תנ"ך - אלי
כבתולה
חגרת־שק
על־בעל
נעוריה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֱלִ֕י
כִּבְתוּלָ֥ה
חֲגֻרַת־שַׂ֖ק
עַל־בַּ֥עַל
נְעוּרֶֽיהָ:
(יואל פרק א פסוק ח)
אֱלִי
כִּבְתוּלָה
חֲגֻרַת־שַׂק
עַל־בַּעַל
נְעוּרֶיהָ:
(יואל פרק א פסוק ח)
אלי
כבתולה
חגרת־שק
על־בעל
נעוריה:
(יואל פרק א פסוק ח)
אלי
כבתולה
חגרת־שק
על־בעל
נעוריה:
(יואל פרק א פסוק ח)
תרגום יונתן:
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
עֲבִידִי
אִליָא
כִבתוּלָא
דַאֲסִירָא
סַקָא
לְמִספַּד
עַל
בַּעַל
עוּלֵימוּתַהָא
:
רש"י:
אלי
-
"קינה"
(עמ'
ה
,
א
ועוד)
מתרגמינן:
"איליא"
(ת"י).
ר' יוסף קרא:
אלי
-
לשון
'יללה'.
על
בעל
נעוריה
-
שאין
לה
תנחומים.
ראב"ע:
אלי
-
אמרי
"אללי
לי"
(מי'
ז
,
א).
ויפת
אמר
כי
האל"ף
תחת
ה"א
,
כמו
"הלילי"
(בנוסחנו:
הילילי;
יש'
יד
,
לא)
,
ולא
דבר
נכונה.
ואילו
היה
אומר
,
כי
האל"ף
תחת
יו"ד
"יללה"
(צפ'
א
,
י)
-
גם
הוא
נכון.
והנביא
אמר
לאדמה:
אלי
,
או
לנפשו.
כבתולה
-
שמת
בעל
נעוריה
בימי
שמחתה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
אלי
כבתולה
-
לשון
נהי
וקינים
,
כאדם
הגונח
וכואב;
מלשון
"אללי
לי"
(מי'
ז
,
א).
על
בעל
נעוריה
-
על
הראוי
להיות
בעל
נעוריה
,
שהיה
מזומן
להכניסה
לחופה;
והכל
מתוקן
לסעודה
ולשמחה
,
ומת.
כן
סמוך
לעת
הקציר
והבציר
,
שהיו
הכל
סבורים
לאסוף
תבואותהם
ולשמוח
,
ואז
באו
מיני
חגבים
ואויבים
ולקחו
הכל
,
והכרת
מנחה
ונסכי
שמחה
מבית
יי'.
רד"ק:
אלי
-
אומר
כנגד
כנסת
ישראל:
קונני
על
זאת
הרעה
ועשי
אבל
גדול
,
כמו
הבתולה
שנישאת
לבחור
ומת
בעודה
נערה
עדיין;
כי
אז
היא
רוב
שמחתם
זה
בזה
,
וכשמת
-
מתאבלת
אבל
כבד
והיא
חוגרת
שק
תחת
עדיה
וחליתה
(ע"פ
הו'
ב
,
טו).
אלי
-
פירושו:
קונני;
ותרגום
"ויקונן
המלך"
(ש"ב
ג
,
לג):
"ואלא
מלכא"
(ת"י).
חגורת
שק
-
הפועַל
הזה
נשתמשו
בו
בַּפועֵל
ובַפעול
כאחד:
יאמר
"חוגר"
(מ"א
כ
,
יא)
ויאמר
"חגור"
(שו'
יח
,
יא);
וכן
'לובש'
ו"לבוש"
(זכ'
ג
,
ג).