תנ"ך - ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם: (הושע פרק ה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם: (הושע פרק ה פסוק ב)

טקסט בלבד:

ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם: (הושע פרק ה פסוק ב)

תיקון קוראים:

ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם: (הושע פרק ה פסוק ב)

תרגום יונתן:
וְדָבְחִין לְטָעֲוָן מַסגַּן וַאֲנָא מֵיתֵי יִסוּרִין עַל כּוּלְהוֹן :

עין המסורה:
שטים - ב' (חד כתב שי"ן וחד כתב סמ"ך): הו' ה , ב; תה' קא , ג.

מסורה קטנה:
ושחטה - ל'; שטים - ב'.

רש"י:
ושחטה שטים העמיקו - משך שטיותם העמיקו. אני אמרתי: כל שאינו עולה לרגל עובר ב'עשה' , והם גזרו: כל העולה יהרג; הרי שהעמיקו יותר ממני. שחטה - לשון "זהב שחוט" (מ"א י , יז): נמשך ונטוה. ויונתן תירגם לשון שחיטת זבחים לעבודה זרה. ואני מוסר לכולם - ואף אני אייסרם בייסורין , אכין מוסר לכולם.

ר' יוסף קרא:
ושחטה שטים העמיקו. ושחטה - לשון פריסה; כמו "חץ שחוט" (יר' ט , ז). כלומר: הם פורשים מכמורות (ראה לעיל , א) לכל עוברי דרכים שטים ונוטים מפניהם. העמיקו - כלומר: הם העמיקו והחמירו לעבוד עבודה זרה יותר מעבודתי! אני אמרתי לישראל: "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך" (שמ' כג , יז) - אם אינו בא לֵירָאות עובר ב'עשה' , אבל אינו חייב מיתה בכך; אבל הם החמירו כל כך לעבודה זרה , שכל מי שאינו בא לֵירָאות בפני העגלים שבדן ושבביתאל שיתיזו את ראשו. משך שטיותם העמיקו. כך מפורש בבבא קמא (? ראה סנהדרין קב , א). ואני מוסר לכולם - כתרגומו: "ואנא מייתי ייסורין לכולהון".

ראב"ע:
ושחטה - ולשחוט בדרך שטים , הם עובדי הבעל. העמיקו - הפח , אלו הנזכרים , אולי לא יראוהו העוברים , ואני איסרם כולם על זאת הרעה שעשו , כי לא נעלם ממני אשר העמיקו. על כן: אני. דע , כי אשת יעקב אבינו היא רחל , והנה לאה נכנסה במקומה; גם רחל נתנה שפחתה לו. ובעבור קנאת לאה נתנה לו גם השפחה האחרת. על כן כאשר ילדה רחל את יוסף , אמר "שלחני" (בר' ל , כה). ויעקב אמר על אפרים ומנשה: "ויקרא בהם שמי" (בר' מח , טז) , על כן יקראו כל ישראל אפרים. ויפת אמר: (ראה יפת הושע ע' 321 ובהערות) אולי ממלכת יהוא היתה מאפרים , ובעבור שמצא "ואת רמות (בנוסחנו: ראמת) בגלעד לגדי" (דב' ד , מג) , הוצרך לומר: איננה הכתובה בדברי יהוא. ובספר עמוס (ז , יג) אפרש שהוא מאפרים. והנכון בעיני , כי כאשר באו אבותינו ארץ כנען , והנה עמד יהודה על גבולו מנגב , ובית יוסף , שהוא כל שבט אפרים וחצי שבט מנשה , מצפון. על כן יזכר יהודה ואפרים. וככה בירמיהו "הבן יקיר לי אפרים" (לא , יט). ואין מלך בימים ההם מאפרים. הזנית - נפשך גם אחרים.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ושחטה שטים העמיקו - יאמר הנביא: השחיטה שהיו צריכין לעשות להקדוש ברוך הוא , שטים הסירו אותה והעמיקו , ועשו אותה לפסל. על כן אני מוסר לכולם - כלומר: אייסר אותם כלם. שטים - דמיונו: "כי תשטה אשתו" (במ' ה , יב).

