תנ"ך - ויסעו
כל־עדת
בני־ישראל
ממדבר־סין
למסעיהם
על־פי
ה'
ויחנו
ברפידים
ואין
מים
לשתת
העם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַ֠יִּסְעוּ
כָּל־עֲדַ֨ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל
מִמִּדְבַּר־סִ֛ין
לְמַסְעֵיהֶ֖ם
עַל־פִּ֣י
יְהוָ֑ה
וַֽיַּחֲנוּ֙
בִּרְפִידִ֔ים
וְאֵ֥ין
מַ֖יִם
לִשְׁתֹּ֥ת
הָעָֽם:
(שמות פרק יז פסוק א)
וַיִּסְעוּ
כָּל־עֲדַת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל
מִמִּדְבַּר־סִין
לְמַסְעֵיהֶם
עַל־פִּי
יְהוָה
וַיַּחֲנוּ
בִּרְפִידִים
וְאֵין
מַיִם
לִשְׁתֹּת
הָעָם:
(שמות פרק יז פסוק א)
ויסעו
כל־עדת
בני־ישראל
ממדבר־סין
למסעיהם
על־פי
ה'
ויחנו
ברפידים
ואין
מים
לשתת
העם:
(שמות פרק יז פסוק א)
ויסעו
כל־עדת
בני־ישראל
ממדבר־סין
למסעיהם
על־פי
יהוה
ויחנו
ברפידים
ואין
מים
לשתת
העם:
(שמות פרק יז פסוק א)
תרגום אונקלוס:
וּנטַלוּ
כָּל
כְּנִשׁתָּא
דִבנֵי
יִשׂרָאֵל
מִמַדבְּרָא
דְסִין
לְמַטְלָנֵיהוֹן
עַל
מֵימְרָא
דַייָ
וּשׁרוֹ
בִּרפִידִים
וְלֵית
מַיָא
לְמִשׁתֵּי
עַמָא
:
עין המסורה:
ברפידים
-
ב'
מלא
(בלישנא):
שמ'
יז
,
א;
יט
,
ב.
ואין
מים
-
ב':
שמ'
יז
,
א;
במ'
כא
,
ה.
לשתת
-
ד'
חסר:
בר'
כד
,
יט;
שמ'
ז
,
כד;
טו
,
כג;
יז
,
א.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויסעו
-
אחז
הכתוב
דרך
קצרה
לומר:
למסעיהם
,
כי
ממדבר
סין
נסעו
אל
דפקה
,
ומשם
לאלוש
,
ומאלוש
לרפידים
(ראה
במ'
לג
,
יב
-
יד).
וטעם
על
פי
יי'
-
ביד
משה
(ע"פ
במ'
ד
,
לז
ועוד)
,
כאשר
הזכרתי
ביד
משה
(שמ'
טו
,
כב).
רמב"ן:
ויסעו
כל
עדת
בני
ישראל
ממדבר
סין
למסעיהם
על
פי
יי'
ויחנו
ברפידים
-
יאמר
שנסעו
ממדבר
סין
,
שחנו
שם
בנסעם
מאילים
(ראה
שמ'
טז
,
א)
,
והלכו
למסעים
רבים
שעשו
על
פי
השם
,
ואחרי
כן
חנו
ברפידים.
ואמר
זה
דרך
קצרה
,
כי
בנסעם
תחלה
ממדבר
סין
חנו
בדפקה
,
ואחרי
כן
באלוש
,
ומאלוש
לרפידים
(ראה
במ'
לג
,
יב
-
יד);
וזה
טעם
למסעיהם
,
כי
היו
להם
מסעים
ממדבר
סין
אל
רפידים
,
ולא
באו
שם
במסע
הראשון.
אבל
לא
בא
עתה
אלא
לפרש
תלונתם
,
כי
בתחלת
בואם
במדבר
ההוא
ילונו
על
הלחם
(ראה
שמ'
טז
,
ב
-
ג)
,
ועתה
יריבו
על
המים.
ואין
מים
לשתות
העם
-
כאשר
באו
אל
המקום
ההוא
ולא
מצאו
שם
עינות
מים
(ראה
שמ'
טו
,
כז)
,
מיד
עשו
מריבה
עם
משה.
וזה
טעם
וירב
העם
עם
משה
,
כי
התלונות
במקומות
שנאמר
בהם
'וילונו'
הוא
תרעומת
,
שהיו
מתרעמים
על
ענינם
לאמר:
מה
נעשה
,
מה
נאכל
ומה
נשתה;
אבל
וירב
-
שעשו
עמו
מריבה
ממש
,
ובאו
עליו
לאמר:
תנו
לנו
מים
-
אתה
ואהרן
אחיך
,
כי
עליכם
הדבר
ודמנו
עליכם.
ומשה
אמר
להם:
"מה
תריבון
עמדי"
,
ו"מה
תנסון
את
יי'"
(להלן
,
ג);
כי
הריב
הזה
-
לנסות
את
יי'
הוא
,
היוכל
לתת
לכם
מים
,
כי
אם
תחרישו
מעלינו
ותתפללו
אליו
,
יענה
אתכם;
וכן
היה
בלבם
לנסות
,
כאשר
אמר
"ועל
נסותם
את
יי'
לאמר
היש
יי'
בקרבנו
אם
אין"
(להלן
,
ז).
ואז
רפתה
רוחם
מעליו
(ע"פ
שו'
ח
,
ג)
,
ועמדו
יום
או
יומים
,
מסתפקים
במים
שבכליהם
,
ואחרי
כן
"ויצמא
שם
העם
למים
וילן
העם
עם
(לפנינו:
על)
משה"
(להלן
,
ג)
-
כענין
התרעומת
אשר
המה
עושים
בכל
מקום
בבקשם
דבר
,
שיאמרו:
"למה
זה
העליתנו
ממצרים"
(שם);
ובראות
משה
כי
צמאו
התפלל
לשם
(ראה
להלן
,
ד)
,
והגיד
לפניו
צרתו
במריבה
שעשו
עמו
בראשונה.
ורבי
אברהם
אמר
,
כי
היו
שתי
כתות:
האחת
מריבה
,
והאחת
מנסה
את
יי';
והנכון
-
מה
שאמרתי.