תנ"ך - ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים: ס (שמות פרק כ פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים: ס (שמות פרק כ פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים: ס (שמות פרק כ פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים: ס (שמות פרק כ פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וְקָם עַמָא מֵרַחִיק וּמֹשֶׁה קְרֵיב לְצַד אֲמִטְתָא דְּתַמָן יְקָרָא דַייָ :

עין המסורה:
מרחק - ו' חסר: ראה שמ' ב , ד. שם האלהים - ב': שמ' כ , יח; ש"ב ו , ז.

רש"י:
נגש אל הערפל - לפנים משלש מחיצות , חשך , ענן וערפל , שנאמר "וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל" (דב' ד , יא); ערפל הוא עב הענן שאמר לו: "הנה אנכי בא אליך בעב הענן" (שמ' יט , ט).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם ויעמד העם מרחוק , וכבר הזכיר "ויעמדו מרחוק" (לעיל , טו) - להזכיר , כי מרוב פחדם כאשר שמעו קול השם , חזרו לאחור ועמדו מרחוק; ומשה היה עושה הפך מעשיהם , כי הוא היה ניגש אל הערפל. ומלת ערפל - 'מרובעת' , וטעמה: חשך רב ועב. וטעם היות השֵם שם - שֶשָׂם חשך סתרו (ע"פ תה' יח , יב) , כי לא יוכלו עיני אדם לראותו; כי הנה השמש , והיא גוף , ילאו לראותה , ואף כי עושה השמש. ובפרשת 'ואתחנן' יתברר לך זה הסוד (ראה דב' ה , ה).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעמד - הזכיר זה פעם אחרת (וראה לעיל , טו) , כי משה היה עושה הפך מעשיהם: אלה עמדו מרחוק , ומשה נגש אל הערפל.

רלב"ג - ביאור המילות:
הערפל - הוא עב הענן אשר ירד בו הכבוד (ראה שמ' יט , ט).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה אחר זה עמד העם מרחוק , כי לא היה רצונם לשמוע עוד דברי התורה כי אם על יד משה; ומשה נגש אל עב הענן , אשר היה מגיע לו שם השפע האלהי. וראוי שתדע , כי אלו עשרת הדברים הגיעו למשה בנבואה , ובעת הגיעם אליו היה מתחדש קול דברים מתוך האש , מגיד אותם לישראל; כמו שאמר "והאלהים יעננו בקול" (שמ' יט , יט) - רוצה לומר , שמה שהיה מדבר אליו היה מגיע לו עם קול מוחש , היה מתחדש אז; ולזה אמר במשנה תורה "את הדברים האלה דבר יי' אל כל קהלכם בהר מתוך האש" (דב' ה , יט). ואולם מה שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד , א): "אנכי" ו"לא יהיה לך" (לעיל , ב , ג) מפי הגבורה שמענום - הוא נאמר על צד הדרש , כי הם בלי ספק שמעו אותם כלם מפי הגבורה , כמו שבארנו. ואולם נאמר זה למצוא רמז על דרך הגימטריא במניין מצות התורה , שהם שש מאות ושלש עשרה , לפי מה שהסכים רבי שמלאי בדרש ההוא (ראה מכות כג , ב) ; וכאשר הוקשה להם כי 'תורה' לא יהיה על דרך הגימטריא כי אם שש מאות ואחת עשרה , אמרו זה המאמר.
ריכוז קישורים