תנ"ך - כענבים
במדבר
מצאתי
ישראל
כבכורה
בתאנה
בראשיתה
ראיתי
אבותיכם
המה
באו
בעל־פעור
וינזרו
לבשת
ויהיו
שקוצים
כאהבם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כַּעֲנָבִ֣ים
בַּמִּדְבָּ֗ר
מָצָ֙אתִי֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
כְּבִכּוּרָ֤ה
בִתְאֵנָה֙
בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ
רָאִ֖יתִי
אֲבוֹתֵיכֶ֑ם
הֵ֜מָּה
בָּ֣אוּ
בַֽעַל־פְּע֗וֹר
וַיִּנָּֽזְרוּ֙
לַבֹּ֔שֶׁת
וַיִּהְי֥וּ
שִׁקּוּצִ֖ים
כְּאָהֳבָֽם:
(הושע פרק ט פסוק י)
כַּעֲנָבִים
בַּמִּדְבָּר
מָצָאתִי
יִשְׂרָאֵל
כְּבִכּוּרָה
בִתְאֵנָה
בְּרֵאשִׁיתָהּ
רָאִיתִי
אֲבוֹתֵיכֶם
הֵמָּה
בָּאוּ
בַעַל־פְּעוֹר
וַיִּנָּזְרוּ
לַבֹּשֶׁת
וַיִּהְיוּ
שִׁקּוּצִים
כְּאָהֳבָם:
(הושע פרק ט פסוק י)
כענבים
במדבר
מצאתי
ישראל
כבכורה
בתאנה
בראשיתה
ראיתי
אבותיכם
המה
באו
בעל־פעור
וינזרו
לבשת
ויהיו
שקוצים
כאהבם:
(הושע פרק ט פסוק י)
כענבים
במדבר
מצאתי
ישראל
כבכורה
בתאנה
בראשיתה
ראיתי
אבותיכם
המה
באו
בעל־פעור
וינזרו
לבשת
ויהיו
שקוצים
כאהבם:
(הושע פרק ט פסוק י)
תרגום יונתן:
כְּגֹפֶן
דִּשׁתִיל
עַל
מַבּוּעַ
דְּמַיִין
כֵּין
בְּמַדבְּרָא
עָרַע
מֵימְרִי
לְיִשׂרָאֵל
כְּבָכְרָא
בְתֵינָא
דִּבאַוַל
מְאַבְּבַהּ
חַבֵּיבִית
אֲבָהָתְכוֹן
אִנוּן
אִתחַבַּרוּ
לְבַעלָא
פְעוֹר
וּטעוֹ
לְבַהתָּא
וַהֲווֹ
שִׁקוּצִין
כְּדִרחִימוּ
:
עין המסורה:
אבותיכם
-
ג'
מלא
בסיפרא:
הו'
ט
,
י;
*זכ'
א
,
ב
,
ה.
לבשת
-
ב':
יר'
יא
,
יג;
הו'
ט
,
י.
מסורה קטנה:
כבכורה
-
ל';
בראשיתה
-
ל';
אבותיכם
-
ג'
מל'
בסיפ';
וינזרו
-
ל';
לבשת
-
ב';
כאהבם
-
ל'.
רש"י:
[כענבים
במדבר
-
]
כענבים
שהם
חביבים
במדבר
,
כך
חיבבתי
את
ישראל.
כביכורה
בתאנה
-
מבושלת
כתאנה
בעץ
התאנה
בראשיתה
-
בתחילת
בישול
התאינים.
ראיתי
אבותיכם
-
כן
נראו
אבותיכם
בעיני
,
לחבבם.
וינזרו
-
אין
'נזירה'
בכל
מקום
אלא
פרישה
(ראה
תו"כ
אמור
פרשתא
ד
,
א).
לבשת
-
לעבודה
זרה
,
שהיא
בשתם.
ויהיו
שקוצים
-
לפני.
כאהבם
-
את
בנות
מואב
(ראה
במ'
כה
,
א
-
ט).
ראב"ע:
כענבים...
-
כדרך
"ימצאהו
בארץ
מדבר"
(דב'
לב
,
י).
וטעם
כענבים
במדבר
-
שאין
שם
יישוב;
כל
מוצאם
ישמח
בהם.
וככה:
כבכורה
בתאנה.
ולא
היתה
שמחתי
רק
(אלא)
מעט
,
כי
לא
עמדה.
כי
השתחוו
לבעל
פעור
,
וינזרו
מאחרי
לבשת
-
כמו
"והבשת
אכלה...
יגיע"
(יר'
ג
,
כד)
-
שם
לאליל.
