תנ"ך - כי
ידעתי
רבים
פשעיכם
ועצמים
חטאתיכם
צררי
צדיק
לקחי
כפר
ואביונים
בשער
הטו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
יָדַ֙עְתִּי֙
רַבִּ֣ים
פִּשְׁעֵיכֶ֔ם
וַעֲצֻמִ֖ים
חַטֹּאתֵיכֶ֑ם
צֹרֲרֵ֤י
צַדִּיק֙
לֹ֣קְחֵי
כֹ֔פֶר
וְאֶבְיוֹנִ֖ים
בַּשַּׁ֥עַר
הִטּֽוּ:
(עמוס פרק ה פסוק יב)
כִּי
יָדַעְתִּי
רַבִּים
פִּשְׁעֵיכֶם
וַעֲצֻמִים
חַטֹּאתֵיכֶם
צֹרֲרֵי
צַדִּיק
לֹקְחֵי
כֹפֶר
וְאֶבְיוֹנִים
בַּשַּׁעַר
הִטּוּ:
(עמוס פרק ה פסוק יב)
כי
ידעתי
רבים
פשעיכם
ועצמים
חטאתיכם
צררי
צדיק
לקחי
כפר
ואביונים
בשער
הטו:
(עמוס פרק ה פסוק יב)
כי
ידעתי
רבים
פשעיכם
ועצמים
חטאתיכם
צררי
צדיק
לקחי
כפר
ואביונים
בשער
הטו:
(עמוס פרק ה פסוק יב)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
גְלֵי
קֳדָמַי
דְּסַגִּיאִין
מִרדֵּיכוֹן
וְתַקִיפָן
תְּיוּבָתְכוֹן
מְעִיקִין
לֵיהּ
לְזַכָּאָה
חֲלָף
דִּמקַבְּלִין
מָמוֹן
דִּשׁקַר
וְדִין
חַשִׁיכַיָא
בְּבֵית
כְּנֵישָׁתְכוֹן
מַסטַן
:
עין המסורה:
ועצמים
-
ג'
חסר
(בלישנא):
עמ'
ה
,
יב;
מי'
ד
,
ג;
מש'
ז
,
כו.
וכל
אוריתא
דכותהון
בר
מן
א':
דב'
ז
,
א.
צררי
-
ג'
חסר
(בלישנא):
יש'
יא
,
יג;
עמ'
ה
,
יב;
תה'
קמג
,
יב.
מסורה קטנה:
ועצמים
-
ג'
חס'
וכל
אור'
כות'
ב'
מ'
א';
צררי
-
ג'
חס'.
רש"י:
צררי
צדיק
-
"מעיקין
ליה
לזכאה"
(ת"י).
בשער
הטו
-
בשערי
בתי
דיניכם
הטו
משפט
אביונים.
ר' יוסף קרא:
צוררי
צדיק
לוקחי
כופר
-
צוררים
ושונאים
לצדיק
,
לוקחים
כופר
להחיות
רשע.
ראב"ע:
כי
ידעתי
-
אם
תעשו
זה
בסתר
,
אני
ידעתיו.
צוררי
צדיק
-
במשפט.
בשער
-
בפִרהסיא.
ר' אליעזר מבלגנצי:
צדיק
-
זכאי
בדין.
לקחי
כפר
-
להטות
משפטו.
אביונים
-
הזוכים
בדין.
בשער
משפטם
הטו
-
לחובה.
רד"ק:
כי
ידעתי
-
לא
תחשבו
כי
אינני
רואה
ויודע
מעשיכם
הרעים
,
כי
הכל
אני
יודע;
והשוחד
שתקחו
בסתר
,
לצרור
הצדיק
בדינו
ולהרע
לו
בעבור
השחד
שלקחתם
בסתר
-
והוא
הכפר
שלקחתם
להציל
הרשע
מיד
בעל
דינו
שהוא
צדיק
במשפטו.
ואביונים
בשער
הטו
-
כפל
העניין
במלות
שונות
,
כי
האביונים
הם
צדיקים
בדינם
ברוב;
כי
הם
עשוקים
ואינם
עושקים
,
כי
אין
להם
כח
לעשוק.
ומה
שאמר
בשער
-
כי
שם
ישבו
למשפט
(ע"פ
תה'
קכב
,
ה);
כמו
"השערה
אל
הזקנים"
(דב'
כה
,
ז).