תנ"ך - כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה־שחו עשה שחר עיפה ודרך על־במתי ארץ ה' אלהי־צבאות שמו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּ֡י הִנֵּה֩ יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבֹרֵ֣א ר֗וּחַ וּמַגִּ֤יד לְאָדָם֙ מַה־שֵּׂח֔וֹ עֹשֵׂ֥ה שַׁ֙חַר֙ עֵיפָ֔ה וְדֹרֵ֖ךְ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ: פ (עמוס פרק ד פסוק יג)

כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה־שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל־בָּמֳתֵי אָרֶץ יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת שְׁמוֹ: פ (עמוס פרק ד פסוק יג)

כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה־שחו עשה שחר עיפה ודרך על־במתי ארץ ה' אלהי־צבאות שמו: פ (עמוס פרק ד פסוק יג)

כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה־שחו עשה שחר עיפה ודרך על־במתי ארץ יהוה אלהי־צבאות שמו: פ (עמוס פרק ד פסוק יג)

תרגום יונתן:

אֲרֵי הָא מִתגְּלֵי דְּצָר טוּרַיָא וּברָא רוּחָא לְחַוָאָה לֶאֱנָשָׁא מָא עוּבָדוֹהִי לְאַתקָנָא נֵיהוֹר לְצַדִּיקַיָא כְּנֵיהוֹר צַפרָא דְּאָזֵיל וְתָקֵין וּלאֵיתָאָה חֲשׁוֹך לְרַשִׁיעַיָא לְמִתבַּר רַשִׁיעֵי אַרעָא יְיָ אֱלָהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ :

עין המסורה:

ומגיד - ב': יר' נא , לא; עמ' ד , יג. יי' אלהי - צבאות - י"א (בלישנא): ש"ב ה , י; מ"א יט , י , יד; יר' טו , טז; עמ' ד , יג; ה , יד , טו , כז; ו , ח , יד; תה' פט , ט.

מסורה קטנה:

וברא - ל' חס'; ומגיד - ב'; שחו - ל'.

רש"י:

מה שיחו (בנוסחנו: שֵׂחו) - כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו (ראה חגיגה ה , ב). עושה שחר [ - לצדיקים , כאור נוגה (ע"פ מש' ד , יח).] עיפה - הופך נוגהן של רשעים לחשך אפילה; כמו "והנה צרה וחשכה מעוף צוקה" (יש' ח , כב); וכן "ארץ עיפתה" (איוב י , כב); "תעופה כבקר תהיה" (שם יא , יז) - חשכך יהיה מאיר כבקר. ודורך על במותי ארץ - משפיל גבוהים וגסי הרוח.

ר' יוסף קרא:

מה שיחו - כתרגומו: "לחוואה לאינשא מה עובדוהי". כלומר: הקדוש ברוך הוא אומר לאדם מה שיחו ומעשיו כדי שיעשה תשובה. עושה שחר ועיפה (בנוסחנו: עיפה) - ואם תאמר: מאחר שהקדוש ברוך הוא אמר לעשות רעה , אינו חוזר! הלכך נאמר: עושה שחר ועיפה: כך מידתו של הקדוש ברוך הוא , שעושה מאור שחר - עיפה וחשך; הוא הדין מחושך - אור. כמו כן הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה בחטאת האדם , והוא שב מחטאו , והקדוש ברוך הוא ניחם על הרעה אשר דבר לעשות ואינו עושה (ע"פ יונה ג , י). וכן הוא אומר בירמיה "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד" (יח , ז) , ואם הגוי ההוא שב מרעתו , גם אני אשוב מן הרעה אשר דברתי עליו "ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו" (שם , ח). ואז "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע" , ואם יעשה "הרע בעיניי לבלתי שמוע בקולי , ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו" בעיניין (ראה שם , ט - י). הופך הקדוש ברוך הוא מידה טובה למידת פורענות ומידת פורענות למידה טובה.

ראב"ע:

כי... - הטעם: הוא יוצר הרים , שהם עומדים לנצח; והטעם , שהוא תקיף. ובורא רוח - שאיננו עומד על דרך אחד; ומרוב תוקף , השם ירעיש וירגיז הרוח שיבא , שאיננו נראה כמו בניינים ועצים עומדים. ומגיד - הטעם: הנה הגיד לכם מה שיחו - מה רצונו לעשות. והוא יהפך השחר עליכם וישיב חשך - כמו "ארץ עיפתה כמו אפל" (איוב י , כב). וידרך על במותי ארצכם , ולא תראוהו. ויפת אמר: יוצר ההרים , שהן נראין , ובורא הרוחות בגויות , ומגיד לאדם מה שיחו - מה שישיח בליבו. ועל דרך המפרשים , כי השם יעשה ברצונו דבר והפכו; על כן [אחריו]: אם תשובו אליו , יהפך הגזירות הרעות לטובות.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

לכן כה אעשה לך ישראל - יש מפרשים אותו לרעה (ראה רש"י) , ויש שמפרש אותו לטוב. יש שמפרש אותו לרע: לכן כה עשיתי לכם עקב כי זאת עשיתי לכם , תוכל לִכּון לקראת אלהיך למלחמה. כי הנה הקדוש ברוך הוא יוצר הרים , שהם מיוסדים , ובורא רוח , שמנענע אותם - יעשה זה כנגד זה. ומגיד לאדם מה שירצה לדבר. ועשה מן השחר עיפה - דמיונו: "ארץ עיפתה" (איוב י , כב). ויש מפרש אותו לטוב: לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת ארצה לעשות לך ישראל - הכון לקראת אלהיך ותעשה תשובה. כי הנה הקדוש ברוך הוא יוצר הרים ובורא רוח כנגדם , לנענע אותם; כך אם תעשו תשובה - יהפוך עליכם הרעה לטובה.

