תנ"ך - כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֙אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָהֳבָֽם: (הושע פרק ט פסוק י)

טקסט וניקוד:

כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם הֵמָּה בָּאוּ בַעַל־פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם: (הושע פרק ט פסוק י)

טקסט בלבד:

כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם: (הושע פרק ט פסוק י)

תיקון קוראים:

כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם: (הושע פרק ט פסוק י)

תרגום יונתן:
כְּגֹפֶן דִּשׁתִיל עַל מַבּוּעַ דְּמַיִין כֵּין בְּמַדבְּרָא עָרַע מֵימְרִי לְיִשׂרָאֵל כְּבָכְרָא בְתֵינָא דִּבאַוַל מְאַבְּבַהּ חַבֵּיבִית אֲבָהָתְכוֹן אִנוּן אִתחַבַּרוּ לְבַעלָא פְעוֹר וּטעוֹ לְבַהתָּא וַהֲווֹ שִׁקוּצִין כְּדִרחִימוּ :

עין המסורה:
אבותיכם - ג' מלא בסיפרא: הו' ט , י; *זכ' א , ב , ה. לבשת - ב': יר' יא , יג; הו' ט , י.

מסורה קטנה:
כבכורה - ל'; בראשיתה - ל'; אבותיכם - ג' מל' בסיפ'; וינזרו - ל'; לבשת - ב'; כאהבם - ל'.

רש"י:
[כענבים במדבר - ] כענבים שהם חביבים במדבר , כך חיבבתי את ישראל. כביכורה בתאנה - מבושלת כתאנה בעץ התאנה בראשיתה - בתחילת בישול התאינים. ראיתי אבותיכם - כן נראו אבותיכם בעיני , לחבבם. וינזרו - אין 'נזירה' בכל מקום אלא פרישה (ראה תו"כ אמור פרשתא ד , א). לבשת - לעבודה זרה , שהיא בשתם. ויהיו שקוצים - לפני. כאהבם - את בנות מואב (ראה במ' כה , א - ט).

ראב"ע:
כענבים... - כדרך "ימצאהו בארץ מדבר" (דב' לב , י). וטעם כענבים במדבר - שאין שם יישוב; כל מוצאם ישמח בהם. וככה: כבכורה בתאנה. ולא היתה שמחתי רק (אלא) מעט , כי לא עמדה. כי השתחוו לבעל פעור , וינזרו מאחרי לבשת - כמו "והבשת אכלה... יגיע" (יר' ג , כד) - שם לאליל. ויהיו שקוצים - שנטמאו בעבור אהבת נשי מדין (ראה במ' כה).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
כענבים מצאתי ישראל במדבר; כבכורה בתאינה בראשיתה - שהיא חמודה לראות , כך ראיתי אבותיכם. והמה הרעו ועבדו לבעל פעור , וינזרו לבשת ויהיו שיקוצים כאהבם - כמו הפסל , אשר אהבו לילך אחריו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
כענבים במדבר - על מבטח שבוטחים בו מדבר עדיין: הלא אבותיכם , שהיו חביבים ויקרים בעיניי כענבים במדבר וכבכורה בתאנה בראשיתה , כשחטאו לפני , כאהבם - וכאשר אהבו זנות וזבחי מתים (ע"פ תה' קו , כח) , לזנות מאחריי בבעל פעור וינזרו לבשת - התעבתִם ויהיו שקוצים בעיני , ונִקמתי מהם והרגתִם במגפה. וכלפי שהיו חביבים לי שקצתִם , קל וחומר אתם! מה אתם בוטחים בי , הואיל ואתם חוטאים לי?!

רד"ק:
כענבים במדבר - כמו אם ימצא אדם ענבים במדבר , שהוא ארץ ציה (ע"פ יואל ב , כ) אשר אין בו כל פרי שישמח להם , כמו שישמח אדם כשימצא בכורה בתאנה בראשיתה , כן מצאתי ישראל במדבר ופרנסתים וכלכלתים , לא חסרו דבר (ראה דב' ב , ז) , כאלו היו בארץ נושבת (ע"פ שמ' טז , לה); והמה לא הכירו בטובי ובאו בעל פעור וינזרו לבשת - היו נפרשים ממני ללכת אחרי הבשת , שהיא העבודה זרה , שעובדיה יבושו ויכלמו ממעשיהם (ע"פ יח' לו , לב). ויהיו שקוצים כאהבם - ויהיו לעבוד שקוצים כאשר אהבו את בנות מואב וזנו עמהן והטו את לבבם לעבוד את אלהיהם (ראה במ' כה , א - ב). או פירוש ויהיו שקוצים - בלא חסרון , כי העובד שקוץ הוא שקוץ. ופירוש בראשיתה - התאנה הראשונה המבכרת. וזכרון זה העניין - לומר: כמעשה אבות יעשו בנים: אני הטבתי עם אבותיכם ומרדו בי , וכן הטבתי לכם ופשעתם בי. ואדני אבי ז"ל פירש: טעם במדבר דבק עם מצאתי; ופירש הפסוק: כענבים וכבכורה בראשיתה - שישמח המוצא אותם , כן מצאתי אבותיכם במדבר ושמחתי עמהם. ופירש ויהיו שקוצים כאהבם - כמדת האהבה שאהבתים , כן היו שקוצים בעיני.

ר' יוסף כספי:
כענבים במדבר - הטעם: כי זה נמצא על דרך זרות , קרוב לנמנע. וטעם כבכורה - כי ישמח האדם בם מאד. בעל פעור - כמו שמפורש בתורה (ראה במ' כה , ג ואי'). שקוצים - שם נגזר , אם בלשון אם בענין.

ר' ישעיה מטראני:
ויהיו שיקוצים - בעיני השם. כאהבם - כפי מה שאהבם , שקצם. והוא כמו "כשמרם" (בנוסחנו: בשמרם; תה' יט , יב); ומפני הה"א נהפך לחטף קמץ והאל"ף לפתח (קמץ) , כדרך א"ח ה"ע.
ריכוז קישורים