תנ"ך - ושבתי
את־שבות
עמי
ישראל
ובנו
ערים
נשמות
וישבו
ונטעו
כרמים
ושתו
את־יינם
ועשו
גנות
ואכלו
את־פריהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשַׁבְתִּי֘
אֶת־שְׁב֣וּת
עַמִּ֣י
יִשְׂרָאֵל֒
וּבָנ֞וּ
עָרִ֤ים
נְשַׁמּוֹת֙
וְיָשָׁ֔בוּ
וְנָטְע֣וּ
כְרָמִ֔ים
וְשָׁת֖וּ
אֶת־יֵינָ֑ם
וְעָשׂ֣וּ
גַנּ֔וֹת
וְאָכְל֖וּ
אֶת־פְּרִיהֶֽם:
(עמוס פרק ט פסוק יד)
וְשַׁבְתִּי
אֶת־שְׁבוּת
עַמִּי
יִשְׂרָאֵל
וּבָנוּ
עָרִים
נְשַׁמּוֹת
וְיָשָׁבוּ
וְנָטְעוּ
כְרָמִים
וְשָׁתוּ
אֶת־יֵינָם
וְעָשׂוּ
גַנּוֹת
וְאָכְלוּ
אֶת־פְּרִיהֶם:
(עמוס פרק ט פסוק יד)
ושבתי
את־שבות
עמי
ישראל
ובנו
ערים
נשמות
וישבו
ונטעו
כרמים
ושתו
את־יינם
ועשו
גנות
ואכלו
את־פריהם:
(עמוס פרק ט פסוק יד)
ושבתי
את־שבות
עמי
ישראל
ובנו
ערים
נשמות
וישבו
ונטעו
כרמים
ושתו
את־יינם
ועשו
גנות
ואכלו
את־פריהם:
(עמוס פרק ט פסוק יד)
תרגום יונתן:
וַאֲתֵיב
יָת
גָּלְוָת
עַמִי
יִשׂרָאֵל
וְיִבנוֹן
קִרוִין
דְּצָדיָן
וְיִתְּבוּן
וְיִצְבוּן
כַּרמִין
וְיִשׁתּוֹן
יָת
חַמרְהוֹן
וְיַעבְּדוּן
גַּנִין
וְיֵיכְלוּן
יָת
אִבְּהוֹן
:
עין המסורה:
וישָבו
-
ב'
(בקמץ):
עמ'
ט
,
יד;
מי'
ה
,
ג.
וכל
אתנחתא
וסופי
פסוקים.
ר' יוסף קרא:
כנגד
שאמר
למעלה
"הרבות
גנות
וכרמים
תאינים
וזיתים
יאכל
הגזם"
(ראה
עמ'
ד
,
ט)
-
חזר
וריפא
כאן:
נטעו
כרמים
ושתו
את
יינם
,
עשו
גנות
ואכלו
את
פריהן
(בנוסחנו:
פריהם).
וכנגד
שאמר
למעלה
"והניעותי
בכל
הגוים
את
כל
ישראל"
(ראה
פס'
ט)
-
חזר
וריפא
כאן:
ונטעתים
על
אדמתם
ולא
ינטשו
(בנוסחנו:
ינתשו)
עוד
מעל
אדמתם
-
לעולם.
ראב"ע:
ונטעו
כרמים
,
ואני
אנטעם
על
אדמתם
כעץ
שלא
יזוז
ממקומו;
וככה
"תביאמו
ותטעימו"
(שמ'
טו
,
יז);
וככה
"אשתלנו"
(יח'
יז
,
כג).
רד"ק:
ושבתי
-
מבואר
הוא.
ומה
שאמר
ושתו
את
יינם
,
ואכלו
את
פריהם
-
רוצה
לומר
שלא
יהיה
יגיעם
לריק
(ע"פ
יש'
סה
,
כג)
,
שיעבדו
אדמתם
ויאכלוה
אויביהם
,
כמו
שעשו
בהיותם
על
אדמתם
קודם
חרבנה
כאשר
לא
היו
עושים
רצון
האל.
וכן
אמר
בנבואת
ישעיה
"ובנו
בתים
וישבו"
וגו'
(סה
,
כא).
ומה
שאמר
שם
"ואכלו
פרים"
(שם)
והֵנָה
אמר
ושתו
את
יינם
-
העניין
אחד
,
כי
הענבים
הם
לאכילה
ולשתיית
היין
היוצא
מהם.