תנ"ך - ושמתי
פדת
בין
עמי
ובין
עמך
למחר
יהיה
האת
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשַׂמְתִּ֣י
פְדֻ֔ת
בֵּ֥ין
עַמִּ֖י
וּבֵ֣ין
עַמֶּ֑ךָ
לְמָחָ֥ר
יִהְיֶ֖ה
הָאֹ֥ת
הַזֶּֽה:
(שמות פרק ח פסוק יט)
וְשַׂמְתִּי
פְדֻת
בֵּין
עַמִּי
וּבֵין
עַמֶּךָ
לְמָחָר
יִהְיֶה
הָאֹת
הַזֶּה:
(שמות פרק ח פסוק יט)
ושמתי
פדת
בין
עמי
ובין
עמך
למחר
יהיה
האת
הזה:
(שמות פרק ח פסוק יט)
ושמתי
פדת
בין
עמי
ובין
עמך
למחר
יהיה
האת
הזה:
(שמות פרק ח פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וַאֲשַׁוֵי
פֻרקָן
לְעַמִי
וְעַל
עַמָך
אַיתִי
מַחָא
לִמחַר
יְהֵי
אָתָא
הָדֵין
:
עין המסורה:
פדת
-
ג'
,
ב'
מלא
וחד
חסר:
*שמ'
ח
,
יט;
תה'
קיא
,
ט;
קל
,
ז.
למחר
-
ה':
ראה
לעיל
,
ו.
האת
-
ג'
חסר:
שמ'
ד
,
ח
(פעמיים);
ח
,
יט.
מסורה גדולה:
פדות
ג'
ב'
מל'
וא'
חסיר
ושמתי
פדת
בין
עמי
פדות
שלח
לעמו
והרבה
עמו
פדות.
קדמיה
חס'.
רש"י:
ושמתי
פדות
-
שיבדיל
בין
עמי
ובין
עמך.
רשב"ם:
ושמתי
פדות
-
לשון
הבדלה;
וכן
'ישועה'
ו'הצלה'
ו'חלצה'
ו'פורקן'
-
כולן
לשון
הפרשה
והבדלה
זה
מזה.
למחר
יהיה
-
שלא
תאמר:
"מקרה
הוא
היה
לנו"
(ש"א
ו
,
ט).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ושמתי
פדות
-
גם
זה
אות
בתוך
אות
,
שיכיר
הערוב
מי
הוא
מעמי
ומעמך.
וזה
נאמר
על
מי
שהיה
במצרים
,
ולא
בארץ
גושן.
ר' יוסף בכור שור:
ושמתי
פדות
בין
עמי
ובין
עמך
-
שהיוצא
מתוך
עמך
ויבא
לתוך
עמי
יהא
נפדה
וניצול
מן
הערוב.
רמב"ן:
והפליתי
ביום
ההוא
את
ארץ
גשן
-
בעבור
היות
המכות
הראשונות
עומדות
,
איננו
פלא
שיהיו
בארץ
מצרים
ולא
בארץ
גשן;
אבל
זאת
מכה
משולחת
,
וכאשר
יעלו
החיות
ממעונות
אריות
ומהררי
נמרים
(ע"פ
שה"ש
ד
,
ח)
וישחיתו
כל
ארץ
מצרים
,
ראוי
היה
בטבעם
שיבאו
גם
בארץ
גשן
,
אשר
היא
מכלל
ארץ
מצרים
בתוכה;
לכך
הוצרך
לומר:
והפליתי
את
ארץ
גשן
-
שתנצל
כולה
,
בעבור
שעמי
עומד
עליה
,
כי
רובה
של
ישראל
היא.
ואמר
ושמתי
פדות
בין
עמי
ובין
עמך
-
שאפילו
בארץ
מצרים
,
אם
ימצאו
החיות
איש
יהודי
לא
יזיקוהו
,
ויאכלו
המצרים
,
כדכתיב
"ישלח
בם
ערוב
ויאכלם"
(תה'
עח
,
מה);
וזהו
לשון
'פדות'
,
כטעם
"נתתי
כָפְרְךָ
מצרים
כוש
וסבא
תחתיך"
(יש'
מג
,
ג).
אני
יי'
בקרב
הארץ
-
פירש
רבי
אברהם
דרך
משל
,
כמנהג
המלכים
שיעמדו
באמצע
המלכות
,
להיותו
קרוב
אל
הקצוות.
ואין
לדבר
טעם
במקום
הזה
,
אבל
הוא
לומר
,
כי
הוא
שליט
ומשגיח
בקרב
הארץ
,
לא
כמי
שיחשוב
"עבים
סתר
לו
ולא
יראה
וחוג
שמים
יתהלך"
(איוב
כב
,
יד).
ויתכן
שיהיה
כמו
"כי
שמי
בקרבו"
(שמ'
כג
,
כא)
,
והוא
סוד
נשגב
ונעלם.
רלב"ג - ביאור המילות:
משליח
בך
-
מגרה
ומשסה
,
כטעם
"והשלחתי
בכם
את
חית
השדה"
(וי'
כו
,
כב).
ערוב
-
הם
חיות
מעורבות
ממינים
רבים
,
כמו
זאבים
ושועלים;
והיו
אוכלים
מזונותיהם
בבתים
ובשדות
ומשחיתים
המקנה.
והפליתי
ביום
ההוא
את
ארץ
גושן
-
יתכן
ששאר
המכות
היו
כוללות
לישראל
ולמצרים
,
כמו
שכתב
החכם
אבן
עזרא
(בפירוש
הארוך
לשמ'
ז
,
כד).
למען
תדע
כי
אני
יי'
בקרב
הארץ
-
רוצה
לומר
,
שאני
משגיח
בתחתונים
,
ואעפ"י
שמעלתי
גבוהה
מאד;
וזה
,
שכבר
אביא
זאת
המכה
בך
ובעמך
,
ולא
אביא
אותה
בארץ
גושן
,
ששם
עמי
ישראל.
ושמתי
פדות
בין
עמי
ובין
עמך
-
רוצה
לומר
,
שאני
אשים
ההבדל
בין
עמי
ובין
עמך
פדות;
וזה
,
כי
לעמי
יהיה
פדות
מהמכה
הזאת
,
ולא
כן
לעמך;
וזאת
היא
ההפלאה
וההבדל
שאמר
השם
יתעלה
,
שיפליא
ארץ
גושן
לבלתי
היות
שם
ערוב.
ואפשר
שרצה
בזה
,
והוא
הנכון
,
כי
גם
בארץ
גשן
לא
ימלטו
מזאת
המכה
כי
אם
הישראלים;
וזה
,
כי
כבר
היו
שם
מצרים
,
כמו
שהורה
באמרו
"ושאלה
אשה
משכנתה
ומגרת
ביתה"
(שמ'
ג
,
כב).
או
יהיה
הרצון
בפדות
-
הפרש
,
כמו
שכתב
החכם
אבן
עזרא
(בפירוש
הארוך
לפס'
יט).