תנ"ך - אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ: (שמות פרק כב פסוק כה)

טקסט וניקוד:

אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ: (שמות פרק כב פסוק כה)

טקסט בלבד:

אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו: (שמות פרק כב פסוק כה)

תיקון קוראים:

אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו: (שמות פרק כב פסוק כה)

תרגום אונקלוס:
אִם מִשׁכּוֹנָא תִסַב כְּסוּתָא דְחַברָך עַד מֵיעַל שִׁמשָׁא תָּתִיבִנֵיהּ לֵיהּ :

עין המסורה:
שלמת - ד' בתורה (בלישנא): שמ' כב , ח , כה; דב' כד , יג; כט , ד.

מסורה קטנה:
שלמת - ד' בתור'.

רש"י:
אם חבל תחבל - כל לשון 'חבלה' אינו משכון שבשעת הלואה , אלא שממשכנין את הלוה כשמגיע זמן ואינו פורע (ראה ב"מ קיד , ב). [חבל תחבל - כפל לך בחבלה עד כמה פעמים; אמר הקדוש ברוך הוא: כמה אתה חייב לי! והרי נפשך עולה אצלי בכל לילה ולילה , ונותנת דין וחשבון ומתחייבת לפני , ואני מחזירה לך; אף אתה טול והשב , טול והשב]. עד בא השמש תשיבנו לו - כל היום תשיבנו לו , עד בא השמש , וכבא השמש תחזור ותטלנה עד שיבא בקר של מחר; ובכסות יום הכתוב מדבר , שאין צריך לה בלילה (ראה שם).

רשב"ם:
לא תהיה לו כנושה - כשיגיע זמן הלואה לגבות , אל תדחק אותו לקחת משכון , כדכתיב "והנושה בא לקחת" וגו' (מ"ב ד , א); "או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו" (יש' נ , א); כל נושה - כשמגיע הזמן , בא לקחת משכון: אם חבל תחבל - על ידי בית דין; כדכתיב "בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא" אותו "החוצה" (דב' כד , יא) , אבל אתה "לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו" (שם , י); וזהו לא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נשך - למען הרחיב את זמנו. עד בא השמש - כל היום השיבהו לו; כי חכמים פירשוהו (ראה ב"מ קיד , ב) בכסות יום.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
'שׂלמה' בלשון הקודש איננה כמו 'שמלה'; כי 'שלמה' - שם פרט , והיא שיתכסה בה האדם; וכן "עוטה אור כשלמה" (תה' קד , ב). ו'שמלה' - כמו 'בגד'. והנה כל שלמה - שמלה , ואין כל שמלה - שלמה. ואם ישאל שואל: מה יועיל לנושה לקחת כל יום שׂלמתו? מזה הכתוב נלמוד , כי אם ימצא בביתו בגדים אחרים , ימכרו בנשיוֹ. ויקח הנושה השלמה כל יום , שלא יקח נשי מאחר; כי בלילה אסור לישראלי לקחתה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אם. אחר שאמר שלמת רעך , שהוא לשון נקבה , וככה אמר "כי היא כסותה לבדה" (להלן , כו) , אמר תשיבנו?! והטעם - על הֶחָבוֹל , שהוא לשון זכר. אמר הגאון: מה טעם לקחת החבול ביום וישיבנו בלילה? והוא השיב: בעבור שירא שלא ילוה מאחר , ויתננו לו חבול תחתיו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
אם תמשכן חברך בבית דין לגבות חובך , ותקח שמלתו אשר יתכסה בה ביום , הנה תתחייב להשיב לו הכסות ההוא באופן שיהיה בידו בכל יום עד שיבא השמש , כי היא כסותה לבדה ואין לו זולתה שיתכסה בה , היא שמלתו לכסות עורו. וכן הענין אם תקח ממנו כסות לילה , ואין לו זולתו שישכב בו בלילה , הנה תחוייב להשיבו לו בערב וישאר בידו עד הבקר , כי במה ישכב אם לא תשיבהו לו? והיה כי יצעק אלי - ושמעתי צעקתו , כי חנון אני. ולזה ראוי שתהיה נזהר להשיב לו כסות יום ביום וכסות לילה בלילה , כשלא היה לו זולתו להתכסות בו (ראה ב"מ קיד , ב). וראוי שתדע , שזה אמנם יהיה כשלא היה לעני כסות זולתו להתכסות בו , שנאמר: כי היא כסותה לבדה... במה ישכב. וזה הדין גם כן יהיה כשמִשְכְּנוֹ שלא בשעת הלואה , שנאמר: אם חבל תחבל; אבל המלוה על המשכון לא יתחייב בזה (ראה שם). וכן הוא מבואר , שאם מת העני , לא יתחייב להחזיר המשכון ליורשיו על האופן שהיה חייב להחזירו לו , שנאמר: עד בא השמש תשיבנו לו כי היא כסותה... היא שמלתו (ראה משנה ב"מ ט , יג).
ריכוז קישורים