תנ"ך - ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק: (מיכה פרק ב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק: (מיכה פרק ב פסוק ד)

טקסט בלבד:

ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק: (מיכה פרק ב פסוק ד)

תיקון קוראים:

ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק: (מיכה פרק ב פסוק ד)

תרגום יונתן:
בְּעִדָּנָא הַהוּא יִטוֹל עֲלֵיכוֹן מְתַל וְאִליָא וּבעִניְתֵיהּ יֵימַר אִתבְּזָזָא אִתבְּזֵיזנָא מֵחוּלָקְהוֹן דְּעַמִי מַעדַּן לְהוֹן מֵאַחסָנַתהוֹן טָרְדִין לְהוֹן תָּיְבִין חַקלָתְהוֹן מְפַלְגִין :

עין המסורה:
ישא - ל"ז: בר' לב , כא; מ , יג , יט; שמ' כ , ז; כג , כא; וי' יט , ח; כ , יז; במ' ו , כו; ט , יג; יא , יב; דב' א , לא; ה , יא; י , יז; כח , מט , נ; לג , ג; יהו' כד , יט; ש"ב יד , יד; יש' ב , ד; ג , ז; ח , ד; י , כד; מ , יא; מב , ב; נז , יג; יח' יב , יב; יח , כ (פעמיים); מי' ב , ד; חב' א , ג; חגי ב , יב; זכ' ו , יג; תה' כד , ה; מש' ו , לה; איוב ז , יג; איכה ג , כז; קה' ה , יד. נהיה - ח' (בקמץ): ראה יואל ב , ב. ימיש - ז': שמ' יג , כב; לג , יא; יש' מו , ז; יר' יז , ח; מי' ב , ד; נח' ג , א; תה' נה , יב. שדינו - ב' מלא בלישנא: מ"א ב , כו; מי' ב , ד.

מסורה קטנה:
נהיה - ח'; שדוד - ל'.

רש"י:
ונהה נהי נהיה. ונהה - לשון עתיד , כמו "ועשה" (מי' ז , ט); "ופנה" (דב' לא , כ); "ובנה" (יהו' ו , כו). ונהה המקונן ואמר: נהי נהיה בעולם! ומהו הנהי אשר נהיה? אמר: שדוד נשדונו - אויבינו שדדונו. ולשון נשדונו , שכתב בו נו"ן בתחילה , ולא כתב 'שדונו' - שבא לשמש שתי לשונות: לשון 'נפעלנו' ולשון 'פעלונו'. אילו כתב 'נשדדנו' , היה הלשון מוסב אל הנשדדים ולא אל השודדים; ואם כתב 'שדונו' , היה מוסב אל השודדים ולא אל הנשדדים; עכשיו מוסב אל שניהם: נשדונו - נִתַנְנו ביד אשר שדונו; ובלעז: 'שומיש דוושטירנט נוש'. דבר אחר: נשדונו - אנחנו גרמנו לעצמינו ששדדונו. חלק עמי ימיר - נחלת חלק עמי נחלף לָאויב. איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק - איך יסור אלי עוד להשיב לנו את שדותינו , אשר יחלק אותם האויב הזה לו? איך איפשר לשובבם עוד לי?! - כל אלה דברי המקונן ונושא המשל. איך ימיש לי - 'קום שדיש טורנא אמיי' [בלעז]; כמו "סורה אלי" (שו' ד , יח); "ויסורו אליו" (בר' יט , ג).

ר' יוסף קרא:
ונהה נהי נהיה - פתרון: ונהה הנוהה נהי ומספד על שנהיה בעיר. נשדונו - בלעז 'אוונט דוושטיס (אולי צ"ל: דוושטיד) נוש'. חלק עמי ימיר - שיבא לאויב. איך ימיש... לשוב (לפנינו: לשובב) שדינו יחלק חבל הגורל (לפנינו: בגורל) - כלומר: איך ימיש ממנו שדינו; שהשובה מגלה אותנו ומחלק אותו. משליך חבל הגורל - מחלק ארץ בחבל.

