תנ"ך - עתה ידעתי כי־גדול ה' מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם: (שמות פרק יח פסוק יא)

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־גָדוֹל יְהוָה מִכָּל־הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם: (שמות פרק יח פסוק יא)

עתה ידעתי כי־גדול ה' מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם: (שמות פרק יח פסוק יא)

עתה ידעתי כי־גדול יהוה מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם: (שמות פרק יח פסוק יא)

תרגום אונקלוס:

כְּעַן יָדַענָא אֲרֵי רָב יְיָ וְלֵית אֱלָהּ בָּר מִנֵיהּ אֲרֵי בְפִתגָמָא דְּחַשִׁיבוּ מִצרָאֵי לִמדָּן יָת יִשׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינוּן :

עין המסורה:

עתה - כ"ה ראשי פסוקים: שמ' יח , יא , יט; *דב' ב , יג; ש"א טו , ג; מ"ב ד , כו; יח , כא , כה; יש' ל , ח; לג , י; מח , ז; יח' ז , ג , ח; כו , יח; מג , ט; מי' ד , ט , יד; תה' כ , ז; דה"א כב , יא , יט; דה"ב א , ט , י; ו , מ; ז , טו; כט , י; ל , ח. מכל - האלהים - ב': שמ' יח , יא; דה"ב ב , ד. (ואחד: מכל אלהים - תה' קלה , ה).

מסורה קטנה:

עתה - כ"ה ראש' פסוק'; זדו - ל'.

רש"י:

עתה ידעתי - מכירו הייתי לשעבר , ועכשיו ביותר (ראה מכיל' יתרו עמלק א). מכל האלהים - מלמד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם , שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה (ראה מכיל' יתרו עמלק א). כי בדבר אשר זדו - כתרגומו , במים דימו לאבדם והם אבדו במים. אשר זדו - אשר הרשיעו. ורבותינו דרשוהו (סוטה יא , א) לשון "ויזד יעקב נזיד" (בר' כה , כט): בקדרה שבשלו בה , נתבשלו.

רשב"ם:

מכל האלהים - כי אין בהם כח לנקום צרת מאמיניהם. כי בדבר - כלומר: כי על כל דבר אשר זדו מצרים עליהם , נתעולל בהם. זהו עיקר פשוטו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ופירוש עתה ידעתי - בפרשת 'ואלה שמות' (שמ' ג , יג). כי בדבר אשר זדו עליהם - כי כל זה היה בעבור אשר זדו עליהם המצרים , שהעבידום בפרך; וכן כתוב "כי ידעת כי הזידו עליהם" (נחמ' ט , י) - כאדם שיעשה בזדון רצונו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

עתה. פרשתיו בפרשת 'ואלה שמות' (ראה שמ' ג , יג). וטעם כי בדבר - בעבור הדבר שזדו המצרים על עם ישראל , הנזכר למעלה , ידעתי כי גדול יי' מכל האלהים - יי' שעשה לו דין על שהעבידום בפרך; וכן כתיב "כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה" (נחמ' ט , י); וכבר כתיב "כי ידעתי את מכאוביו. וארד להצילו מיד מצרים" (שמ' ג , ז - ח).

ר' יוסף בכור שור:

כי בדבר אשר זדו עליהם - כי באשר זדו עליהם ועשו להם שלא כדין , יודע אני כי גדול הקדוש ברוך הוא: עושה דבריו בדין ובמשפט. ויש לפרש כי בדבר אשר זדו - במים , שאמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמ' א , כב) , באותו דבר נפרע מהם , שטִבעם במים; והכי אמרו רבותינו (סוטה יא , א): בקדירה שבישלו בה נתבשלו; ודרשו זדו לשון "ויזד יעקב נזיד" (בר' כה , כט).

רמב"ן:

כי בדבר אשר זדו עליהם - פירושו: בדבר אשר הזידו המצרים על ישראל ידעתי שהוא גדול מכל האלהים. וטעם זה , מפני שהשם גזר על ישראל "ועבדום וענו אותם" (בר' טו , יג) , ולא היה על המצרים בָּזֶה הענש הגדול , אבל הזידו עליהם וחשבו להכרית אותם מן העולם , כמו שאמרו "הבה נתחכמה לו פן ירבה" (שמ' א , י) , וצוה למילדות להמית הבנים , וגזר עליהם "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שם , כב). ומפני זה היה עליהם הענש המשחית אותם לגמרי , וזהו שאמר "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (בר' טו , יד) , כמו שפירשתיו (שמ' יב , מב). והנה השם ראה את מחשבתם ונקם מהם על זדון לבם; וכן אמר הכתוב עוד "כי ידעת כי הזידו עליהם" (נחמ' ט , י) - כי הענש בעבור הזדון שחשבו לעשות להם. והנה השם רואה ללב (ע"פ ש"א טז , ז) , ועושה משפט העשוקים (ע"פ תה' קמו , ז) , ונוקם ובעל חמה (ע"פ נח' א , ב) , ואין מוחה בידו. ואנקלוס , שאמר: "ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למידן ית ישראל ביה דנינון" , ירצה לומר , כי היה ענשם על טביעת הילדים ביאור , שאיננו בכלל "ועבדום וענו אותם" , ועל כן אבדם במים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

כי גדול יי' מכל האלהים - הוא כטעם "מי כמוכה באלים" (שמ' טו , יא). כי בדבר אשר זדו עליהם - הוא שב אל מה שאמר "אשר הציל את העם" (לעיל , י); והרצון בזה , שהשם יתעלה הציל ישראל בדבר בעינו אשר חשבו המצרים עליהם להשחיתם. וזה , כי המצרים היו רודפים אחרי ישראל על שפת הים - כדי שיטבעו או יפלו בידם , כי לא היה להם מנוס , אך הים היה מהצד האחד והמצרים הרודפים אחריהם היו מהצד השני; ובדבר ההוא בעינו שחשבו להשחיתם , בו נשלמה ההצלה לישראל , כי זה היה סבה שטבעו פרעה וחילו בים , ופחדו המצרים מרדוף עוד אחרי בני ישראל. והנה יהיה אמרו אשר זדו עליהם כטעם "וכי יזיד איש על רעהו" (שמ' כא , יד).