תנ"ך - ורדפה
את־מאהביה
ולא־תשיג
אתם
ובקשתם
ולא
תמצא
ואמרה
אלכה
ואשובה
אל־אישי
הראשון
כי
טוב
לי
אז
מעתה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְרִדְּפָ֤ה
אֶת־מְאַהֲבֶ֙יהָ֙
וְלֹא־תַשִּׂ֣יג
אֹתָ֔ם
וּבִקְשָׁ֖תַם
וְלֹ֣א
תִמְצָ֑א
וְאָמְרָ֗ה
אֵלְכָ֤ה
וְאָשׁ֙וּבָה֙
אֶל־אִישִׁ֣י
הָרִאשׁ֔וֹן
כִּ֣י
ט֥וֹב
לִ֛י
אָ֖ז
מֵעָֽתָּה:
(הושע פרק ב פסוק ט)
וְרִדְּפָה
אֶת־מְאַהֲבֶיהָ
וְלֹא־תַשִּׂיג
אֹתָם
וּבִקְשָׁתַם
וְלֹא
תִמְצָא
וְאָמְרָה
אֵלְכָה
וְאָשׁוּבָה
אֶל־אִישִׁי
הָרִאשׁוֹן
כִּי
טוֹב
לִי
אָז
מֵעָתָּה:
(הושע פרק ב פסוק ט)
ורדפה
את־מאהביה
ולא־תשיג
אתם
ובקשתם
ולא
תמצא
ואמרה
אלכה
ואשובה
אל־אישי
הראשון
כי
טוב
לי
אז
מעתה:
(הושע פרק ב פסוק ט)
ורדפה
את־מאהביה
ולא־תשיג
אתם
ובקשתם
ולא
תמצא
ואמרה
אלכה
ואשובה
אל־אישי
הראשון
כי
טוב
לי
אז
מעתה:
(הושע פרק ב פסוק ט)
תרגום יונתן:
וְתִרדּוֹף
שְׁלָם
עִם
עַמְמַיָא
רָחֲמַהָא
וְלָא
תַדבֵּיק
יָתְהוֹן
וְתִבעֵי
סְעֵיד
וְלָא
תַשׁכַּח
וְתֵימַר
אֲהָך
וֶאֱתוּב
לְפֻלחַן
רִבּוֹנִי
קַדמָאָה
אֲרֵי
טָב
לִי
כַּד
הֲוֵיתִי
פָלְחָא
קֳדָמוֹהִי
מִכְּעַן
לָא
אֶפלַח
לְטָעֲוָתָא
:
עין המסורה:
ובקשתַם
-
ח'
פתחין
מיחדין
(שמונה
מלים
יחידאיות
,
בהן
בא
בהברה
האחרונה
פתח
במקום
קמץ):
בר'
לא
,
לב;
שמ'
יח
,
ח;
יהו'
ב
,
ו;
יש'
מז
,
יד;
הו'
ב
,
ט;
עמ'
ט
,
ד;
תה'
מח
,
ז;
קיט
,
קכט.
אישי
-
ח':
בר'
כט
,
לב
,
לד;
ל
,
טו
,
כ;
ש"ב
יד
,
ה;
מ"ב
ד
,
א;
הו'
ב
,
ט
,
יח.
הראשון
-
ס"ג
(מלא
וחסר
,
לא
כולל
'הראישון'):
בר'
כה
,
כה;
כו
,
א;
לב
,
יח;
מ
,
יג;
שמ'
ד
,
ח;
יב
,
טו
(פעמיים)
,
טז;
מ
,
ב
,
יז;
וי'
ד
,
כא;
כג
,
ה
,
ז
,
לה
,
לט
,
מ;
במ'
ז
,
יב;
ט
,
א;
כ
,
א;
כא
,
כו;
כח
,
טז
,
יח;
לג
,
ג
(פעמיים);
דב'
י
,
ד;
טז
,
ד;
כד
,
ד;
יהו'
ד
,
יט;
שו'
כ
,
כב;
ש"א
יז
,
ל;
ש"ב
יח
,
כז;
מ"ב
יז
,
מ;
יש'
ח
,
כג;
מג
,
כז;
יר'
נ
,
יז;
יח'
מ
,
כא;
הו'
ב
,
ט;
חגי
ב
,
ג
,
ט;
זכ'
יד
,
י;
מש'
יח
,
יז;
רות
ג
,
י;
אס'
ג
,
ז
,
יב;
דנ'
ח
,
כא;
י
,
ד
,
יב;
יא
,
יג;
עז'
ג
,
יב;
ו
,
יט;
ז
,
ט;
ח
,
לא;
י
,
יז;
נחמ'
ח
,
יח;
דה"א
יב
,
טז;
כד
,
ז;
כה
,
ט;
כז
,
ב
,
ג;
דה"ב
כט
,
ג
,
יז
(פעמיים);
לה
,
א.
הראשון
-
ס"ד
(מנין
זה
כולל
גם
'הראישון'
-
איוב
טו
,
ז).
מסורה גדולה:
ח'
פתח'
מיחד'
גנבתַם
מצאתַם
ובקשתַם
אחזתַם
נצרתַם
והרגתַם
העלתַם
שרפתַם
.
