תנ"ך - אם־חבל
תחבל
שלמת
רעך
עד־בא
השמש
תשיבנו
לו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־חָבֹ֥ל
תַּחְבֹּ֖ל
שַׂלְמַ֣ת
רֵעֶ֑ךָ
עַד־בֹּ֥א
הַשֶּׁ֖מֶשׁ
תְּשִׁיבֶ֥נּוּ
לֽוֹ:
(שמות פרק כב פסוק כה)
אִם־חָבֹל
תַּחְבֹּל
שַׂלְמַת
רֵעֶךָ
עַד־בֹּא
הַשֶּׁמֶשׁ
תְּשִׁיבֶנּוּ
לוֹ:
(שמות פרק כב פסוק כה)
אם־חבל
תחבל
שלמת
רעך
עד־בא
השמש
תשיבנו
לו:
(שמות פרק כב פסוק כה)
אם־חבל
תחבל
שלמת
רעך
עד־בא
השמש
תשיבנו
לו:
(שמות פרק כב פסוק כה)
תרגום אונקלוס:
אִם
מִשׁכּוֹנָא
תִסַב
כְּסוּתָא
דְחַברָך
עַד
מֵיעַל
שִׁמשָׁא
תָּתִיבִנֵיהּ
לֵיהּ
:
עין המסורה:
שלמת
-
ד'
בתורה
(בלישנא):
שמ'
כב
,
ח
,
כה;
דב'
כד
,
יג;
כט
,
ד.
רש"י:
אם
חבל
תחבל
-
כל
לשון
'חבלה'
אינו
משכון
שבשעת
הלואה
,
אלא
שממשכנין
את
הלוה
כשמגיע
זמן
ואינו
פורע
(ראה
ב"מ
קיד
,
ב).
[חבל
תחבל
-
כפל
לך
בחבלה
עד
כמה
פעמים;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
כמה
אתה
חייב
לי!
והרי
נפשך
עולה
אצלי
בכל
לילה
ולילה
,
ונותנת
דין
וחשבון
ומתחייבת
לפני
,
ואני
מחזירה
לך;
אף
אתה
טול
והשב
,
טול
והשב].
עד
בא
השמש
תשיבנו
לו
-
כל
היום
תשיבנו
לו
,
עד
בא
השמש
,
וכבא
השמש
תחזור
ותטלנה
עד
שיבא
בקר
של
מחר;
ובכסות
יום
הכתוב
מדבר
,
שאין
צריך
לה
בלילה
(ראה
שם).
רשב"ם:
לא
תהיה
לו
כנושה
-
כשיגיע
זמן
הלואה
לגבות
,
אל
תדחק
אותו
לקחת
משכון
,
כדכתיב
"והנושה
בא
לקחת"
וגו'
(מ"ב
ד
,
א);
"או
מי
מנושי
אשר
מכרתי
אתכם
לו"
(יש'
נ
,
א);
כל
נושה
-
כשמגיע
הזמן
,
בא
לקחת
משכון:
אם
חבל
תחבל
-
על
ידי
בית
דין;
כדכתיב
"בחוץ
תעמוד
והאיש
אשר
אתה
נושה
בו
יוציא"
אותו
"החוצה"
(דב'
כד
,
יא)
,
אבל
אתה
"לא
תבא
אל
ביתו
לעבוט
עבוטו"
(שם
,
י);
וזהו
לא
תהיה
לו
כנושה
לא
תשימון
עליו
נשך
-
למען
הרחיב
את
זמנו.
עד
בא
השמש
-
כל
היום
השיבהו
לו;
כי
חכמים
פירשוהו
(ראה
ב"מ
קיד
,
ב)
בכסות
יום.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
'שׂלמה'
בלשון
הקודש
איננה
כמו
'שמלה';
כי
'שלמה'
-
שם
פרט
,
והיא
שיתכסה
בה
האדם;
וכן
"עוטה
אור
כשלמה"
(תה'
קד
,
ב).
ו'שמלה'
-
כמו
'בגד'.
והנה
כל
שלמה
-
שמלה
,
ואין
כל
שמלה
-
שלמה.
ואם
ישאל
שואל:
מה
יועיל
לנושה
לקחת
כל
יום
שׂלמתו?
מזה
הכתוב
נלמוד
,
כי
אם
ימצא
בביתו
בגדים
אחרים
,
ימכרו
בנשיוֹ.
ויקח
הנושה
השלמה
כל
יום
,
שלא
יקח
נשי
מאחר;
כי
בלילה
אסור
לישראלי
לקחתה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אם.
אחר
שאמר
שלמת
רעך
,
שהוא
לשון
נקבה
,
וככה
אמר
"כי
היא
כסותה
לבדה"
(להלן
,
כו)
,
אמר
תשיבנו?!
והטעם
-
על
הֶחָבוֹל
,
שהוא
לשון
זכר.
אמר
הגאון:
מה
טעם
לקחת
החבול
ביום
וישיבנו
בלילה?
והוא
השיב:
בעבור
שירא
שלא
ילוה
מאחר
,
ויתננו
לו
חבול
תחתיו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
אם
תמשכן
חברך
בבית
דין
לגבות
חובך
,
ותקח
שמלתו
אשר
יתכסה
בה
ביום
,
הנה
תתחייב
להשיב
לו
הכסות
ההוא
באופן
שיהיה
בידו
בכל
יום
עד
שיבא
השמש
,
כי
היא
כסותה
לבדה
ואין
לו
זולתה
שיתכסה
בה
,
היא
שמלתו
לכסות
עורו.
וכן
הענין
אם
תקח
ממנו
כסות
לילה
,
ואין
לו
זולתו
שישכב
בו
בלילה
,
הנה
תחוייב
להשיבו
לו
בערב
וישאר
בידו
עד
הבקר
,
כי
במה
ישכב
אם
לא
תשיבהו
לו?
והיה
כי
יצעק
אלי
-
ושמעתי
צעקתו
,
כי
חנון
אני.
ולזה
ראוי
שתהיה
נזהר
להשיב
לו
כסות
יום
ביום
וכסות
לילה
בלילה
,
כשלא
היה
לו
זולתו
להתכסות
בו
(ראה
ב"מ
קיד
,
ב).
וראוי
שתדע
,
שזה
אמנם
יהיה
כשלא
היה
לעני
כסות
זולתו
להתכסות
בו
,
שנאמר:
כי
היא
כסותה
לבדה...
במה
ישכב.
וזה
הדין
גם
כן
יהיה
כשמִשְכְּנוֹ
שלא
בשעת
הלואה
,
שנאמר:
אם
חבל
תחבל;
אבל
המלוה
על
המשכון
לא
יתחייב
בזה
(ראה
שם).
וכן
הוא
מבואר
,
שאם
מת
העני
,
לא
יתחייב
להחזיר
המשכון
ליורשיו
על
האופן
שהיה
חייב
להחזירו
לו
,
שנאמר:
עד
בא
השמש
תשיבנו
לו
כי
היא
כסותה...
היא
שמלתו
(ראה
משנה
ב"מ
ט
,
יג).