תנ"ך - לא־תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם: (שמות פרק כג פסוק כד)

טקסט וניקוד:

לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם: (שמות פרק כג פסוק כד)

טקסט בלבד:

לא־תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם: (שמות פרק כג פסוק כד)

תיקון קוראים:

לא־תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם: (שמות פרק כג פסוק כד)

תרגום אונקלוס:
לָא תִסגּוֹד לְטָעֲוָתְהוֹן וְלָא תִפלְחִנִין וְלָא תַעֲבֵיד כְּעוּבָדֵיהוֹן אֲרֵי פַגָּרָא תְּפַגְּרִנוּן וְתַבָּרָא תְתַבַּר קָמָתְהוֹן :

עין המסורה:
לא - ט' ראשי פסוקים 'לא ולא ולא' מיחדין: שמ' כג , כד; וי' יט , יא; במ' כג , יט; דב' כו , יד; יש' מב , ב; מט , י; יר' מד , י; איוב ג , כו; טו , כט. לא - ל"ד פסוקים 'לא ולא ולא': שמ' כג , כד; *וי' יט , יא; כה , יא; במ' כג , יט; דב' א , מב; ד , לא; כו , יד; כט , כב; יהו' ו , י; ש"א יב , ד; מ"א יג , ח , ט , טז; מ"ב יח , יב; יש' א , ו; כג , ד; מב , ב; מט , י; נג , ב; יר' יג , יד; יד , יד; יט , ה; כ , ט; כא , ז; כה , לג; מד , י; יח' ח , יח; כד , יד; לא , יד; צפ' ג , יג; תה' כב , כה; קלא , א; איוב ג , כו; טו , כט. ולא תעשה - ג': *שמ' כג , כד; ש"א כ , יד; כט , ז.

מסורה גדולה:
ולא תעשה ג' וסימנהון ולא תעשה כמעשיהם ולא תעשה רע בעיני ולא תעשה עמדי חסד יי'.

מסורה קטנה:
ולא תעשה - ג'.

רש"י:
הרס תהרסם - לאותם אלהות. מצבותיהם - אבנים שהם מציבין להשתחוות להם.

רשב"ם:
כי הרס תהרסם - ומדעתי הגהתיו: תְהָרְסֵם , משקל דגש , מנעוריי , ושיבשתי ספרי צרפת שנקוד בהם תַהַרְסֵם , והוא משקל רפי , כמו "הרג תַהַרְגֶנו" (דב' יג , י); אבל מאחר שהָרֵס - משקל דגש , צריך לומר כמו כן משקל דגש: תְהָרְסֵם , דוגמת שַבֵּר תְשַבֵּר. ושוב מצאתי בכל סיפרי אספמיא ואשכנז כמו שהגהתי , משקל דגש.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
לא. זה הוא שהזכרתי (שמ' כא , א) , שתחלת ספר הברית הוא "אתם ראיתם" (שמ' כ , יט) , שיזהיר על עבודה זרה (ראה שם , כ) , וסוף הספר להזהיר על עבודה זרה , שהוא הסוף: "כי יהיה לך למוקש" (להלן , לג). רק יש הפרש: בתחלת הספר צוה שלא יעשון עם השם אלהי כסף (ראה שמ' כ , כ) , ובסוף ספר הברית - להכרית עבודה זרה הנמצאה בארץ כנען , שעשוה יושביה. כי העובד עבודה זרה , עובר על כל מצות 'לא תעשה'; ולא יועילוהו כל מצות 'עשה' בעולם הזה ובעולם הבא.

רמב"ן:
לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם - התורה תזהיר על עבודה זרה בכמה מקומות , ואעפ"י שהמקראות מיותרין בה אין להקפיד בכך , שמפני חומר שבה , שכל המודה בה כופר בכל התורה כולה , תזהיר ותחזור ותזהיר; כאומר לעבדו: זכור תמיד ולא תשכח העיקר הגדול שצויתיך , שהכל תלוי בו. ויתכן שהזהיר בעשרת הדברות (שמ' כ , ד - ה) שלא יעשה לו עבודה זרה ולא יעבדנה , ועכשו הזהיר על עבודה זרה שימצאו אותה עשויה ונעבדת לגוים שבארץ , שלא יעבדו אותה כלל , אבל יעקור אותה מן הארץ. ולא תעשה כמעשיהם - יתכן שהיא אזהרה מדרכי האמורי שהזכירו חכמים (שבת סז , א); כמו שהזהיר במקום אחר "ובחקותיהם לא תלכו" (וי' יח , ג) , ואמרו (תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , ט): אלו דרכי האמורי שמנו חכמים (ראה שבת סז , ב). והנראה יותר , כי יזהיר על עבודה זרה , שלא יעבוד אותה כדרכה אפילו בעבודה שאינה דרך כבוד , כמו שדרשו (סנה' סא , ב) בפסוק "איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני" (דב' יב , ל). והטעם , כי אמר: לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם , ו'עבודה' הוא הכבוד אשר יעשה העבד לאדניו. וחזר ואמר , כי אפילו ענין שאינו עבודה אלא בזיון , כגון 'פוער עצמו לפעור וזורק אבן למרקוליס' (ראה משנה סנה' ז , ו) - אם נהגו בה לעשות להם כן , לא תעשנו אתה להם כלל. ואמרו: אף על גב דקא מיכוין לבזויה לפעור , ואף על גב דקא מכוין למירגמיה למרקוליס.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
השמר לך שלא תשתחוה לאלהיהם - והוא הדין לזביחה וקטור ונסוך , ואעפ"י שאין דרך עבודתם בכך , כמו שהתבאר במה שקדם (שמ' כב , יט). ולא תעבדם - דרך עבודתם; ואפילו היה דרך בזיון , כמו הפוער עצמו לפעור והזורק אבן למרקוליס (ראה משנה סנה' ז , ו). ולא תעשה כמעשיהם - רוצה לומר , שלא תעבדני באופן שהם עובדים אלהיהם , כמו שאמר בפרשת 'ראה אנכי': "איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני" (דב' יב , ל). כי הרס תהרסם - האלילים ההם; ושבר תשבר מצבותיהם , באופן שתאבד עבודה זרה וכל הנעשה בשבילה , כמו שהתבאר בפרשת 'ראה אנכי' (דב' יב , ב - ג). וזאת המצוה לא היתה כי אם באלילים אשר נמצאים בארצנו , כי בהם אנחנו מחוייבים שנשתדל לאבדם בזה האופן , לא בשאר המקומות. וזה נלמד מזה הפסוק , כי הוא מדבר בארץ ישראל (ראה לעיל , כג); וכבר התבאר זה גם כן בפרשת 'ראה אנכי' (דב' יב , א).
ריכוז קישורים