תנ"ך - והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל־ההר מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד: (שמות פרק יט פסוק יח)

וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד: (שמות פרק יט פסוק יח)

והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל־ההר מאד: (שמות פרק יט פסוק יח)

והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל־ההר מאד: (שמות פרק יט פסוק יח)

תרגום אונקלוס:

וְטוּרָא דְסִינַי תָּנַן כּוּלֵיהּ מִן קֳדָם דְּאִתגְּלִי עֲלוֹהִי יְיָ בְּאִישָׁתָא וּסלֵיק תַּנְנֵיהּ כְּתַנְנָא דְּאַתּוּנָא וְזָע כָּל טוּרָא לַחדָּא :

מסורה קטנה:

והר סיני - ל'; עשן - ל'; כעשן - ל'.

רש"י:

עשן כלו - אין עָשַן זה שם דבר , שהרי נקוד השי"ן פתח , אלא לשון 'פָעַל' , כמו: אָמַר , שָמַר , שָמַע , ולכך תרגמו: "תנן כוליה" (ת"א) , ולא תרגם "תננא כוליה"; וכל 'עשן' שבמקרא נקודים קמץ , מפני שהם שם דבר. כבשן - של סיד. יכול ככבשן זה ולא יותר? תלמוד לומר: "בוער באש עד לב השמים" (דב' ד , יא); ומה תלמוד לומר כבשן? לְשַבֵּר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע , נותן לבריות סימן הניכר להם. כיוצא בו: "כאריה ישאג" (הו' יא , י) - וכי מי נתן כח בארי , לא הוא? והכתוב מושלו כאריה!? אלא הרי אנו מכנין ומדמין אותו מבריותיו כדי לשבר את האזן , לפי מה שיכולה לשמוע. כיוצא בדבר: "וקולו כקול מים רבים" (יח' מג , ב); וכי מי נתן כח במים , הלא הוא? ואתה מכנה אותו לדמותו לבריותיו כדי לשבר את האזן (ראה מכיל' יתרו בחדש ד).

רשב"ם:

עָשַן כולו - חציו קמץ וחציו פתח , כי לשון 'פָּעַל' הוא: העשין כולו; אבל עָשָן שהוא שֵם דבר , כולו קמץ. כְּעֶשֶן - כעישון , 'פומיאה' בלעז; ואילו היה שם דבר , היה לו לומר 'כַּעֲשַן הכבשן' , כאשר יאמר מן דָבָר - "דְבַר השמיטה" (דב' טו , ב) , מן בָּקָר - "בְּקַר זבח השלמים" (במ' ז , פח); כן יאמר מן "הבית ימלא עָשָן" (יש' ו , ד) - 'עֲשַן הכבשן' , כשהוא דבוק.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

כעֶשֶן עם "עֲשַן" (יהו' ח , כ) - שני שמות , על שני דרכים , כמלת "בושם" שהיא על שלש דרכים (ראה שמ' ל , כג; שה"ש ה , א).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

והר סיני. שי"ן עשן בפתח גדול , כי הוא פעל עבר. ואל תתמה בעבור מלת עֶשֶן , שלא אמר 'כַּעֲשַן הכבשן'. והוא הזכיר ויעל עֲשָנוֹ , שהוא על משקל "שללו" (שו' ח , כד); "זהבו" (יש' ב , כ); כי שמות הפעלים משתנים. אמרו "שְגַר אלפיך" (דב' ז , יג) - "וכל פטר שֶגֶר בהמה" (שמ' יג , יב); ואמרו "את הבֹּשֶׂם ואת השמן" (שמ' לה , כח) - "וקנמון בֶּשֶׂם מחציתו" (שמ' ל , כג); ועוד אמרו "אריתי מורי עם בְּשָׂמִי" (שה"ש ה , א) , ואינו מגזרת בֹּשֶׂם , והיה ראוי להיות בקמץ חטף תחת הבי"ת , כמו 'קֹדֶש' - קָדְשי. ואלו היה מן "קנמן בֶּשֶׂם" היה ראוי להיות פתח תחת הבי"ת , כמו "שֶמֶן" (בר' כח , יח) - "שַמְני" (הו' ב , ז); או בחרק , כמו "צֶדֶק" (וי' יט , לו) - "צִדְקי" (תה' לה , כז). והנה "בְּשָׂמי" בלא תוספת יו"ד הוא 'בָּשָׂם' , כמו "שלל" (שמ' טו , ט); "זהב" (שמ' ג , כב). ויחרד כל ההר - הפך המנהג , כי ההרים לא ימושו (ע"פ יש' נד , י); רק על דרך משל אמרו "וירגזו ההרים" (יש' ה , כה).

ר' יוסף בכור שור:

עשן כלו - עָשַן: חציו קמץ וחציו פתח , והוא פֹּעַל; כלומר: מלמעלה עשן כל ההר. ויחרד כל ההר - חרדת אלהים (ע"פ ש"א יד , טו) היה על ההר; כל המסתכל בו , חרדת אלהים נפלה עליו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה עלה עשן נפלא מכל הר סיני , לפי שכבר ירד עליו כבוד השם יתעלה באש; ונתחדש בהר כדמות רעש וחרדה , בְּדמיון מה שיתחדש בארץ אשר נסגר בה איד קיטורי. וזה כולו חדשו השם יתעלה אז על דרך המופת.