ר' אליעזר מבלגנצי:
ושחטה - ושטחה רשתכם לעמי. שטים - מיני תבואה להשיטם ולהסירם אל הרשת , למושכם אליה למען ילכדו. גם העמיקו שחת מלכיהם וכהניהם לתפשם. וכאשר נוקשו ונלכדו (ע"פ יש' ח , טו) , אני מזומן להם למוסר ולקשר קושרם; כלומר: ביני וביניהם נשחת עמי , כי הם הכשילום והחטיאום , ואני ייסרתים ושפטתים. מוסר - כמו "מוסר מלכים פתח" (איוב יב , יח). ואם תאמר: אנוסים הם העם , מה יכולות לעשות הצפרים האחוזות בפח (ע"פ קה' ט , יב) הואיל ולא הכירו בו? מה יכול לעשות העם שאינם יודעים תורה ומשפט , אחרי שהכהנים והשפטים יודעי התורה ותופשיה ונביאהם מכשילים אותם? ולמה יְיַסרם וישפטם? לכך נאמר:

רד"ק:
ושחטה שטים העמיקו - מקור , כי השי"ן פתוחה; והוא בשקל "לאהבה" (דב' י , טו). אמר: השטים , שהם עובדי עבודה זרה שהם שׂוטים מדרכי האל ומעבודתו , כמו האשה שהיא שׂוטה תחת אישה (ראה במ' ה , כ) - העמיקו סרה (ע"פ יש' לא , ו) לשחוט ולזבח לעבודה זרה. ואני מוסר לכלם - אומר הנביא: לא תאמרו , שלא ייסר אותם אדם ולא יוכיחם , לפיכך הם חוטאים , כי אני איש מוסר לכלם - יום ויום אני מייסר אותם , ולא ישמעו לי. ואני מוסר - חסר 'איש'; כמו "ואני תפלה" (תה' קט , ד) - ואני איש תפלה. ויונתן תרגם: "ודבחין לטעון מסגן ואנא מייתי ייסורין על כולהון".

ר' יוסף כספי:
ושחטה שטים - כטעם "שוחטי הילדים" (יש' נז , ה). ותאר הילדים הנשחטים בשטים - כי האבות היו מפתים אותם שייטב להם בהיותם נשחטים ונהרגים לכבוד אלהיהם. ואמרוֹ ושחטה , אם אינו 'מקור' - לָעדה , והעמיקו - לאישים. והכל נכון בעברי ובהגיון , כמו שכל הנביאים נוהגים כן. וטעם העמיקו - כמו שאמר ישעיה "... סעיפי הסלעים" (שם). וזכר זה העון בפרט - כי הוא תכלית תועבה , כמו שכתב משה (ראה וי' כ , ב - ד) ובאר ירמיה בשלשה מקומות (ראה יר' ז , לא; יט , ה; לב , לה). וגם באור זה 'אוצר יי'' יבא. מוסר - שם נגזר , כמו 'מיסר'; ואם הוא 'דמיון ראשון' , הנה לאלפים שיונח תמורת שם נגזר; וגם נכון בהגיון. וכן נכון "ואני תפלה" (תה' קט , ד). וחלילה שיהיה חסרון מלת 'איש' , כי כן נוכל לומר שחסר מלת 'סוס' או 'פרד'! והקש על זה.

ר' ישעיה מטראני:
ושחטה שטים העמיקו - אותה חברת הרשעים שהיתה על ההרים היתה שוחטת אותם שהעמיקו שטים , שהיו אנשים כשירים ונוטים ושטים מדרך הישרה ומעמיקים ביערים דרך עקלתון כדי שלא יראו אותם; ואלה הרשעים כשהיו פוגעים אותם , היו שוחטים אותם. ומתוך כך אני מוסר לכולם - לשון "סרו מהר" (שמ' לב , ח).
ריכוז קישורים