תנ"ך - ששת
ימים
תעשה
מעשיך
וביום
השביעי
תשבת
למען
ינוח
שורך
וחמרך
וינפש
בן־אמתך
והגר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שֵׁ֤שֶׁת
יָמִים֙
תַּעֲשֶׂ֣ה
מַעֲשֶׂ֔יךָ
וּבַיּ֥וֹם
הַשְּׁבִיעִ֖י
תִּשְׁבֹּ֑ת
לְמַ֣עַן
יָנ֗וּחַ
שֽׁוֹרְךָ֙
וַחֲמֹרֶ֔ךָ
וְיִנָּפֵ֥שׁ
בֶּן־אֲמָתְךָ֖
וְהַגֵּֽר:
(שמות פרק כג פסוק יב)
שֵׁשֶׁת
יָמִים
תַּעֲשֶׂה
מַעֲשֶׂיךָ
וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
תִּשְׁבֹּת
לְמַעַן
יָנוּחַ
שׁוֹרְךָ
וַחֲמֹרֶךָ
וְיִנָּפֵשׁ
בֶּן־אֲמָתְךָ
וְהַגֵּר:
(שמות פרק כג פסוק יב)
ששת
ימים
תעשה
מעשיך
וביום
השביעי
תשבת
למען
ינוח
שורך
וחמרך
וינפש
בן־אמתך
והגר:
(שמות פרק כג פסוק יב)
ששת
ימים
תעשה
מעשיך
וביום
השביעי
תשבת
למען
ינוח
שורך
וחמרך
וינפש
בן־אמתך
והגר:
(שמות פרק כג פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
שִׁתָּה
יוֹמִין
תַּעֲבֵיד
עוּבָדָך
וּביוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
תְּנוּחַ
בְּדִיל
דִּינוּחַ
תּוֹרָך
וּחמָרָך
וְיִשׁקוֹט
בַּר
אַמתָּך
וְגִיוֹרָא
:
רש"י:
וביום
השביעי
תשבת
-
אף
בשנה
השביעית
לא
תעקר
שבת
בראשית
ממקומה
,
שלא
תאמר:
הואיל
וכל
השנה
קרויה
'שבת'
,
לא
תנהוג
בה
שבת
בראשית
(ראה
מכיל'
משפטים
כספא
כ).
למען
ינוח
שורך
וחמורך
-
תן
לו
נייח
להתיר
,
שיהא
תולש
ואוכל
עשבים
מן
הקרקע;
או
אינו
אלא
יחבשנו
בתוך
הבית?
אמרת:
אין
זה
נייח
אלא
צער
(ראה
שם).
בן
אמתך
-
בעבד
ערל
הכתוב
מדבר.
והגר
-
גר
תושב.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
ששת
ימים
תעשה
מעשיך
-
על
עבודת
האדמה;
והעד:
למען
ינוח...
והגר
-
שהוא
שכיר
לחרוש
ולזרוע
ולקצור;
על
כן
הזכירו
אחר
העבד.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ששת
-
גם
הזכיר
זה
בעבור
וינפש
בן
אמתך
והגר
אשר
בשעריך
(ע"פ
שמ'
כ
,
י)
,
שהוא
עני
ושכיר
לך.
ר' יוסף בכור שור:
וששת
ימים
תעשה
מעשיך...
וינפש
בן
אמתך
והגר
-
גם
זו
לטובה
תעשה
לו
,
שלא
ישתעבד
בשבת.
ואע"פ
שאני
מזהיר
אתכם
על
הגר
,
לא
תתחבר
עמו
יותר
מדאי
,
שלא
ידבר
עמכם
מעבודה
זרה
שהייתה
לו;
ולכך
אומר:
ובכל
אשר
אמרתי
אליכם
-
שהזהרתי
אתכם
על
עבודה
זרה
,
תשמרו
,
ואפילו
שמותם
לא
תזכירו
ולא
ישמע
על
פיך.