ויהיו
שקוצים
-
שנטמאו
בעבור
אהבת
נשי
מדין
(ראה
במ'
כה).
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
כענבים
מצאתי
ישראל
במדבר;
כבכורה
בתאינה
בראשיתה
-
שהיא
חמודה
לראות
,
כך
ראיתי
אבותיכם.
והמה
הרעו
ועבדו
לבעל
פעור
,
וינזרו
לבשת
ויהיו
שיקוצים
כאהבם
-
כמו
הפסל
,
אשר
אהבו
לילך
אחריו.
ר' אליעזר מבלגנצי:
כענבים
במדבר
-
על
מבטח
שבוטחים
בו
מדבר
עדיין:
הלא
אבותיכם
,
שהיו
חביבים
ויקרים
בעיניי
כענבים
במדבר
וכבכורה
בתאנה
בראשיתה
,
כשחטאו
לפני
,
כאהבם
-
וכאשר
אהבו
זנות
וזבחי
מתים
(ע"פ
תה'
קו
,
כח)
,
לזנות
מאחריי
בבעל
פעור
וינזרו
לבשת
-
התעבתִם
ויהיו
שקוצים
בעיני
,
ונִקמתי
מהם
והרגתִם
במגפה.
וכלפי
שהיו
חביבים
לי
שקצתִם
,
קל
וחומר
אתם!
מה
אתם
בוטחים
בי
,
הואיל
ואתם
חוטאים
לי?!
רד"ק:
כענבים
במדבר
-
כמו
אם
ימצא
אדם
ענבים
במדבר
,
שהוא
ארץ
ציה
(ע"פ
יואל
ב
,
כ)
אשר
אין
בו
כל
פרי
שישמח
להם
,
כמו
שישמח
אדם
כשימצא
בכורה
בתאנה
בראשיתה
,
כן
מצאתי
ישראל
במדבר
ופרנסתים
וכלכלתים
,
לא
חסרו
דבר
(ראה
דב'
ב
,
ז)
,
כאלו
היו
בארץ
נושבת
(ע"פ
שמ'
טז
,
לה);
והמה
לא
הכירו
בטובי
ובאו
בעל
פעור
וינזרו
לבשת
-
היו
נפרשים
ממני
ללכת
אחרי
הבשת
,
שהיא
העבודה
זרה
,
שעובדיה
יבושו
ויכלמו
ממעשיהם
(ע"פ
יח'
לו
,
לב).
ויהיו
שקוצים
כאהבם
-
ויהיו
לעבוד
שקוצים
כאשר
אהבו
את
בנות
מואב
וזנו
עמהן
והטו
את
לבבם
לעבוד
את
אלהיהם
(ראה
במ'
כה
,
א
-
ב).
או
פירוש
ויהיו
שקוצים
-
בלא
חסרון
,
כי
העובד
שקוץ
הוא
שקוץ.
ופירוש
בראשיתה
-
התאנה
הראשונה
המבכרת.
וזכרון
זה
העניין
-
לומר:
כמעשה
אבות
יעשו
בנים:
אני
הטבתי
עם
אבותיכם
ומרדו
בי
,
וכן
הטבתי
לכם
ופשעתם
בי.
ואדני
אבי
ז"ל
פירש:
טעם
במדבר
דבק
עם
מצאתי;
ופירש
הפסוק:
כענבים
וכבכורה
בראשיתה
-
שישמח
המוצא
אותם
,
כן
מצאתי
אבותיכם
במדבר
ושמחתי
עמהם.
ופירש
ויהיו
שקוצים
כאהבם
-
כמדת
האהבה
שאהבתים
,
כן
היו
שקוצים
בעיני.
ר' יוסף כספי:
כענבים
במדבר
-
הטעם:
כי
זה
נמצא
על
דרך
זרות
,
קרוב
לנמנע.
וטעם
כבכורה
-
כי
ישמח
האדם
בם
מאד.
בעל
פעור
-
כמו
שמפורש
בתורה
(ראה
במ'
כה
,
ג
ואי').
שקוצים
-
שם
נגזר
,
אם
בלשון
אם
בענין.
ר' ישעיה מטראני:
ויהיו
שיקוצים
-
בעיני
השם.
כאהבם
-
כפי
מה
שאהבם
,
שקצם.
והוא
כמו
"כשמרם"
(בנוסחנו:
בשמרם;
תה'
יט
,
יב);
ומפני
הה"א
נהפך
לחטף
קמץ
והאל"ף
לפתח
(קמץ)
,
כדרך
א"ח
ה"ע.