תנ"ך - הלוא
פרס
לרעב
לחמך
ועניים
מרודים
תביא
בית
כי־תראה
ערם
וכסיתו
ומבשרך
לא
תתעלם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֲל֨וֹא
פָרֹ֤ס
לָרָעֵב֙
לַחְמֶ֔ךָ
וַעֲנִיִּ֥ים
מְרוּדִ֖ים
תָּ֣בִיא
בָ֑יִת
כִּֽי־תִרְאֶ֤ה
עָרֹם֙
וְכִסִּית֔וֹ
וּמִבְּשָׂרְךָ֖
לֹ֥א
תִתְעַלָּֽם:
(ישעיהו פרק נח פסוק ז)
הֲלוֹא
פָרֹס
לָרָעֵב
לַחְמֶךָ
וַעֲנִיִּים
מְרוּדִים
תָּבִיא
בָיִת
כִּי־תִרְאֶה
עָרֹם
וְכִסִּיתוֹ
וּמִבְּשָׂרְךָ
לֹא
תִתְעַלָּם:
(ישעיהו פרק נח פסוק ז)
הלוא
פרס
לרעב
לחמך
ועניים
מרודים
תביא
בית
כי־תראה
ערם
וכסיתו
ומבשרך
לא
תתעלם:
(ישעיהו פרק נח פסוק ז)
הלוא
פרס
לרעב
לחמך
ועניים
מרודים
תביא
בית
כי־תראה
ערם
וכסיתו
ומבשרך
לא
תתעלם:
(ישעיהו פרק נח פסוק ז)
תרגום יונתן:
הֲלָא
תְפַרנֵיס
לְכָפְנָא
מִלַחמָך
וְחַשִׁיכִין
מְטֻלטְלִין
תַּעֵיל
לְגוֹ
בֵיתָך
אֲרֵי
תִחזֵי
עַרטִילָאָה
וּתכַסֵינֵיהּ
וּמִקָרִיב
בִּסרָך
לָא
תִכבּוֹשׁ
עֵינָך
:
עין המסורה:
ועניים
-
ג'
(בלישנא):
יש'
ג
,
טו;
נח
,
ז;
איוב
לו
,
ו.
וכל
לשון
דל
ואביון
דכותהון
בר
מן
ב'
('ענוים'):
יש'
כט
,
יט;
עמ'
ב
,
ז.
תביא
-
י"ג:
בר'
ו
,
יט;
שמ'
כג
,
יט;
לד
,
כו;
וי'
יב
,
ו;
דב'
ז
,
כו;
כג
,
יט;
כו
,
ב;
לא
,
כג;
ש"א
יז
,
יח;
יש'
נח
,
ז;
יר'
יח
,
כב;
מש'
לא
,
יד;
איוב
יד
,
ג.
ערם
-
ד'
חסר
(בלישנא):
ש"א
יט
,
כד;
יש'
נח
,
ז;
איוב
א
,
כא
(פעמיים).
תתעלם
-
ב'
,
חד
בקמץ
וחד
בפתח:
יש'
נח
,
ז;
תה'
נה
,
ב.
מסורה גדולה:
תתעלם
ב'
ומבשרך
לא
תתעלם
ואל
תתעלם
מתחנתי
.
חד
קמ'
וחד
פת'
.
מסורה קטנה:
פרס
-
ל';
ועניים
-
ג';
תביא
-
י"ג;
ערם
-
ד'
חס';
וכסיתו
-
ל';
ומבשרך
-
ל';
תתעלם
-
ב'.
רש"י:
ועניים
מרודים
-
נאנחים
ונאנקים
על
צרותם
,
כמו
"זכור
עוניי
ומרודי"
(איכה
ג
,
יט);
"אריד
בשיחי"
(תה'
נה
,
ג).
ומבשרך
-
ומקרובך.
ר' יוסף קרא:
הלוא
פרוש
(בנוסחנו:
פרס)
לרעב
לחמך
-
הלא
שבר
לרעב
לחמך.
ועניים
מרודים
תביא
בית
-
כמו
'ירודים
מנכסיהם'.
כי
תראה
ערום
וכסיתו
-
כשתראה
ערום
תכסנו
בגד
,
ולא
תעלים
עיניך
מאחיך
האביון
כשתראנו
ערום
,
כי
בשרך
הוא
,
ומבשרך
אל
תתעלם.
ראב"ע:
הלא
פרוש
-
כמו
"פורש
אין
להם"
(איכה
ד
,
ד);
וכמוהו
"פריסת
מלכותך"
(דנ'
ה
,
כח);
והטעם:
פריסת
ככר
לחם.
מרודים
-
המ"ם
שורש
,
והנה
הוא
כמו
"מעונים"
(ע"ז
ב
,
נ);
וכמוהו
"זכור
עניי
ומרודי"
(איכה
ג
,
יט).
תביא
בית
-
בית
שלך.
ומבשרך
לא
תתעלם
-
כמו
'קרוב'
,
כמו
"אחינו
בשרינו
הוא"
(בר'
לז
,
כז).
ר' אליעזר מבלגנצי:
הלא
פרס
והושיט
לרעב
לחמך
הוא
שכר
הצום.
ועניים
מרודים
-
'קומפליינץ'
(בלעז).
תביא
בית
-
לאכול
ולשתות.
רד"ק:
הלא
פרס
-
הפריסה
היא
הבציעה
,
ידוע
בדברי
רבותינו
ז"ל
בעניין
חתיכת
הלחם
(ראה
ברכות
לט
,
ב):
מברך
ואחר
כך
בוצע;
וזולתו.
מרודים
-
כתרגומו:
"מטולטלין"
,
וכן
"עניי
ומרודי"
(איכה
ג
,
יט);
"ענייה
ומרודיה"
(שם
א
,
ז);
עניין
טלטול.
ומבשרך
לא
תתעלם
-
להאכיל
הרעב
ולכסות
הערום
הוא
חייב
לכל
ישראל
,
אבל
למי
שהוא
קרובו
הוא
חייב
יותר
זה
,
ואם
יראה
אותו
שהוא
עני
,
לא
יעלים
עיניו
ממנו
עד
שיצטרך
לשאול
מחייתו
,
אלא
חייב
להלוות
לו
ולפתוח
לפניו
דרכים
שירויח
בהם.
ומבשרך
-
כמו
"איש
איש
אל
כל
שאר
בשרו"
(וי'
יח
,
ו).
ומי
שעושה
מעשים
אלה
מוחזק
הוא
שמקיים
כל
המצוות
,
אלא
זָכַר
מעשים
אלו
שהם
הפך
המעשים
הרעים
שזכר
(ראה
לעיל
,
ג
-
ד).
ר' יוסף כספי:
ומבשרך
-
זה
נכון
בעברי
ובהגיון
,
כי
מין
האדם
הוא
בשר
אחד
במין
,
וכבר
ידוע
שתוף
'אחד'
ו'הוא
הוא'.
ר' ישעיה מטראני:
הלא
פרוש
(בנוסחנו:
פרס)
-
ידוע
בלשון
חכמים
(ברכות
לא
,
ב)
,
לשון
'פרוסה'
-
שישבר
לחמו
ויתן
לעני.
ועניים
מרודים
-
כמו
"זכור
עניי
ומרודי"
(איכה
ג
,
יט)
,
והמ"ם
שימוש;
ופתרונו:
ועניים
שלמרודים
,
והוא
כמו
"אריד
בשיחי"
(תה'
נה
,
ג).