ולפי
שרוצה
לומר
החגים
(להלן
,
יד
ואי')
,
והוא
'סקבא
דשתא'
(ראה
קידושין
פא
,
א)
-
פירושו:
חבורה
,
שמחמת
השמחה
אדם
רגיל
לומר
דברים
שלא
כהוגן
,
חזר
והזהירם
מכל
אשר
אמרתי
-
שאפילו
בשעת
השמחה
צריך
להיזהר
בעצמו
,
כלומר:
"בכל
דרכיך
דעהו"
(מש'
ג
,
ו).
רמב"ן:
למען
ינוח
שורך
וחמורך
-
מפני
שמלת
למען
כמו
'בעבור'
,
נפרש
שיאמר:
ששת
ימים
תעשה
כל
מעשיך
בבית
ובשדה
,
בעבור
שינוח
בשביעי
בן
אמתך
והגר
,
להיות
כולם
עֵדַי
במעשה
בראשית.
כטעם
"את
אשר
תאפו
אפו"
(שמ'
טז
,
כג);
וכן
אמר
"ששת
ימים
תעבוד
ועשית
כל
מלאכתך"
(שמ'
כ
,
ט)
,
כאשר
פירשתי
שם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ששת
ימים
תוכל
לעשות
מעשיך
,
וביום
השביעי
תחוייב
לשבות
מכל
מלאכה
,
באופן
שלא
יעשוה
לך
הבעלי
חיים
אשר
הם
ברשותך
,
כמו
שהתבאר
בפרשת
'וישמע
יתרו'
(שמ'
כ
,
י).
ויהיה
זה
סבה
שינוח
שורך
וחמורך
,
והעבד
הכנעני
הקטן
שאינו
עדיין
בגדר
המצות
,
והגר
אשר
בשער
,
כשיהיה
שכירך
,
כמו
שהתבאר
בפרשת
'וישמע
יתרו'
(בה"פ
שמ'
כ
,
ט
-
י).
והנה
סמך
ענין
השבת
לענין
השביעית
,
להורות
כי
שניהם
משתתפים
בכונה
אחת.
והמשל
,
כי
כמו
שהותר
לנו
לעשות
מלאכה
בששת
הימים
ומנעה
אותנו
התורה
מזה
ביום
השבת
,
כן
הותר
לנו
ענין
עבודת
האדמה
בששת
השנים
ומנעה
אותנו
התורה
מזה
בשנה
השביעית.
ואולם
לא
נמנעה
במוחלט
המלאכה
בשנה
השביעית
,
כי
אי
אפשר
שיהיה
האדם
בטל
מכל
מלאכה
שנה
אחת
―
עם
מה
שיקרה
בזה
מן
ההפסד
―
כי
הבטלה
מביאה
לידי
זמה
ולידי
שעמום
הלב
(ראה
משנה
כתובות
ה
,
ה);
ולא
יתכן
גם
כן
שישלַם
לאדם
מה
שיצטרך
לו
בשנה
אחת
בזולת
עשיית
מלאכה
בשנה
ההיא.
והוא
מבואר
,
כי
כל
התועלות
שמנינו
בענין
השבת
(ראה
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
שמ'
כ
,
א
-
כג
,
תועלת
י)
תמָצאנה
בענין
השביעית
,
זולת
מה
שאמרנו
,
כי
ייוחד
היום
ההוא
לעבודת
השם
יתעלה
מפני
היותו
תחת
ממשלת
כוכבים
רעים
-
כי
זה
לא
יתכן
שיהיה
כן
בשביעית;
וזה
,
כי
אעפ"י
שכבר
יהיו
השנים
תחת
ממשלת
כוכב
כוכב
,
כמו
הענין
בימים
,
הנה
לשנת
היובל
יפָּסד
זה
הסדור.
והמשל
,
כי
לשנת
חמשים
ושש
שנה
תשוב
הממשלה
לשבתאי
,
ולא
תהיה
השמטה
כי
אם
לשנת
החמשים
ושבע
(ראה
ר"ה
ט
,
א).
והנה
תמצא
בענין
השמטה
תועלת
נוספת
על
תועלות
מצות
השבת
,
והוא
ההטבה
לעניים.