תנ"ך - ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן־אמתך והגר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר: (שמות פרק כג פסוק יב)

טקסט וניקוד:

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן־אֲמָתְךָ וְהַגֵּר: (שמות פרק כג פסוק יב)

טקסט בלבד:

ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן־אמתך והגר: (שמות פרק כג פסוק יב)

תיקון קוראים:

ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן־אמתך והגר: (שמות פרק כג פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
שִׁתָּה יוֹמִין תַּעֲבֵיד עוּבָדָך וּביוֹמָא שְׁבִיעָאָה תְּנוּחַ בְּדִיל דִּינוּחַ תּוֹרָך וּחמָרָך וְיִשׁקוֹט בַּר אַמתָּך וְגִיוֹרָא :

מסורה קטנה:
וינפש - ל'.

רש"י:
וביום השביעי תשבת - אף בשנה השביעית לא תעקר שבת בראשית ממקומה , שלא תאמר: הואיל וכל השנה קרויה 'שבת' , לא תנהוג בה שבת בראשית (ראה מכיל' משפטים כספא כ). למען ינוח שורך וחמורך - תן לו נייח להתיר , שיהא תולש ואוכל עשבים מן הקרקע; או אינו אלא יחבשנו בתוך הבית? אמרת: אין זה נייח אלא צער (ראה שם). בן אמתך - בעבד ערל הכתוב מדבר. והגר - גר תושב.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם ששת ימים תעשה מעשיך - על עבודת האדמה; והעד: למען ינוח... והגר - שהוא שכיר לחרוש ולזרוע ולקצור; על כן הזכירו אחר העבד.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ששת - גם הזכיר זה בעבור וינפש בן אמתך והגר אשר בשעריך (ע"פ שמ' כ , י) , שהוא עני ושכיר לך.

ר' יוסף בכור שור:
וששת ימים תעשה מעשיך... וינפש בן אמתך והגר - גם זו לטובה תעשה לו , שלא ישתעבד בשבת. ואע"פ שאני מזהיר אתכם על הגר , לא תתחבר עמו יותר מדאי , שלא ידבר עמכם מעבודה זרה שהייתה לו; ולכך אומר: ובכל אשר אמרתי אליכם - שהזהרתי אתכם על עבודה זרה , תשמרו , ואפילו שמותם לא תזכירו ולא ישמע על פיך. ולפי שרוצה לומר החגים (להלן , יד ואי') , והוא 'סקבא דשתא' (ראה קידושין פא , א) - פירושו: חבורה , שמחמת השמחה אדם רגיל לומר דברים שלא כהוגן , חזר והזהירם מכל אשר אמרתי - שאפילו בשעת השמחה צריך להיזהר בעצמו , כלומר: "בכל דרכיך דעהו" (מש' ג , ו).

רמב"ן:
למען ינוח שורך וחמורך - מפני שמלת למען כמו 'בעבור' , נפרש שיאמר: ששת ימים תעשה כל מעשיך בבית ובשדה , בעבור שינוח בשביעי בן אמתך והגר , להיות כולם עֵדַי במעשה בראשית. כטעם "את אשר תאפו אפו" (שמ' טז , כג); וכן אמר "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" (שמ' כ , ט) , כאשר פירשתי שם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ששת ימים תוכל לעשות מעשיך , וביום השביעי תחוייב לשבות מכל מלאכה , באופן שלא יעשוה לך הבעלי חיים אשר הם ברשותך , כמו שהתבאר בפרשת 'וישמע יתרו' (שמ' כ , י). ויהיה זה סבה שינוח שורך וחמורך , והעבד הכנעני הקטן שאינו עדיין בגדר המצות , והגר אשר בשער , כשיהיה שכירך , כמו שהתבאר בפרשת 'וישמע יתרו' (בה"פ שמ' כ , ט - י). והנה סמך ענין השבת לענין השביעית , להורות כי שניהם משתתפים בכונה אחת. והמשל , כי כמו שהותר לנו לעשות מלאכה בששת הימים ומנעה אותנו התורה מזה ביום השבת , כן הותר לנו ענין עבודת האדמה בששת השנים ומנעה אותנו התורה מזה בשנה השביעית. ואולם לא נמנעה במוחלט המלאכה בשנה השביעית , כי אי אפשר שיהיה האדם בטל מכל מלאכה שנה אחת ― עם מה שיקרה בזה מן ההפסד ― כי הבטלה מביאה לידי זמה ולידי שעמום הלב (ראה משנה כתובות ה , ה); ולא יתכן גם כן שישלַם לאדם מה שיצטרך לו בשנה אחת בזולת עשיית מלאכה בשנה ההיא. והוא מבואר , כי כל התועלות שמנינו בענין השבת (ראה בקובץ תועלות לרלב"ג , שמ' כ , א - כג , תועלת י) תמָצאנה בענין השביעית , זולת מה שאמרנו , כי ייוחד היום ההוא לעבודת השם יתעלה מפני היותו תחת ממשלת כוכבים רעים - כי זה לא יתכן שיהיה כן בשביעית; וזה , כי אעפ"י שכבר יהיו השנים תחת ממשלת כוכב כוכב , כמו הענין בימים , הנה לשנת היובל יפָּסד זה הסדור. והמשל , כי לשנת חמשים ושש שנה תשוב הממשלה לשבתאי , ולא תהיה השמטה כי אם לשנת החמשים ושבע (ראה ר"ה ט , א). והנה תמצא בענין השמטה תועלת נוספת על תועלות מצות השבת , והוא ההטבה לעניים.
ריכוז קישורים