תנ"ך - ויעמד
העם
מרחק
ומשה
נגש
אל־הערפל
אשר־שם
האלהים:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעֲמֹ֥ד
הָעָ֖ם
מֵרָחֹ֑ק
וּמֹשֶׁה֙
נִגַּ֣שׁ
אֶל־הָעֲרָפֶ֔ל
אֲשֶׁר־שָׁ֖ם
הָאֱלֹהִֽים:
ס
(שמות פרק כ פסוק יח)
וַיַּעֲמֹד
הָעָם
מֵרָחֹק
וּמֹשֶׁה
נִגַּשׁ
אֶל־הָעֲרָפֶל
אֲשֶׁר־שָׁם
הָאֱלֹהִים:
ס
(שמות פרק כ פסוק יח)
ויעמד
העם
מרחק
ומשה
נגש
אל־הערפל
אשר־שם
האלהים:
ס
(שמות פרק כ פסוק יח)
ויעמד
העם
מרחק
ומשה
נגש
אל־הערפל
אשר־שם
האלהים:
ס
(שמות פרק כ פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
וְקָם
עַמָא
מֵרַחִיק
וּמֹשֶׁה
קְרֵיב
לְצַד
אֲמִטְתָא
דְּתַמָן
יְקָרָא
דַייָ
:
עין המסורה:
מרחק
-
ו'
חסר:
ראה
שמ'
ב
,
ד.
שם
האלהים
-
ב':
שמ'
כ
,
יח;
ש"ב
ו
,
ז.
רש"י:
נגש
אל
הערפל
-
לפנים
משלש
מחיצות
,
חשך
,
ענן
וערפל
,
שנאמר
"וההר
בער
באש
עד
לב
השמים
חשך
ענן
וערפל"
(דב'
ד
,
יא);
ערפל
הוא
עב
הענן
שאמר
לו:
"הנה
אנכי
בא
אליך
בעב
הענן"
(שמ'
יט
,
ט).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
ויעמד
העם
מרחוק
,
וכבר
הזכיר
"ויעמדו
מרחוק"
(לעיל
,
טו)
-
להזכיר
,
כי
מרוב
פחדם
כאשר
שמעו
קול
השם
,
חזרו
לאחור
ועמדו
מרחוק;
ומשה
היה
עושה
הפך
מעשיהם
,
כי
הוא
היה
ניגש
אל
הערפל.
ומלת
ערפל
-
'מרובעת'
,
וטעמה:
חשך
רב
ועב.
וטעם
היות
השֵם
שם
-
שֶשָׂם
חשך
סתרו
(ע"פ
תה'
יח
,
יב)
,
כי
לא
יוכלו
עיני
אדם
לראותו;
כי
הנה
השמש
,
והיא
גוף
,
ילאו
לראותה
,
ואף
כי
עושה
השמש.
ובפרשת
'ואתחנן'
יתברר
לך
זה
הסוד
(ראה
דב'
ה
,
ה).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעמד
-
הזכיר
זה
פעם
אחרת
(וראה
לעיל
,
טו)
,
כי
משה
היה
עושה
הפך
מעשיהם:
אלה
עמדו
מרחוק
,
ומשה
נגש
אל
הערפל.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
אחר
זה
עמד
העם
מרחוק
,
כי
לא
היה
רצונם
לשמוע
עוד
דברי
התורה
כי
אם
על
יד
משה;
ומשה
נגש
אל
עב
הענן
,
אשר
היה
מגיע
לו
שם
השפע
האלהי.
וראוי
שתדע
,
כי
אלו
עשרת
הדברים
הגיעו
למשה
בנבואה
,
ובעת
הגיעם
אליו
היה
מתחדש
קול
דברים
מתוך
האש
,
מגיד
אותם
לישראל;
כמו
שאמר
"והאלהים
יעננו
בקול"
(שמ'
יט
,
יט)
-
רוצה
לומר
,
שמה
שהיה
מדבר
אליו
היה
מגיע
לו
עם
קול
מוחש
,
היה
מתחדש
אז;
ולזה
אמר
במשנה
תורה
"את
הדברים
האלה
דבר
יי'
אל
כל
קהלכם
בהר
מתוך
האש"
(דב'
ה
,
יט).
ואולם
מה
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(מכות
כד
,
א):
"אנכי"
ו"לא
יהיה
לך"
(לעיל
,
ב
,
ג)
מפי
הגבורה
שמענום
-
הוא
נאמר
על
צד
הדרש
,
כי
הם
בלי
ספק
שמעו
אותם
כלם
מפי
הגבורה
,
כמו
שבארנו.
ואולם
נאמר
זה
למצוא
רמז
על
דרך
הגימטריא
במניין
מצות
התורה
,
שהם
שש
מאות
ושלש
עשרה
,
לפי
מה
שהסכים
רבי
שמלאי
בדרש
ההוא
(ראה
מכות
כג
,
ב)
;
וכאשר
הוקשה
להם
כי
'תורה'
לא
יהיה
על
דרך
הגימטריא
כי
אם
שש
מאות
ואחת
עשרה
,
אמרו
זה
המאמר.