תנ"ך - הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כָּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם: (יואל פרק א פסוק ה)

טקסט וניקוד:

הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ וְהֵילִלוּ כָּל־שֹׁתֵי יָיִן עַל־עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם: (יואל פרק א פסוק ה)

טקסט בלבד:

הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם: (יואל פרק א פסוק ה)

תיקון קוראים:

הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם: (יואל פרק א פסוק ה)

תרגום יונתן:
אִתְּעִירוּ רָוַיָא וּבכוֹ וְאֵילִילוּ כָּל שָׁתֵי חֲמַר עַל חֲמַר מְרִית אֲרֵי אִתמְנַע מִפּוּמְכוֹן :

עין המסורה:
הקיצו - ב': יש' כו , יט; יואל א , ה.

מסורה קטנה:
הקיצו - ב'; והיללו - ל' חס'.

רש"י:
[הקיצו שכורים - הרגילים ביין.] עסיס - יין טוב. [עסיס מתורגם: "מרית" , ולא כן מתורגם בכל מקום. ולא מצאתי גזרתו , ושמא מלשון "מר ואהלות" (תה' מה , ט) , או שמא "מרי חלמא לשנאך" (דנ' ד , טז); ולשון אחרון נראה לי.]

ראב"ע:
הקיצו - פועל עומד; ולא ימצא זה הטעם יוצא. עסיס - מגזרת "ועסותם רשעים" (מל' ג , כא) , כי ידרכוהו ברגל.

ר' אליעזר מבלגנצי:
הקיצו שכורים - שהיו רגילים לישן בכובד שכרותם - עתה יקיצו ויבכו. והמליצה היא:

רד"ק:
הקיצו שכורים ובכו - אותם הרגילים להשתכר ביין , עתה הקיצו משנתכם ובכו יומם ולילה (ע"פ יר' ח , כג) כי לא תמצאו יין , כי הארבה יאכל הענבים (ראה לעיל , ד). עסיס - נקרא היין 'עסיס' , וכן כל משקה שיצא על ידי כתישה ודריסה נקרא כן; מן "ועסותם רשעים" (מל' ג , כא). ויונתן תרגם עסיס: "חמר מרית".

ר' ישעיה מטראני:
על עסיס - היין נקרא 'עסיס' מפני שהוא נדרך בגת; כמו "ועסותם רשעים" (מל' ג , כא).
ריכוז קישורים