תנ"ך - אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ: (בראשית פרק ט פסוק ד)

טקסט וניקוד:

אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ: (בראשית פרק ט פסוק ד)

טקסט בלבד:

אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו: (בראשית פרק ט פסוק ד)

תיקון קוראים:

אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו: (בראשית פרק ט פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
בְּרַם בִּסרָא בְּנַפשֵׁיהּ דְּמֵיהּ לָא תֵיכְלוּן :

רש"י:
בשר בנפשו - אסר להם אבר מן החי , כלומר: כל זמן שנפשו בדמו , לא תאכלו הבשר (שם נז , א). בנפשו דמו - בעוד נפשו בו. בשר בנפשו דמו לא תאכלו - הרי אבר מן החי , ואף דמו לא תאכלו - הרי דמו דם מן החי (שם נט , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אך בשר בנפשו דמו - כן טעמו: אך בשר עם נפשו , שהיא דמו , לא תאכלו; כטעם "לא תאכל הנפש עם הבשר" (דב' יב , כג); "כי נפש כל בשר דמו בנפשו" (וי' יז , יד). וזאת הנפש המתנועעת והמרגשת , היא הגוף.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
ופשט אך בשרו בנפשו דמו - שאסר הדם , וכן כתוב "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא" (וי' יז , יד); ועוד אפרשנו. גם אבר מן החי אסור , ושָׂמוּ זה הכתוב קדמונינו לזכר (סנה' נט , א).

ר' יוסף בכור שור:
אך בשר בנפשו - שזהו דמו , לא תאכלו , כדכתיב "כי הדם הוא הנפש" (דב' יב , כג) , וכאן נמי: כל זמן שנפשו בו לא תאכלו , וזהו 'אבר מן החי' , אלא יבחר כדי להוציא הדם ולהמיתה ויאכל.

רמב"ן:
אך בשר בנפשו דמו - כתב רבנו שלמה: בעוד נפשו בו; בשר בנפשו... לא תאכלו - הרי 'אבר מן החי'; ואף דם לא תאכלו - הרי 'דם מן החי'. אם כן יאמר: בשר בנפשו ודמו לא תאכלו , וזה כפי הפשט איננו נכון , ולפי המדרש (ב"ר לד , יג) איננו אמת , שלא נצטוו בני נח אלא על 'אבר מן החי' כדברי חכמים , לא על 'דם מן החי' כדברי רבי חנינא בן גמליאל (סנה' נט , א) , אבל פירושו: אך בשר בנפשו , שהיא דמו , לא תאכלו , "כי נפש כל בשר דמו היא" (וי' יז , יד).

רד"ק:
אך בשר - אע"פ שנתתי לכם כל בשר רמש לאכול , לא תאכלו אותו עם נפשו שהוא דמו , כלומר: כל זמן שהבשר עם הנפש , והוא בעודו חי; אלא קודם תזבחוהו ואחר כן תאכלוהו , כי זה דרך אכזריות לחתוך בשר מן החי ולאכלו. ונראה , כי לפיכך התיר הבשר לנח , לפי שטרח בבהמה ובעוף ובחיה וברמש להחיותם אתו בתבה. כי לצורך האדם נבראו , בין למלאכתו בין לאכילתו. אלא שלא הותר להמיתם ולאכלם אלא עד נח , לפי שטרח בהם.

רלב"ג - ביאור המילות:
אך בשר בנפשו דמו - אמרו ז"ל בבראשית רבה (לד , יג) , שזה אזהרה לבני נח שלא יאכלו אבר מן החי; וירצה בו , שלא יאכלו הבשר אשר בנפשו דם הבשר ההוא , רוצה לומר , שלא יאכלו בשר הלקוח מהבעל חיים בדרך שישאר כח בנפש הבעל חיים , להוות הדם אשר היה ראוי שיובילהו אל החלק ההוא מהבשר , ולזה ראוי שלא יקחו בשר לאכול מבעל חיים בדרך שישאר הבעל חיים ההוא חי; והוא פירוש נאה מאד בלשון זה הצווי.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ומנע מהם אבר מן החי , להיות בזה מרוע המנהג ומהנטייה אל התאוות , מה שלא יעלם , רצוני , שלרב הזוללות לא יוכל להמתין שתהרג הבהמה ויקח ממנה אחר כך האבר.
ריכוז קישורים