מסורה קטנה:
ורדפה
-
ל';
ולא
-
תשיג
-
ל';
ובקשתם
-
ל';
ולא
תמצא
-
ל'.
רש"י:
ורדפה
-
ממשקולת
לשון
'כבד'
הוא
זה
,
כמו
"ומרדף
ריקים"
(מש'
יב
,
יא);
'פורקצייר'
בלעז;
כלומר:
תחזור
אחריהם
ולא
תשיגם.
ובקשתם
-
ובקשה
אותם.
ר' יוסף קרא:
ורידפה
-
דל"ת
דגושה.
ופתר
בו
דונש
שהוא
לשון
רדיפה
עולמית
,
שכל
שעה
הוא
רודף;
וכן
"ופתחו
שעריך"
(יש'
ס
,
יא)
-
התי"ו
דגושה;
ופתרונו
,
שכל
כך
יפתחו
תמיד
ש"יומם
ולילה..."
(ראה
שם).
אלכה
ואשובה
אל
אישי
הראשון
כי
טוב
לי
אז
מעתה
-
כשתראה
שעבודה
זרה
של
אבן
ושל
עץ
שהם
עובדים
אותם
אינם
יכולים
להושיעם
,
אז
תאמר:
אלכה
ואשובה
אל
אישי
הראשון
-
להקדוש
ברוך
הוא
,
כי
טוב
לי
אז
,
כשהייתי
עובדת
לבוראי
,
שהוא
היה
מושיעי
,
מעתה
-
שאני
עובדת
אלהים
אחרים
שאינם
מושיעים
אותי.
ראב"ע:
ורדפה.
האומר
(ראה
ר'
יוסף
קרא)
כי
דגשות
הדל"ת
-
כי
כן
הוא
כל
דבר
שהוא
תמיד
,
שאדם
מתעסק
בו
ואין
לו
סוף
-
אולי
יפרש
לנו
זה
המדקדק
,
מה
הפרש
בין
"הדובר
בי"
(זכ'
א
,
ט)
,
ובין
"רוח
יי'
דיבר
בי"
(ש"ב
כג
,
ב);
"הנני
גורש
מפניך"
(שמ'
לד
,
יא)
,
"לא
אגרשנו"
(שמ'
כג
,
כט)
,
"ויגרש
את
האדם"
(בר'
ג
,
כד).
אלה
הגזרות
נמצאות
בבניין
'הקל'
ובבניין
'הכבד'
,
ורבים
ככה.
והנכון
,
כי
'רדף'
'הקל'
-
לעולם
הוא
אחרי
בורח
,
ומלת
"ירדף
חשך"
(נח'
א
,
ח)
יוצאה
לשנים
פעולים;
וככה
ורדפה
את
מאהביה
-
שתרדף
אחריהם
בברחה
להם.
ובקשתם
-
חסר
דגש
בקו"ף
,
כי
הוא
מבניין
'הכבד';
וככה
"שלחו
באש
מקדשך"
(תה'
עד
,
ז)
-
להקל
על
הלשון;
על
כן
אלה
החסרים
דגש.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ואז
תהיה
מרדפת
את
מאהביה
-
שיתנו
לה.
ולא
תשיג
אותם
-
כי
עץ
ואבן
הם
,
ולא
תמצא
בהם
תוחלת
ותועלת;
ואז
יכנע
בעמל
לבה
(ע"פ
תה'
קז
,
יב)
ותשיב
אל
לבה
לחזור
,
ואמרה:
אלכה
ואשובה
-
כי
עכשיו
אני
מַכֶּרת
,
שכל
הטובה
שהיתה
לי
לשעבר
בהיותי
בבית
אישי
,
מאתו
היתה
לי
,
ולא
מאת
מאהביי.
רד"ק:
ורדפה
-
אם
לאשור
ומצרים
-
תרדוף
שלומם
ועזרתם
ולא
יתנו
לה;
ואם
למזלות
-
תרדוף
אחר
נביאי
השקר
ואחר
המתעסקים
במזלות
לשאול
לה
במזלות
ותקטיר
להם
,
ולא
יועיל
לה.
ואמרה
אלכה
ואשובה
אל
אישי
הראשון
-
וזה
לא
תאמר
עד
סבלה
הגלות
זמן
רב
,
כמו
שאמר
בתורה
"בצר
לך
ומצאוך
כל
הדברים
האלה
באחרית
הימים
ושבת
עד
יי'
אלהיך"
(דב'
ד
,
ל);
כי
אלו
אמרה
זה
בעודה
בארץ
,
לא
היתה
גולה.
ר' יוסף כספי:
לכן
הנני
סך
(בנוסחנו:
שך)
וגו'.
ובקשתם
ולא
תמצא
-
הנה
אלה
מאהביה
הם
אם
האלילים
ואם
אשור
ומצרים;
ואיך
שיהיה
,
לא
חשש
השם
שאם
תמצאם
ותשיגם
-
שהם
יהיו
לה
לעזר
ולהועיל
,
עד
שהוצרך
השם
לסכך
הדרכים
ולעשות
בם
גדרים
שלא
תוכל
ללכת
אליהם!
וכל
זה
משל.
והטעם
,
כי
ימְנע
המכוּוָן
מצדה
עמם
,
כי
לא
תצליח
בתחבולותיהם
,
כמו
שהאריך
בזה
ישעיה
מאד.