ר' אליעזר מבלגנצי:

כי הנה יוצר הרים. ובורא רוח - להחריב הרים וגבעות , להוביש כל עשבם (ע"פ יש' מב , טו). מגיד (בנוסחנו: ומגיד) לאדם - בדין , כשינקום ממנו , מה שיחו - מה היה ענינו ודבריו ודרכיו אתו עד עתה. הנה הוא עושה לכם שחר לעיפה "כמו אופל וצלמות" (בנוסחנו: צלמות; איוב י , כב). והנה הוא דורך לכם על במתי ארצכם , והוריד את גאון עזכם (ע"פ יח' ל , ו).

רד"ק:

כי הנה יוצר הרים ובורא רוח - אלהיך (ראה לעיל , יב) הוא יוצר הרים ובורא רוח , ועושה ביצורים כרצונו. וזכר הרים - שהם החזקים והקיימים ביסוד העפר; וזכר הרוח - שהוא דבר חזק בנבראים , ואינו נראה. והנה הוא יוצר ההרים החזקים הנראים לעין , ובורא רוח שאינו נראה , שמפיל אותם; כמו שאמר "הפך משורש הרים" (איוב כח , ט). וזהו שאמר: ודורך על במותי ארץ - וההרים הם במותי ארץ , והנה הוא דורך עליהם ומפילם על ידי הרוח הנכנס בבטן הארץ; ובצאתו ממנה בוקע הארץ ופותחה , אפילו יהיה מקום צאתה הרים גבוהים , וזהו ה'רעש' (ראה עמ' א , א). לפיכך זכר הרים ורוח. וכן הוא מגיד לאדם מה שיחו - מה ענייניו ומעשיו; ולא יחשב שאינו רואה אותם , כמו שהיו אומרים הכופרים "אין יי' רואה אותנו" (יח' ח , יב) , כי הנה הוא מגיד להם מעשיהם על ידי נביאיו. שחו - בצרי; "אתם ידעתם את האיש ואת שיחו" (מ"ב ט , יא) - בחירק; ושניהם פירושם: עניין האדם ומעשיו. עושה שחר עיפה - וכן הוא עושה השחר , שהוא נוגה , וכשירצה ישימנו חשך , והוא קדרות השמש. עיפה - חשך; כמו "ארץ עיפתה" (איוב י , כב). הנה הוא עושה בַּיְצורים כרצונו , וכן יעשה בכם; אם תרעו יָרַע לכם ואם תטיבו ייטיב לכם , כי הוא יודע מעשיכם. ושמו 'יי אלהי הצבאות' - שהוא שופט צִבאות מעלה ומטה ועושה בהם כרצונו. לכן הטוב לך ישראל שתכון לקראתו (ראה לעיל , יב) במעשים טובים , והוא ייטיב לך; אם הרע לך עד כה - בעבור מעשיך הרעים עשה מה שעשה. ויונתן תרגם: "ארי הא מתגלי דצר טוריא וברא רוחא לחואה לאנש מה עובדוהי לאתקנאה ניהור לצדיקיא כנהור צפרא דאזיל ותקין ולאיתאה חשוך לרשיעיא למיתבר רשיעי ארעא אמר יי' אלהי צבאות שמו".

ר' יוסף כספי:

כי הנה יוצר הרים וכו' - כלומר: ראוי לך שתכון לקראת אלהיך (ראה לעיל , יב) אשר שמו יי' , השם הנכבד , כי הוא יוצר הרים. והנה ליחידים די ויותר מדי באמרו יי' שמו , כי ידיעת זה השם כהלכתו הוא כלל כל החכמות. אבל הוצרך הנביא מצד האנשים שהוא מדבר להם , שיעשה להם ראיות ומופתים מן המוחשות , עם שזה הערה ופירוש לקצת מעשה בראשית. ובאור זה 'אוצר יי'' יבא. רק שמצורף לזה זכר קצת ענינים מכוונים בעצם למה שאנו בו מהצלחת מלך אשור על ישראל , כי דברו גבוהות ולא נכנעו לו כמו שיעדום הנביאים , כמו שמפורסם בירמיה. ולכן אמר: מגיד לאדם מה שיחו , כטעם "ומיי' מענה לשון" (מש' טז , א). ואמר הִפוכים באומרו עושה שחר עיפה; כלומר , כי הוא יתעלה מחשיך האור ומשפיל הגבוה. ולכן אם תכון לקראת אלהיך , ישראל (ראה לעיל , יב) , הנה כן יעשה עוד למלכות אשור.

ר' ישעיה מטראני:

עושה שחר ועיפה (בנוסחנו: עיפה) - העיפה הוא חושך. עושה שחר ועיפה - שגולל חשך מפני אור; והוא לשון "עיפתה כמו אופל" (איוב י , כב).