יב). התועלת החמישי הוא במידות , והוא שראוי לאדם , כשישתדל בדבר מה , להשתדל להסיר כל מונע שימנעהו מהשיג מבוקשו , ולהראות כל מביא יביאהו להשיגו. ולזה תמצא , כי מפני שהיה יוסף יודע , שיעקב יירא מההעתק מארץ כנען - להיותה הארץ הנבחרת , ומיראת ממשלת מצרים , שהיתה קשה מאד - הודיע אותו כי יש לו ממשלה עצומה בארץ מצרים לעשות כל מה שירצה; ולזה לא יירא לבא למצרים , כי כשירצה לשוב , יוכל לשוב; עם שכבר יהיה זה סבה שלא יִוָּרֵש הוא וביתו ברעב , כמו שקדם (לעיל , תועלת ד). ושלח לו עם זה דורון נפלא , להראותו עשרו ויכולתו ועוצם רצונו להטיב לו , כדי שיתרצה יעקב יותר לבא שם. ושלח לו מהבגדים החמודות מה ששלח , כדי שלא ימָנע יעקב מלבא שם מפני שאינם מלובשים בגדים חמודות , כראוי להתראות לפני המלך באופן שלא יהיו נבזים בעיניו , וימתין עד קנותו אותם; ולזה שלח לו מהבגדים החמודות מה ששלח. התועלת הששי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לעשות מעשיו במהירות בכמו אלו העניינים הגדולים , אבל ראוי שיתיישב בהם עד שתשלם לו העצה ההוגנת בזה. ולזה תמצא , שלא רצה יעקב להסכים בזה ההעתק אשר בקש ממנו יוסף אם לא אחר שנשלמה לו העצה היותר שלמה שאפשר לו בזה; ולזה עשה פעולות להגיע אליו הנבואה , כדי שיודע לו בנבואה אם יכשר לו שילך למצרים , כמו שבארנו (בה"מ מו , א - ג). התועלת השביעי: להודיע יחסי בני ישראל ואופן הסתעפם מיעקב; עם שכבר למדנו בזה , כי במתי מעט ירדו אבותינו מצרים , ושכבר היו שם לגוי גדול במעט מהזמן , לעוצם השגחתו יתעלה בהם , כמו שייעד ליעקב באמרו "אל תירא מרדה מצרים (בנוסחנו: מצרימה) כי לגוי גדול אשימך שם" (בר' מו , ג).
ריכוז קישורים