תנ"ך - ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה: (שמות פרק ד פסוק א)

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה: (שמות פרק ד פסוק א)

ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך ה': (שמות פרק ד פסוק א)

ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך יהוה: (שמות פרק ד פסוק א)

תרגום אונקלוס:

וַאֲתֵיב מֹשֶׁה וַאֲמַר וְהָא לָא יְהֵימְנוּן לִי וְלָא יְקַבְּלוּן מִנִי אֲרֵי יֵימְרוּן לָא אִתגְּלִי לָך יְיָ :

עין המסורה:

והן - ה': שמ' ד , א; *דנ' ב , ו; ג , טו , יח; דה"ב ז , יג. לא - י"ז פסוקים 'לא ולא לא' באמצעי הפסוקים: שמ' ד , א; יב , לט; במ' כ , יז; דב' ח , ג; יז , טז; שו' יג , כג; ש"א טו , כט; מ"א יג , יז; יש' מו , ז; יר' ד , כב; ה , יב; כג , לב; יח' ה , יא; כד , יז; לד , ח; הו' ב , א; קה' ח , יז. ולא ישמעו - ד': *שמ' ד , א , ח; ש"א ב , כה; יר' ז , כז.

מסורה גדולה:

ולא ישמעו ד' ויען משה ויאמר והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול אביהם ודברת אליהם.

מסורה קטנה:

והן - ה'; ולא ישמעו - ד'; לא - נראה - ל'.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויען. הנה השם אמר , שיאמינו בו הזקנים; רק לא הזכיר ככה , רק "ושמעו לקולך" (שמ' ג , יח) - אולי לא יאמינו בלב.

ר' יוסף בכור שור:

כי יאמרו לא נראה אליך יי' - אפילו כשאומר להם שמך , יאמרו: אתה היית יודע שמו של הקדוש ברוך הוא , אבל לא נראה אליך.

רמב"ן:

ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו לקולי (בנוסחנו: בקלי) - אותה שעה דבר משה שלא כהוגן; הקדוש ברוך הוא אמר לו "ושמעו לקולך" (שמ' ג , יח) , והוא אמר והן לא יאמינו לי?! מיד השיבו הקדוש ברוך הוא בשיטתו , ונתן לו אותות לפי דבריו; לשון 'ואלה שמות רבא' (ג , יב). ורבי אברהם אמר על דרך הפשט , כי השם אמר שיאמינו בו הזקנים , רק לא הזכיר שיאמינו העם , או שישמעו לקולו , ואולי לא יאמינו בלב; ואיננו נכון. אבל יתכן שנאמר , כי "ושמעו לקולך" איננה הבטחה , רק צואה: "ושמעו לקולך" , כי ראוי להם שישמעו , ותבא "אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים" (שמ' ג , יח); וכן "ושמעו מצרים כי העלית בכחך... ואמרו אל יושב הארץ" (במ' יד , יג - יד) - ראוי שיהיה ככה; וכן "בזאת תדע כי אני יי'" (שמ' ז , יז) - ראוי , לא מתקיים; וכן "והאמינו לקול האות האחרון" (להלן , ח) בפרשה הזאת , ורבים כן. והנכון בעיני , כי "ושמעו לקולך" - לבא עמך אל המלך , ולאמר לו "אלהי העברים נקרא עלינו" (שמ' ה , ג) , כי מה יפסידו?! והנה השם הודיעו , כי לא יתן אותם מלך מצרים להלוך , ולכן אמר משה: והן לא יאמינו לי , אחרי ראותם שלא יתן אותם פרעה להלוך , ולא ישמעו עוד בקולי כלל , כי יאמרו לא נראה אליך יי' - שאילו היית שליח השם , לא ימרה פרעה את דברו. או שיאמרו: לא נראה אליך השם הגדול במדת הרחמים , לעשות לנו אותות ומופתים כאשר אמרת , כי אינך גדול מן האבות , ולכך לא שמע פרעה; שאלו היה כדברך , היינו יוצאים על כל פנים , ואין עונותינו מבדילים בינינו ובין הרחמים (ע"פ יש' נט , ב).

רלב"ג - ביאור המילות:

כי יאמרו לא נראה אליך יי' - רצה בזה , שאעפ"י שיאמר להם ששמו "אהיה אשר אהיה" (שמ' ג , יד) , הנה לא יתברר להם שנראה אליו השם יתעלה בנבואה; וזה , כי זאת ההשגה אפשר שתהיה לאדם מצד מה שהוא חכם , ואעפ"י שלא יהיה נביא. ולזה שאל אות , יבאר בו לישראל שהוא נביא , ונתן לו השם יתעלה שלשה אותות בענינים בלתי מסכימים לטבע המציאות , יוֹדִיעם לישראל קודם חדושם , והם: אות המטה ואות יד משה ואות מימי היאור. וזה , כי כבר יבחן הנביא , במה שיודיע מהענינים העתידים אשר יהיו על צד ההשגחה הפרטית , בפעם אחת לבד; שאם ימצאו בהם דבריו צודקים , הנה יוָּדע שהוא נביא , כמו שבארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''. וזה , כי לא יתכן שתגיע ההודעה בכמו אלו הענינים בחלום ובקסם , כמו שזכרנו שם. והנה נתן לו השם יתעלה שלשה אותות , שאם היו ישראל מוציאים דבה באות הראשון ויאמרו שאין בו זרות , אבל היה מסודר שיהיה כן בעת ההוא , אולי יאמינו באות השני , ואם לא יאמינו גם באות השני , הנה יאמינו באות השלישי , כי כמו אלו הזרויות לא יתכן שימצאו יחד בזה האופן על המנהג הטבעי; ולזה יביאם זה להאמין שהם דברים חוץ מהטבע , וההודעה בהם לא תהיה אלא לנביא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ויען משה ויאמר: הנה עם כל זה לא יאמינו לי ולא ישמעו לקולי (בנוסחנו: בקלי) , כי יאמרו: אמת הוא שבכאן נמצא בזה התאר , משגיח ביריאיו , כמו שיתאמת מן המחקר העיוני , אבל לא נתבאר לנו שיהיה זה הנמצא הנכבד נראה אליך בנבואה.