רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולקחת
מדם
הפר
ונתת
(בנוסחנו:
ונתתה)
על
קרנות
המזבח
באצבעך
-
רוצה
לומר:
אצל
קרנות
המזבח.
והנה
תמצא
לשון
התורה
במתן
דם
החטאת
,
שהוא
תמיד
"על
קרנות
המזבח"
(וי'
ח
,
ט
ועוד)
,
ומתן
דם
העולה
הוא
"על
המזבח
סביב"
(וי'
א
,
ה
ועוד);
וזה
דבר
מצאנוהו
נכפל
תמיד
בתורה
בזה
האופן.
ולפי
שמצאנו
בעולת
העוף
וחטאת
העוף
,
שדמם
הוא
נִתן
"על
קיר
המזבח"
(וי'
א
,
טו;
ה
,
ט)
,
ידענו
שאין
הזריקה
על
המזבח
או
על
קרנותיו
,
אבל
היא
על
דפני
המזבח.
והנה
דפני
המזבח
היו
נחלקים
לשני
חלקים:
החלק
העליון
הוא
המתואר
בשהוא
'אצל
קרנות
המזבח'
,
כי
הם
היו
בעליונו;
והחלק
התחתון
הוא
המתואר
בשהוא
'אצל
המזבח'.
ולזאת
הסבה
ידמה
שיהיה
הֵחָלֵק
המזבח
,
כדי
שיהיו
קצת
הדמים
למעלה
וקצת
הדמים
למטה;
וזה
היה
לסבות
,
יתבארו
בגזרת
השם
במה
שיבא
(ראה
פירושו
וי'
ח
,
לד)
.
והנה
היה
טובל
אצבעו
בדם
ונותן
על
קרן
אחת
בחצי
העליון
מהמזבח
,
כי
הקרנות
היו
כלות
שם
אל
ארבע
קרנות
נִכָּרוֹת
ונפרדות
זו
מזו;
ואולם
הקרנות
אשר
בחצי
התחתון
היו
כלות
אל
היסוד
שמחבר
אותם
כולם.
והנה
היו
בחטאת
ארבע
מתנות
,
מתנה
אחת
בכל
קרן
,
בחודה;
והיה
על
כל
הזאה
טבילה
באצבע
(ראה
מש"ת
מעשה
הקרבנות
ה
,
ז
-
ח)
,
להורות
על
הפָּרד
אלו
הקרנות.
והנה
היה
זה
הענין
מיוחד
בחטאת
,
לפי
שהוא
בא
לכפר
על
החטאים
הגדולים
,
וסבת
החטאים
הוא
החֹמר
,
אשר
יִכלה
ויִפָּסד
וישוב
ליסודותיו
שהם
ארבע
,
כמו
שהתבאר
ב'טבעיות';
וכאלו
היה
זה
הערה
לעזוב
אלו
הדברים
החמריים
,
אשר
סופם
אל
ההפסד.
ואת
כל
הדם
תשפוך
אל
יסוד
המזבח
-
הנה
זאת
השפיכה
היתה
אצל
קרן
מערבית
-
דרומית
,
כי
הצד
ההוא
הוא
היותר
נכבד
,
והוא
גם
כן
אשר
בחרתהו
התורה
בהגשת
המנחה
וחטאת
העוף
ועולת
העוף
כמו
שיתבאר
בספר
ויקרא
(ראה
פירושו
לוי'
ו
,
ז;
ה
,
ח
-
ט;
א
,
טו)
,
ושם
תתבאר
הסבה
למה
היה
זה
הצד
הנבחר.
ועוד
,
כי
מפני
שאצל
הקרן
ההוא
היתה
ההזאה
האחרונה
(ראה
משנה
זבחים
ה
,
ג)
,
הנה
הוא
מבואר
ששם
ראוי
שישפכו
שְיָרי
הדם
,
ביסוד
אשר
בצד
ההוא
,
כי
הוא
ראוי
לזה
כמו
שאר
חלקי
היסוד
,
ולזה
אין
ראוי
שיסורו
ממנו
לשפוך
שירי
הדם
אל
חלק
אחר
מהיסוד.
ולזאת
הסבה
היו
בקרן
ההוא
נקבים
יכנס
בהם
הדם
(ראה
משנה
מידות
ג
,
ב)
,
כי
לא
יאות
שיהיה
זה
המקום
הנכבד
מטונף
בטנוף
זוהמת
הדם.
והנה
היתה
הכונה
בזה
להרחיק
ישראל
מאכילת
הדם
,
ולזה
היה
כל
דם
הקרבנות
נשפך
במזבח;
ולא
הותר
להם
לאכול
בשר
במדבר
אם
לא
בשיעשו
מהבעל
חיים
ההוא
קרבן
שלָמים
(ראה
וי'
יז
,
ה;
חולין
טז
,
ב);
והיה
המזבח
אוכל
החֵלב
והדם
עד
שלא
היה
להם
חלב
ודם
שיוכלו
לאכלו
,
כי
לרוב
הסתבכותם
באכילת
אלו
המאכלים
הנמאסים
לבוחני
האמת
,
לא
יוכלו
להפרד
מזאת
התכונה
הפחותה
כי
אם
בזה
האופן
,
כמו
שנבאר
בגזרת
השם
במה
שיבא
(וי'
יז
,
יא
-
יג).
והנה
היה
בזה
תועלת
שני
,
והוא
להעיר
שישתמשו
בדברים
החמריים
לעבודת
השם
יתעלה
,
ולזה
היתה
שפיכת
שאר
הדם
אצל
החלק
המערבי
,
שהוא
כנגד
קדשי
הקדשים
,
ולפאת
דרום
,
שהוא
הימין;
כאלו
יעיר
בזה
אל
שישים
מנהגו
בפעולות
הגופיות
אל
הימין
מהם
,
שהוא
המכוון
,
והוא
לעבודת
השם
יתעלה.