ראב"ע:
ביום. ישא - המושל. ונהה - כמו "וגבה" (יש' נב , יג). ונהיה - אשר יהיה בימים ההם; כמו "שכר האדם לא נהיה" (זכ' ח , י). וככה הוא: מי שנהיה בעת ההיא , ינהה נהי. ויש אומרים , כי נהיה - כמו חולה , מגזרת "נהייתי ונחליתי" (דנ' ח , כז). נשדונו - בניין 'נפעל' מבעלי הכפל. והמקונן יאמר: חלק עמי ימיר - השם , להיותו נכרי. איך ימיר מה שהיה לי? וכאשר קיוינו לשובב - שישוב שדנו (בנוסחנו: שדינו) אלינו , אז יחלקנה הנכרי; כי מלת יחלק - זרה להזכיר נגד השם. והזכיר שדנו - כנגד שאמר "וחמדו שדות" (לעיל , ב).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ביום ההוא ישא עליכם - פירוש: ביום ההוא ישא עליכם המושל משל , ויאמר: שדוד נשדונו , וחלק עמי המיר לאחרים; וכשנקווה שישובב שדינו אלינו , יחלק אותו לאחרים.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ישא עליכם משל - הסופד: שדוד נשדונו ― 'שדונו'; כמו "ונקלותי עוד" (ש"ב ו , כב) , שהוא כמו 'קלותי'. והנו"ן כמו "נמבזה ונמס" (ש"א טו , ט); "ונהפוך הוא" (אס' ט , א) ― אהה , כי ודאי שדוד שדדונו האויבים. חלק שהיה לו לעמי לחלוק בארצו , ימיר - שנכרים וזרים חולקים אותה במקומו. איך ימיש עוד ויסיר האויב משם?! לי - עלי. שהרי לשובב ולהפריד אותנו מן הארץ יחלק שדינו לאויבנו , כאילו לעולם אין לנו לשוב עוד בארץ. כל 'שביבה' הוא לשון גלות ופירוד: "מהר אל גבעה שובבום" (ראה יר' נ , ו); "נפשי ישובב" (תה' כג , ג) - אם יפריד ויַתְעֶנָה ממרעה הטוב , "ינחני במעגלי צדק" (שם) עוד אל המרעה.

רד"ק:
ביום ההוא - המקונן עליכם ישא בקינתו זה המשל. ומן הנראה , כי המקונן הוא נביא השקר; ובראותו כי לא נעשתה עצתו , יקונן. ולפי שדרך המקונן לדבר משלים וחידות שהם דברים סתומים , וכן דרך המשורר , ובקינה זו יש דברים סתומים , לפיכך קראהּ 'משל'. ונהה נהי נהיה. ונהה - בשקל 'עשה'; 'בנה'; והוא עניין קינה. ונהי - שם הקינה. ונהיה - גם כן שם , בשקל "שמלה" (יש' ג , ו); וכפל השם - לרוב הקינה. ויש מפרשים (ראה ראב"ע) נהיה - עניין שבר , מן "נהייתי ונחליתי" (דנ' ח , כז). ויונתן תרגם: "ואליא בענתיה" , והוא עניין הגבהת הקול בקינה; מן "וענה איים" (יש' יג , כב). ובדברי רבותינו ז"ל (ראה משנה מו"ק ג , ח): מענות אבל לא מטפחות. אמר שדוד נשדונו - יאמר בקינתו כן. נשדונו - מבניין 'נפעל' , בא בשורק מקום חולם; כי הרוב בחולם: "ונקלוֹתי עוד מזאת" (ש"ב ו , כב). חלק עמי ימיר - האדמה שהיא חלק עמי , ימירנו האל באדון אחר , כי יהיה חלק האויב מה שהיה חלק עמי. איך ימיש לי - איך יהיה שיסיר ממני מה שהיה לי?! לשובב שדינו יחלק - כשחשבתי שהאל ירצה להשיב אלינו שדותינו שלקח האויב , והנה האויב מחזיק בהם ומחלק אותם בין האויבים! רוצה לומר , שהאויבים יחלקו ביניהם נחלתנו; כמו שאמר ירמיהו בקינתו "נחלתנו נהפכה לזרים" (איכה ה , ב). ויונתן תרגם: "איתבזזא איתבזזנא מחולקיה דעמי מעדן להון מאחסנתהון טרדין להון תייבי חלקתהון מפלגין".

ר' יוסף כספי:
ישא - הנושא , מי שיהיה. איך - דרך דאגה , כמו "איך אתנך אפרים" (הו' יא , ח); "איכה ישבה בדד" (איכה א , א). ימיש - רמז למלך אשור. לשובב שדינו יחלק - כלומר: לשדינו המיושבים , הוא יחלקם לו.

ר' ישעיה מטראני:
אמר המקונן: שדוד נשדונו - כמו 'נִשְדַדנו'. חלק עמי ימיר - את יושביו. איך ימיש לי - ומגרשני. לשובב - שָׁם האויב שיחלוק שדינו.
ריכוז קישורים