תנ"ך - ויאמר משה כה אמר ה' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם: (שמות פרק יא פסוק ד)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְהוָה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם: (שמות פרק יא פסוק ד)

ויאמר משה כה אמר ה' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים: (שמות פרק יא פסוק ד)

ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים: (שמות פרק יא פסוק ד)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר מֹשֶׁה כִּדנָן אֲמַר יְיָ כְּפַלגוּת לֵיליָא אֲנָא מִתגְּלֵי בְּגוֹ מִצְרָיִם :

עין המסורה:

יוצא - ט' מלא: ראה שמ' ח , טז. יוצא - ג' מלא בתורה: שמ' ח , טז , כה; יא , ד. בתוך מצרים - ב': שמ' יא , ד; *דב' יא , ג.

מסורה קטנה:

כחצת - ל' וחס'; אני יוצא - ל' וחד ואני יוצא והנה שריון.

רש"י:

ויאמר משה כה אמר יי' וגו' - בעומדו לפני פרעה נאמרה לו , שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו (ראה שמ' י , כח - כט). כחצות הלילה - בהחלק הלילה. כחצות - כמו "כעלות" (יהו' ו , טו); "ככלות" (דב' לא , כד); "בחרות אפם בנו" (תה' קכד , ג). זהו פשוטו לישבו על אופניו , שאין 'חצות' שם דבר של 'חצי'. ורבותינו דרשוהו (ברכות ד , א) כמו "בחצי הלילה" (שמ' יב , כט) , ואמרו , שאמר משה: כחצות - דמשמע: סמוך לו , או לפניו או לאחריו , ולא אמר 'בחצות' , שמא יטעו איצטגניני פרעה , ויאמרו: משה בדאי הוא.

רשב"ם:

ויאמר משה לפרעה: כה אמר יי' כחצות הלילה. כחצות - מן 'חצה' , כמו 'כעשות' - מן 'עשה'; "כעלות המנחה" (מ"ב ג , כ) - מן 'עלה'; כלומר: כשיגיע זמן יציאת ישראל , כשיחָצה הלילה , אני יוצא בתוך מצרים; ובשעת מעשה ראוי לכתוב "ויהי בחצי הלילה" (שמ' יב , כט) - בבי"ת. זהו לפי פשוטו , כי כשאמר משה לפני הזמן של מכת בכורות , אז ראוי לאמר כחצות , כלומר: כשיגיע אותו זמן שיחצה הלילה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויאמר משה כה אמר יי' - זאת הפרשה דבקה עם "לא אוסיף עוד ראות פניך" (שמ' י , כט); ונכנסו ביניהם הפסוקים שכבר השם הודיע את משה כי נגע אחד נשאר (ראה לעיל , א) , וכבר הודיעו בתחלה "הנה אנכי הורג את בנך בכורך" (שמ' ד , כג). גם אמר השם: כאשר אעשה הנפלאות במצרים , ובהיות ישראל קרובים לצאת - "ושאלה" (שמ' ג , כב); ולולי שנתן השם החן (ראה שם , כא) , לא היו נותנים להם כלום (ראה לעיל , ב - ג). ודע , כי דבר גדול היה , וצדיקים גמורים היו ישראל שלא גלו הסוד , והוא , שפרעה חשב על דברי משה "דרך שלשת ימים" (שמ' ה , ג) - שילכו וישובו אל מצרים. וחלילה שהנביא דבר כזב , כי לא אמר לעולם: 'נשוב'. וחכמת השם נשגבה מדעתינו. ואשר נראה לי , שהיה זה הדבר בעבור שני דברים: האחד , שיתנו להם כלי כסף וזהב; ואלו ידעו שלא ישובו , לא היו נותנים. והדבר השני - שיטבע פרעה וחילו. כי אלו היו הולכים ברשותו , ואין בלבו שישובו , לא רדף אחריהם; והעד: "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם" (שמ' יד , ה). אני יוצא - על דרך שליח.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. יש מדקדקים שאמרו: כחצות - שם הפועל , והטעם: כאשר יהיה חצי הלילה בשוה; כי רצו להיותו כמו "ויהי בחצי הלילה" (שמ' יב , כט). וידוע , כי אין יכולת לחכם לידע רגע חצי היום כי אם בטורח גדול בכלים גדולים שלנחשת , ואף כי חצי הלילה , שהוא יותר קשה. ולפי דעתי , שאין צורך לכל זה , כי פירוש כחצות - כאשר יעבור חצי הלילה הראשון; וככה "ויהי בחצי הלילה" (שם) - הנשאר. והעד הנאמן: "ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת" (רות ג , ח); "חצות לילה אקום להודות לך" (תה' קיט , סב). וטעם אני יוצא - על הגזרה היוצאה מאת השם.

ר' יוסף בכור שור:

כחצות הלילה - כשתֵּחָצֶה הלילה , והיינו: בחצות לילה.

רמב"ן:

ויאמר משה כה אמר יי' כחצות הלילה אני יוצא בתוך וגו' - אל פרעה אמר כן ואל עבדיו , כמו שאומר בסוף דבריו: "וירדו כל עבדיך אלה אלי" (להלן , ח). ולא פירש עתה איזה לילה תהיה המכה הזו , כי הדבור הזה והאמירה אל פרעה קודם ראש חדש ניסן היה , וכשיאמר כחצות הלילה , לא יִוָדע איזה לילה הוא. והנה לא הודיעם משה ליל מכתם , אבל אמר בחרי אף: "לא אוסיף" אני "ראות פניך" (שמ' י , כט) , אבל אתה תקראני , ועבדיך ישתחוו לי כחצות הלילה , לצאת מארצך (ראה להלן , ח). ובפרשה השניה פירש לישראל הלילה: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" וגו' (שמ' יב , יב) , ובפרשה השלישית אמר "ויהי בחצי הלילה" (שם , כט) - הנזכר , שעשו בו הפסח.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

כחצות הלילה - הוא כמו 'בחצות הלילה'; וכן "כצאתי את העיר" (שמ' ט , כט) - כמו 'בצאתי את העיר'. ולרבותינו ז"ל (ברכות ד , א) בזה דרך אחרת , היא הולכת מהלך הדרש.