תנ"ך - ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל־יעשו־עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֘ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא: (שמות פרק לו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל־יַעֲשׂוּ־עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא: (שמות פרק לו פסוק ו)

טקסט בלבד:

ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל־יעשו־עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא: (שמות פרק לו פסוק ו)

תיקון קוראים:

ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל־יעשו־עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא: (שמות פרק לו פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
וּפַקֵיד מֹשֶׁה וְאַעבַּרוּ כָרוֹז בְּמַשׁרִיתָא לְמֵימַר גְּבַר וְאִתָּא לָא יַעבְּדוּן עוֹד עֲבִידְתָא לְאַפרָשׁוּת קֻדשָׁא וּפסַק עַמָא מִלְאֵיתָאָה :

עין המסורה:
ויעבירו - ד' (מלא וחסר): שמ' לו , ו; ש"ב יט , מב; מ"ב יז , יז; עז' י , ז. ויכלא - ב': בר' ח , ב; שמ' לו , ו.

מסורה קטנה:
ויכלא - ב'; מהביא - ל'.

רש"י:
ויכלא - לשון מניעה.

רשב"ם:
אל יעשו עוד מלאכה - שהיו טווים בביתם , כדכתיב "ויביאו מטוה" (שמ' לה , כה).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויצו. קול במחנה - כמו "ותעבר הרנה" (ראה מ"א כב , לו).

ר' יוסף בכור שור:
אל יעשו עוד מלאכה - שהיו טוות בביתם ומביאות , כדכתיב "ויביאו מטוה את התכלת" (שמ' לה , כה). מכאן שההוצאה מרשות לרשות נקראת 'מלאכה' (ראה משנה שבת ז , ב).

רמב"ן:
איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה - הממון יקרא 'מלאכה' , וכן "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" (שמ' כב , ז); "לרגל המלאכה אשר לפני" (בר' לג , יד); "וכל המלאכה נמבזה ונמס" (ש"א טו , ט). והענין - שלא יביאו עוד שם דבר למלאכת הקדש. אבל אמר: אל יעשו עוד מלאכה - להכניס הנשים שלא יהיו עוד טוות את העזים; והנה גם ההבאה יקרא 'מעשה' , ומנע מהם הכל.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא - למדנו מזה המקום , שההבאה תקרא 'מלאכה' , ולזה יתחייבו עליה בשבת (ראה שבת צו , ב). ומזה המקום נלמוד , שאין ראוי לאדם שיקדיש לשם יתעלה מנכסיו יותר מן הראוי , וכן ההיקש בענין הצדקה; ולזה אמרו רבותינו ז"ל (כתובות נ , א): המבזבז אל יבזבז יותר מחומש , כדי שלא יהיה זה סבה אל שיהיה עני ויצטרך לבריות. וזה , שהוא ראוי שנזָהר בפעולות הטובות , שלא יֵעשו באופן שיקרה מהם רע , פן ירחקו האנשים מהם; וזה , שאם בא האדם לעוני בסבת רוב הצדקות וההקדשות , יהיה זה סבה אל שירחקו האנשים מעשיית אלו הפעולות הטובות , כי יאמרו: ראו התועלת המגיע מן הצדקות וההקדשות , הלא פלוני היה משתדל בענינם בתכלית מה שאפשר והֶעֱנִי .
ריכוז קישורים