תנ"ך - ויאמר
בי
אדני
שלח־נא
ביד־תשלח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֖אמֶר
בִּ֣י
אֲדנָ֑י
שְֽׁלַֽח־נָ֖א
בְּיַד־תִּשְׁלָֽח:
(שמות פרק ד פסוק יג)
וַיֹּאמֶר
בִּי
אֲדנָי
שְׁלַח־נָא
בְּיַד־תִּשְׁלָח:
(שמות פרק ד פסוק יג)
ויאמר
בי
אדני
שלח־נא
ביד־תשלח:
(שמות פרק ד פסוק יג)
ויאמר
בי
אדני
שלח־נא
ביד־תשלח:
(שמות פרק ד פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
בְּבָעוּ
יְיָ
שְׁלַח
כְּעַן
בְּיַד
מַן
דְּכָשַׁר
לְמִשׁלַח
:
עין המסורה:
בי
אדני
-
ה'
(בקמץ):
ראה
לעיל
,
י.
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
י.
רש"י:
ביד
תשלח
-
ביד
מי
שאתה
רגיל
לשלוח
,
והוא
אהרן.
דבר
אחר:
ביד
אחר
שתרצה
לשלוח;
אין
סופי
להכניסן
לארץ
ולהיות
גואלם
לעתיד
,
יש
לך
שלוחים
הרבה.
רשב"ם:
ביד
תשלח
-
ביד
אשר
תרצה
לשלוח
,
ולא
אותי.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
שלח
נא
ביד
תשלח
-
שלח
נא
ביד
מי
שתשלח
אלהם
כל
עת;
וזה
אות
,
כי
אהרן
-
קודם
שיתנבא
משה
,
שלחו
השם
לישראל.
גם
כתוב
בספר
יחזקאל
(כ
,
ה)
,
שהתנבאו
נביאים
לישראל
במצרים.
ומתשובת
השם
(להלן
,
יד)
ידענו
טעם
שלח
נא.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר.
כבר
פירשתי
(בר'
יב
,
יא)
,
כי
כל
'נא'
במקרא
,
כמו
'עתה';
וככה
"דבר
נא
באזני
העם"
(שמ'
יא
,
ב);
"שמע
נא
יהושע
הכהן"
(זכ'
ג
,
ח);
"יומת
נא
את
האיש
הזה"
(יר'
לח
,
ד);
"אוי
נא
לנו"
(איכה
ה
,
טז).
שלח
נא
ביד
תשלח
-
חסר
'אשר'
,
כאילו
הוא
כתוב:
ביד
אשר
תשלח;
כמו
"עם
לבבם
שלם"
(דה"ב
טז
,
ט)
-
עם
אשר
לבבם
שלם.
והטעם
,
שישלח
זה
השליחות
ביד
אהרן
אחיו
,
שהוא
איש
דברים
,
כי
איננו
כבד
לשון
,
והוא
רגיל
להנבא
לישראל;
וכתוב
ביחזקאל
,
כי
השם
שלח
נביא
בישראל
לפני
בא
משה
אדונינו
(ראה
יח'
כ
,
ה;
שמ"ר
ג
,
טז);
וכתוב
"ויאמר
יי'
אל
אהרן
לך
לקראת
משה"
(להלן
,
כז).
ועוד
,
כי
הוא
גדול
ממנו
בשנים
,
אולי
יחר
לו
,
שיהיה
משה
שליח
אל
פרעה;
על
כן
אמר
השם:
"וראך
ושמח
בלבו"
(להלן
,
יד).
והנה
משה
איננו
ממאן
ללכת
,
רק
בתחלה
אמר:
"לא
איש
דברים
אנכי"
(לעיל
,
י)
,
כי
קשה
הוא
לדבר
למלך
מי
שהוא
כבד
פה.
וחשב
,
כי
השם
יחדש
לו
אות
,
להסיר
כובד
הפה;
וכאשר
השיבו
השם
"והוריתיך"
(לעיל
,
יב)
,
ידע
כי
כובד
לשונו
לא
יסור.
והנה
תמה
,
למה
לא
שלח
השם
אהרן
לפרעה
,
ובעבור
זה
אמר:
שלח
נא
ביד
תשלח.
ומתשובת
השם
"הלא
אהרן
אחיך
הלוי"
(להלן
,
יד)
,
התברר
לנו
כל
זה.
ר' יוסף בכור שור:
מי
שם
פה
לאדם
-
כלומר:
אם
הייתי
רוצה
,
היית
מדבר
יפה;
אבל
איני
רוצה.
