תנ"ך - ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַֽעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ: (שמות פרק יד פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה־זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי־שִׁלַּחְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ: (שמות פרק יד פסוק ה)

טקסט בלבד:

ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו: (שמות פרק יד פסוק ה)

תיקון קוראים:

ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו: (שמות פרק יד פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וְאִתחַוַה לְמַלכָּא דְמִצרַיִם אֲרֵי אֲזַל עַמָא וְאִתהֲפֵיך לִבָּא דְפַרעֹה וְעַבדוֹהִי בְּעַמָא וַאֲמַרוּ מָא דָא עֲבַדנָא אֲרֵי שַׁלַחנָא יָת יִשׂרָאֵל מִפּוּלחָנַנָא :

עין המסורה:
ויגד - כ"ד: בר' כב , כ; כז , מב; לא , כב; לח , יג , כד; שמ' יד , ה; יהו' י , יז; שו' ט , כה , מז; ש"א טו , יב; יט , יט; כג , ז; כז , ד; ש"ב ו , יב; י , יז; יט , ב; כא , יא; מ"א א , נא; ב , כט , מא; מ"ב ו , יג; ח , ז; יש' ז , ב; דה"א יט , יז. ויהפך - ב': שמ' יד , ה; יש' סג , י.

מסורה קטנה:
ויגד - כ"ד; ויהפך - ב' ויהפך להם לאויב; מעבדנו - ל'.

רש"י:
ויגד למלך מצרים - איקטורין שלח עמהם (ראה מכיל' בשלח ויהי א) , וכיון שהגיעו שלשת ימים שקבעו לילך ולשוב , וראו שאינן חוזרין למצרים , באו והגידו לפרעה ביום רביעי; בחמישי ובששי רדפו אחריהם; ליל שביעי ירדו לים; בשחרית אמרו שירה , והוא יום שביעי של פסח; לכך אנו קורין השירה ביום השביעי. ויהפך - נהפך ממה שהיה , שהרי אמר להם: "קומו צאו מתוך עמי" (שמ' יב , לא) , ונהפך לב עבדיו , שהרי לשעבר היו אומרים לו: "עד מתי יהיה זה לנו למוקש" (שמ' י , ז) , ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל ממונם שהשאילום (ראה מכיל' בשלח ויהי א). מעבדינו - מעבוד אותנו.

רשב"ם:
כי ברח העם - מתוך ששבו אחור. מעבדינו - חטף קמץ: מעבוד אותנו. וכן "משמרו את השבועה" (דב' ז , ח); "באכל האש" (במ' כו , י) - "באכלנו לחם לשובע" (שמ' טז , ג).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כי ברח העם - כבר פרשתיו (שמ' יא , ד).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויגד - כי אין הולכים לזבוח כי אם לברוח.

ר' יוסף בכור שור:
ויוגד למלך מצרים - מספרי לשון הרע היו , שהיו אומרים: ודאי לא כיוונו כי אם לברוח. ויהפך לבב פרעה - נהפכו למחשבה אחרת: שבתחילה גרשום בחזקה (ראה שמ' יב , לג) , ועכשיו רצו להחזירם. ויש לפרש 'מהפך' - לשון צער: נצטערו על ששלחום; כמו "נהפך לבי בקרבי" (איכה א , כ). מעובדינו - מעבוד אותנו.

רמב"ן:
ויגד למלך מצרים כי ברח העם - איקטרין שלח עמהם , וכיון שהגיעו עד שלשת ימים שקבעו לילך ולשוב , וראו שאינם חוזרים למצרים , חזרו והגידו לפרעה ביום הרביעי , חמשי וששי רדפו אחריהם , ליל שביעי ירדו לים , בשחרית אמרו שירה והוא יום שביעי של פסח , לכך אנו קורין השירה ביום השביעי; זה לשון רבנו שלמה , וכן הוא במכילתא (מכיל' בשלח ויהי א). ועל דרך הפשט: הוא אשר דבר יי': "ואמר פרעה לבני ישראל" (לעיל , ג) , כי כאשר עשו כן בני ישראל , ושבו וחנו "לפני פי החירות" , "לפני בעל צפון" (לעיל , ב) , הוגד זה למלך מצרים , ואמר כי ברח העם , והם נבוכים במדבר ואינם הולכים אל מקום ידוע לזבוח. וזה טעם "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" (להלן , ח) , שעשו להם דגל ונס להתנוסס (ע"פ תה' ס , ו) , ויוצאים בשמחה ובשירים בתוף ובכנור (ע"פ בר' לא , כז) , כדמות הנגאלים מעבדות , לא כעבדים העתידים לשוב לעבדותם; וכל זה הוגד לו.
ריכוז קישורים