תנ"ך - ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם: פ (שמות פרק א פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם: פ (שמות פרק א פסוק ז)

טקסט בלבד:

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם: פ (שמות פרק א פסוק ז)

תיקון קוראים:

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם: פ (שמות פרק א פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וּבנֵי יִשׂרָאֵל נְפִישׁוּ וְאִתיַלַדוּ וּסגִיאוּ וּתקִיפוּ לַחדָּא לַחדָּא וְאִתמְלִיאַת אַרעָא מִנְהוֹן :

עין המסורה:
במאד מאד - ו': *בר' יז , ב , ו , כ; שמ' א , ז; יח' ט , ט; טז , יג.

מסורה קטנה:
וישרצו - ל' וחד ישרצו.

רש"י:
[פרו - שלא הפילו נשותיהם , ולא מתו כשהם קטנים.] וישרצו - שהיו יולדות ששה ששה בכרס אחד (תנח' שמ' ה).

רשב"ם:
פרו - בהריון. וישרצו - לידה , שלא שִיכְּלָה הרחם; שבכל מקום קטנים קרויין 'שרץ על הארץ'. וירבו - גדלו , ונעשו הקטנים גדולים; שלא מתו בקטנותם. ויעצמו - שלא מתו אנשים , אלא חיו הרבה ועצמו במאד מאד , עד שנתמלאה הארץ אותם. וכן "והחצר מלאה... כבוד יי'" (יח' י , ד) - כמו 'מילאה'; וכן "ושוליו מלאים את ההיכל" (יש' ו , א) - כמו 'ממלאים את ההיכל'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וכתוב וישרצו על ישראל , כאשר הוא כתוב לנח ובניו "שרצו בארץ" (בר' ט , ז). ומה שנכתב בדברי הימים שלמשה - הבל הוא , כי איננו מספרי הקודש ולא דבר קבלה. והאומרים על מלך ישמעאל , שמספר במאד מאד - כשמו בגימטריא (ראה בר' יז , כ) , מה יעשו בזה , שהוא כתוב על ישראל? וחלילה שידבר הנביא בגימטרון או ברמיזות! ותמלא הארץ - כל ארץ מלכות ארץ מצרים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ובני ישראל פרו - הולידו , כעץ נותן פריו. וישרצו - כמו "ישרצו המים" (בר' א , כ); רק הראשון - מהפעלים העומדים בעצמם , כמו: הלך , ישב , עמד , שכב; והשני - מהיוצאים , תלויים בדבר אחר , כמו: אכל , שמר , שבר; 'אכל את הלחם'; "שמר את הדבר" (בר' לז , יא); "שבר את החמור" (מ"א יג , כח); אלה נקראים 'פעל יוצא'. והנה "ישרצו המים" (בר' א , כ) מהפעלים היוצאים , וזה השני וישרצו - מן העומדים. והנה זאת הגִזרה כגזרת 'שב'; פעם עומד , כמו "ושב וקבצך" (דב' ל , ג) , ופעם יוצא , כמו "ושב יי'... את שבותך" (שם). אולי מלת 'שרץ' רמז , שילדו נשיהם תאומים ויותר. ואני ראיתי ארבעה בנים שילדה אחת; והרופאים נותנים טעם , כי עד שבעה יגיעו בבטן אחד. וירבו - שלא היו מתים כדרך עם רב. ויעצמו - היו גדולים , בעלי עצם , תקיפים. ומלת במאד מאד - שאין יכולין להיות יותר. והבי"ת במאד - כבי"ת "ויסעו בראשנה" (במ' י , יג) , כי כתוב "ראשנה יסעו" (במ' ב , ט). ותמלא - ארץ גשן , היא ארץ רַעְמסס (ראה בר' מז , ו , יא) , בשוא נח תחת העי"ן; כי הראשון , שהוא דבק עם הרי"ש , יקרא 'נח' , והשני , שתחת המ"ם , יקרא 'נע' , כי הוא כמו תחלת נוע השפה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וישרצו - רוצה לומר , שכבר נמצאת בהם הפריה והרביה באופן נפלא מאד , כמו שתמצא בשרצים , שכבר ימצא בהם הרבוי בהולדה , וימצא בהם עם זה מהירות ההולדה; וזה מבואר מענין השרצים. והנה אמר וישרצו מענין ההדמות לשרצים ברבוי ההולדה , כמו שאמר "וידגו לרוב" (בר' מח , טז) מענין ההדמות לדגים ברבוי ההולדה; והנה נקראו הדגים 'שרצים' , כמו שאמר "ישרצו המים שרץ נפש חיה" (בר' א , כ). וירבו ויעצמו. וירבו - במספר. ויעצמו - שהיו גדולי הגוף ותקיפים. במאד מאד - הרצון בזה , שבמאד מהם היה מאד מהרבוי והעוצם; לא היה שם כי אם מעטים שלא ימצא בהם זה הרבוי הנפלא בהולדה והעוצם , וזה מורה על חוזק דבקות ברכת השם יתעלה בהם , עד שכבר מלאה הארץ מהם. או יהיה הרצון באמרו ותמלא הארץ אותם - שארץ גושן אשר היו בה , שהיתה ארץ רחבת ידים קודם בֹּאם , נמלאת עמהם. או יהיה הרצון בזה , שכבר היתה ברכת השם יתעלה בארץ שהיו יושבים בה , עד שכבר נמלאת הארץ ההיא כל טוב עמהם.
ריכוז קישורים