שזה
כבודי
,
שאדם
שאין
לו
לא
פה
ולא
לשון
יעשה
שליחותי
וישלים
חפצי
(ע"פ
יש'
מד
,
כח)
,
ויֵעָשה
על
ידו
דבר
גדול
כזה.
שלח
נא
ביד
תשלח
-
ביד
כל
אדם
אתה
יכול
למלאות
חפצך
,
ולמה
תשלח
אותי?
שלח
אחר!
כי
הכל
עבדיך.
משום
רבי
יוסף
קרא
שמעתי:
כך
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא
למשה:
מי
שם
פה
לאדם
-
כלומר:
הפה
חדשה
אני
בורא
,
לא
אוכל
לתקן
את
שלך?!
אני
אתקננה
כשארצה.
ומשום
רבי
עובדיה
זצ"ל
שמעתי:
וכי
לא
הייתי
יודע
שאתה
כבד
פה?!
והלא
אני
עשיתי
,
ומה
לך
להזכיר
לי?!
וראשון
שלי.
או
מי
ישום
אלם
-
כנגד
מי
שם
פה
לאדם.
או
חרש
-
כנגד
פקח;
שייך
בין
גבי
עין
בין
גבי
אוזן:
"פקוח
אזניים
לא
תשמע"
(ראה
יש'
מב
,
כ);
שמעתי
מרבי
יצחק
הגר
[הגה"ה].
רמב"ן:
ביד
תשלח
-
ביד
מי
שאתה
רגיל
לשלח
,
והוא
אהרן.
דבר
אחר:
ביד
אחר
שתרצה
לשלוח
,
שאין
סופי
להכניסן
לארץ
ולהיות
גואלם
לעתיד;
יש
לך
שלוחים
הרבה;
לשון
רבנו
שלמה.
ואנקלוס
אמר:
"ביד
מאן
דכשר
דתשלח"
-
יאמר:
שלח
נא
ביד
אדם
מדבר
צחות
,
שיהיה
כשר
וראוי
לשליחות
נכבדת
כזאת
,
ואל
תשלח
ביד
כבד
פה
וכבד
לשון;
ותהיה
עם
פיו
בדברו
אל
פרעה
,
כי
איננו
דרך
כבוד
ומעלה
להיות
שלוחך
ערל
שפתים
,
כי
לא
ישמעו
כל
העמים
בדברו
עם
המלך
,
ויהיה
זה
גרעון
בעיניהם.
והנכון
בעיני:
שלח
נא
ביד
כל
אשר
תשלח
,
כי
אין
אדם
בעולם
שלא
יהיה
הגון
יותר
ממני
לשליחות.
והסבה
למשה
בכל
הסרבנות
הזאת:
ענוָתו
הגדולה
"מכל
האדם
אשר
על
פני
האדמה"
(במ'
יב
,
ג)
,
שלא
היה
מוצא
את
לבו
להתגדל
ולדבר
אל
המלך
,
ושיתפאר
לאמר
'השם
שלחני'
,
ולא
על
ישראל
,
להוציאם
ממצרים
ולהיות
עליהם
מלך.
רלב"ג - ביאור המילות:
שלח
נא
ביד
תשלח
-
ראוי
שתדע
,
שלא
היה
בזה
למשה
מיעוט
האמנה
,
במה
שייעדו
השם
יתעלה
שיהיה
עם
פיו;
וזה
,
כי
כמו
אלו
היעודים
יהיו
,
בתנאי
שיהיה
המקבל
באופן
שיהיה
ראוי
שתדבק
בו
השגחת
השם
יתעלה
,
באופן
שימשך
מההשגחה
ההיא
כמו
זה
היעוד.
והנה
נתיירא
משה
,
שמא
יתיר
הדבקות
אשר
בינו
ובין
השם
יתעלה
בעת
דברו
עם
פרעה
,
באופן
שלא
ימשך
לו
מה
שייעדו
השם
יתעלה
להיות
עם
פיו
ולהורות
אותו
אשר
ידבר;
ולזה
אמר
לשם
יתעלה
,
שישלח
זה
השליחות
ביד
מי
שנאות
לשלחו
,
כי
הוא
אינו
ראוי
לזה
השליחות.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
ירא
משה
פן
יוּתר
זה
הדבקות
אשר
לו
עם
השם
יתעלה
בדבּרו
עם
האנשים
,
בדרך
שתסור
ממנו
זאת
ההשגחה
האלהית
שישלם
לו
בה
סדור
הדברים
כהוגן;
וחלה
פני
השם
יתעלה
,
שישלח
זה
השליחות
ביד
מי
שיכשר
בו
זה.