תנ"ך - מה־נאנחה
בהמה
נבכו
עדרי
בקר
כי
אין
מרעה
להם
גם־עדרי
הצאן
נאשמו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַה־נֶּאֶנְחָ֣ה
בְהֵמָ֗ה
נָבֹ֙כוּ֙
עֶדְרֵ֣י
בָקָ֔ר
כִּ֛י
אֵ֥ין
מִרְעֶ֖ה
לָהֶ֑ם
גַּם־עֶדְרֵ֥י
הַצֹּ֖אן
נֶאְשָֽׁמוּ:
(יואל פרק א פסוק יח)
מַה־נֶּאֶנְחָה
בְהֵמָה
נָבֹכוּ
עֶדְרֵי
בָקָר
כִּי
אֵין
מִרְעֶה
לָהֶם
גַּם־עֶדְרֵי
הַצֹּאן
נֶאְשָׁמוּ:
(יואל פרק א פסוק יח)
מה־נאנחה
בהמה
נבכו
עדרי
בקר
כי
אין
מרעה
להם
גם־עדרי
הצאן
נאשמו:
(יואל פרק א פסוק יח)
מה־נאנחה
בהמה
נבכו
עדרי
בקר
כי
אין
מרעה
להם
גם־עדרי
הצאן
נאשמו:
(יואל פרק א פסוק יח)
תרגום יונתן:
לַחדָּא
מִתאַנחָא
בְעִירָא
מִתעַרבְּלָן
בַּקרָן
דְּתוֹרִין
אֲרֵי
לֵית
רִעיָא
לְהוֹן
אַף
עֶדרֵי
עָנָא
צַדִּיאוּ
:
רש"י:
נבוכו
-
נתערבלו
ונסגרו
ותעו
ביערים
ובמדברות.
נאשמו
-
נתקלקלו
באשמתם;
'שוט
אינקלופיד'
[בלעז].
ר' יוסף קרא:
נבוכו
עדרי
בקר
-
כמו
"נבוכים
הם
בארץ"
(שמ'
יד
,
ג);
שהולכים
לכאן
ולכאן
למצוא
דשא.
ראב"ע:
מה.
נבוכו
-
כמו
"נבוכים"
(שמ'
יד
,
ג)
,
כי
השורק
בא
תחת
חולם.
נבוכו
-
על
משקל
"נכונו
ללצים
שפטים"
(מש'
יט
,
כט).
נאשמו
-
כמו
"תאשם
שומרון"
(הו'
יד
,
א).
ר' אליעזר מבלגנצי:
נאשמו
-
'שונט
פליינץ'
(בלעז);
כמו
"לא
יאשמו
כל
החוסים
בו"
(תה'
לד
,
כג);
"האשימם
אלהים"
(תה'
ה
,
יא);
"קולע
אל
השערה
ולא
יחטיא"
(שו'
כ
,
טז).
כן
לשון
'חטא'
ו'אשמה'
משמשים
ברב
מקומות.
רד"ק:
מה
נאנחה
בהמה
-
אמר
דרך
כלל
,
ואחר
כן
פרט.
נבוכו
-
עניין
בלבול
,
כאדם
מבולבל
בדעתו
,
לא
ידע
מה
יעשה;
וכן
"נבוכים
הם
בארץ"
(שמ'
יד
,
ג).
גם
עדרי
הצאן
-
אמר
,
כי
עדרי
הצאן
ימצאו
פעמים
מרעה
שלא
ימצאוהו
הבקר
,
לפי
שהם
עולים
בגבעות
ובהרים
,
מה
שלא
יעשו
הבקר
ברוב.
נאשמו
-
האל"ף
בשו"א
לבדו
,
ועניינו
עניין
'שממה';
וכן
"תאשם
שומרון"
(הו'
יד
,
א)
,
כמו
שפירשנו
(שם).
ר' ישעיה מטראני:
נבכו
עדרי
הצאן
(בנוסחנו:
בקר)
-
כמו
"והעיר
שושן
נבוכה"
(אס'
ג
,
טו);
שרשו
'בוך'
,
ופירושו
כמו
'בכה'.
ושני
שרשים
הם
,
כמו
עדרי
בקר
(בנוסחנו:
הצאן)
נאשמו
-
לשון
'שממה'
הוא
,
כמו
"תאשם
שומרון"
(הו'
יד
,
א).