תנ"ך - ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ: (שמות פרק טז פסוק לא)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְרְאוּ בֵית־יִשְׂרָאֵל אֶת־שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ: (שמות פרק טז פסוק לא)

טקסט בלבד:

ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש: (שמות פרק טז פסוק לא)

תיקון קוראים:

ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש: (שמות פרק טז פסוק לא)

תרגום אונקלוס:
וּקרוֹ בֵית יִשׂרָאֵל יָת שְׁמֵיהּ מַנָא וְהוּא כְּבַר זְרַע גִּדָּא חִיוָר וְטַעמֵיהּ כְּאִסקְרִיטָוָן בִּדבָשׁ :

עין המסורה:
בית - ישראל - כ': שמ' טז , לא; מ , לח; וי' י , ו; *במ' כ , כט; יהו' כא , מג; ש"א ז , ב , ג; ש"ב א , יב; ו , ה , טו; יב , ח; טז , ג; מ"א יב , כא; כ , לא; יש' ה , ז; יד , ב; מו , ג; תה' קטו , יב; קלה , יט; רות ד , יא. (וכל ירמיה ויחזקאל דכותיה בר מן י"ח 'בני ישראל'. ומן ראש דתרי עשר עד 'צר וסביב הארץ' (עמ' ג , יא) דכותהון בר מן ד' 'בית ישראל': הו' א , ד , ו; ה , א; יב , א. ומן 'צר וסביב הארץ' עד סוף הספר דכותהון בר מן ד' 'בני ישראל': עמ' ג , יב; ד , ה; ט , ז; מי' ה , ב). בית - ישראל - ד' בתורה: שמ' טז , לא; מ , לח; וי' י , ו; במ' כ , כט. גד - ב' (בפתח): *שמ' טז , לא; במ' יא , ז. וחד: לגד - יש' סה , יא.

מסורה גדולה:
גד ב' כזרע גד לבן וטעמו והמן כזרע גד. וחד הערכים לגד שלחן.

מסורה קטנה:
בית - ישראל - ד' בתור'; כצפיחת - ל'; בדבש - ל'.

רש"י:
והמן כזרע גד - עשב ששמו 'אליינדרא' , וזרע שלו עגול , ואינו לבן; והמן היה לבן , ולא נמשל לזרע גד אלא לעניין העוגל: כזרע גד היה , והוא לבן. כצפיחית - בצק שמטגנין אותו בדבש; וקורין לו 'איסקריטין' בלשון משנה (פסחים לז , א) , והוא תרגום של אונקלוס.

רשב"ם:
וטעמו כצפיחית בדבש - ולהלן הוא אומר "והיה טעמו כטעם לשד השמן" (במ' יא , ח)!? פירשו רבותינו (יומא עה , ב): כדבש לתינוקות , שמן לזקנים. ואני אומר לפי פשוטו: וטעמו כשאוכלין אותו כמות שהוא , בלא טחינה , הרי הוא כצפיחית בדבש , כמו האגוזים קודם טחינה וכתישה מתוקין הם; אבל להלן כתיב "וטחנו ברחים או דכה (בנוסחנו: דכו) במדוכה" (במ' יא , ח) , לפיכך "והיה טעמו" לשמנונית , כמו האגוזים שנעשים שמן לאחר כתישה; וכן הזתים. ולפיכך כתב כאן וטעמו (ושם כתב "והיה טעמו") , שמתחלף טעם המתיקות ונעשה טעם שמן. כצפיחית - אין לו חבר , אבל "צפחת מים" (ראה ש"א כו , יא) - כלי הוא. גד - מין קטנית הוא; עגול כזרע גד. לבן - כעין הבדולח , כדכתיב להלן "ועינו כעין הבדולח" (במ' יא , ז) , אבל זרע גד אינו לבן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כזרע גד - פירושו ידוע. ויש אומרים: חרדל , מגזרת 'גידין' , מלשון מרירות; ואנכי לא ידעתי. ויאמר הגאון , כי פירוש כצפחית (בנוסחנו: כצפיחת) - רקיק לחם עם דבש; ויפה פירש.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויקראו - הנה הזכיר למעלה הנסים שנעשו במן , ושב עתה לפרש שבחו. יש אומרים (ראה ת"י; רס"ג תורה): כזרע גד לבן - כסברתא , ונקרא בלשון ערבי 'כסבר'. ויש אומרים: חרדל. ואנכי לא ידעתי , כי אין לו חבר במקרא , רק בדבר המן (ראה במ' יא , ז). וככה צפיחית; והגאון אמר (ראה רס"ג תורה) , כי הוא רקיק מצות. והנה כאשר יֵאָכֵל כאשר ירד , היא כצפיחית בדבש; ואם יבושל , יהיה טעמו כלשד השמן (ראה במ' יא , ח). אלה השנים הטעמים הראנו הכתוב.

ר' יוסף בכור שור:
כזרע גד לבן - כזרע גד בדמות , אלא שהוא דק לבן; דאי זרע גד לבן , לא היה צריך לומר , רק כזרע גד בלבד. אי נמי: שני מיני גד הם: אחד לבן ואחד שאינו לבן , ואמר שהוא כזרע גד הלבן. כצפיחית בדבש - כשאינו מבושל בפָּרוּר (ראה במ' יא , ח); אבל כשהוא מבושל - "כטעם לשד השמן" (שם).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
זרע גד - אחשוב שהוא אחד מהזרעים הלבנים , ודמהו לו מצד הלובן; כאִלו אמר שהוא לבן כזרע גד. ולפי זה הפירוש אפשר שיהיה מאמר לאה "בא גד" (בר' ל , יא) , להיות הבן ההוא לבן , ולזה המשילה אותו לגד וקראה אותו גד. או ירצה בזה שהוא כזרע גד - כדמיונו וּכְמותו , והוא גם כן לבן. וטעמו כצפיחית בדבש - אמר זה להורות על הפלגת שבח המן , שהוא היה בתכלית הערבות בטעמו , והיה טוב למראה.
ריכוז קישורים