תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם׀ על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים: (שמות פרק ז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה־יָדְךָ עַל־מֵימֵי מִצְרַיִם עַל־נַהֲרֹתָם׀ עַל־יְאֹרֵיהֶם וְעַל־אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל־מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ־דָם וְהָיָה דָם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים: (שמות פרק ז פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אל־משה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם׀ על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים: (שמות פרק ז פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם׀ על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים: (שמות פרק ז פסוק יט)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֵימַר לְאַהֲרֹן סַב חֻטרָך וַאֲרֵים יְדָך עַל מַיָא דְמִצרַיִם עַל נַהרֵיהוֹן עַל אֲרִתֵּיהוֹן וְעַל אַגמֵיהוֹן וְעַל כָּל בֵּית כְּנֵישָׁת מֵימֵיהוֹן וִיהוֹן דְּמָא וִיהֵי דְמָא בְּכָל אַרעָא דְמִצרַיִם וּבמָנֵי אָעָא וּבמָנֵי אַבנָא :

עין המסורה:
ויאמר יי' - י"ב בטעמא (אזלא גריש) בסיפרא: ראה שמ' ד , יא. נהרתם - ד' חסר (בלישנא): שמ' ז , יט; ח , א; יש' מד , כז; יח' לא , ד. ויהיו - י"א רפין: *שמ' ז , יט; כו , כד; *במ' יז , ג; לא , ג; מ"א ח , נט; יר' יח , כג (קרי); מב , יז; הו' ט , יז; מש' ג , כב; שה"ש ז , ט; איכה א , כא. בכל - ארץ מצרים - י"ח (בתורה): ראה שמ' ה , יב.

מסורה גדולה:
ויהיו י"א רפ' וסימנהון דם תאמים קדמי' לאות על מדין דברי אלה מכשלים לפניך כל האנשים נדדים בגוים חיים לנפשך ויהיו נא שדיך הבאת יום קראת.

מסורה קטנה:
ויאמר יי' - י"ב בטע' בסיפ'; נהרתם - ד' חס'; ויהיו - י"א.

רש"י:
אמור אל אהרן - לפי שהגין היאר על משה כשנשלך לתוכו , לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים , ולקה על ידי אהרן. נהרותם - הם נהרות המושכין , כעין נהרות שלנו. 'יאורים' - הם נְגָרִים ובריכות העשוים בידי אדם משפת הנהר לשדות , ונילוס מימיו מתברכים , ועולה דרך היאורים ומשקה השדות. אגמיהם - קבוצת מים שאינן נובעין ואין מושכין , אלא עומדין במקום אחד; וקורין להם 'אשטונק' (בלעז). בכל ארץ מצרים - אף במרחצאות ואמבטאות שבמצרים. ובעצים ובאבנים - מים שבכלי עץ וכלי אבן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך - שיכה היאור במטה , ויטה ידו כנגד כל הרוחות להפוך מימי כל נהר בארץ מצרים , והטעם: בכל מלכות מצרים. ואמר 'יאורים' - בעבור היותו מקומות רבים. וה'אגמים' - מקומות יתחברו שם מעצמם מי הגשם. ו'מקוה מים' הוא נקי , מעשה בן אדם. ובעצים... - יש רהטים מעצים גם מאבנים , והם בגנות גם בארמונים , ושם מים תמיד.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר. לפי הפשט , כי אהרן נטה ידו והכה היאר , ונטה ידו כנגד כל הרוחות בפאת מצרים. ומלת מימי מצרים - כלל , והפרט: על נהרותם - ואינם היאר , רק שיחור (ראה יר' ב , יח) ונהרות אחרים בארץ מצרים , כי היה הדם בכל ארצם; ועל יאריהם - לשון רבים , בעבור שהיאור במקומות רבים; אגמיהם - אגמי מים מחֻבָּרים מהמטר; ומקוה מימיהם - הם המעיינים והבארות והבורות. אמר הגאון , כי 'מימי' , כפול - מים מתוקים , ו'מֵי' - מרים , כמי הים; על כן כתוב "הקורא למי הים" (עמ' ה , ח). והנה שכח "מי הירדן יכרתון" (יהו' ג , יג). ומלת 'מים' , כאשר היא סמוכה אל סימן , לעולם היא כפולה , כמו "מימַי" (ש"א כה , יא); "ומימיך" (יח' יב , יח); גם על לשון רבים , כי לא יתכן לומר 'מימִי' ו'מימָהּ'. ומצאנו 'מֵי' על לשון יחיד: "כי מי נדה לא זורק עליו" (במ' יט , יג). וטעם ובעצים ובאבנים - המים שהיו בבתים , בכלי עץ , או בכיורים הנעשים מאבן.

רלב"ג - ביאור המילות:
על מימי מצרים - הם כְּלל כל המימות , ואחר זה פרט אותם. והנה אמר לו שיטה ידו על מימי מצרים - לפי שבעת הכותו את היאור , יהפכו כלם לדם , כאִלו נטה ידו עליהם. על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם - הנה הנהרות הם המימות הנגרים , שיש להם בהם מקור או מקורות יהיו נובעים ממנו. והיאורים הם גם כן מימות נגרים , אלא שאין להם בהם מקור יהיו נובעים ממנו , אבל הפכו המים שם ממקום אחר. והאגמים ומקוה המים הם מֵימות עומדים במקום אחד , בלתי נגרים; וכאשר יהיה שם מהם כמות רב , יקראו 'אגמים'; וכאשר יהיו מועטים , יקראו 'מקוה מים'. ובעצים ובאבנים - רוצה לומר , שכבר יהפכו לדם גם כן המים אשר בכלי העצים והאבנים בעת הכותו את היאור.
ריכוז קישורים