תנ"ך - כה אמר ה' על־הנביאים המתעים את־עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא־יתן על־פיהם וקדשו עליו מלחמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת־עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַֽאֲשֶׁר֙ לֹא־יִתֵּ֣ן עַל־פִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה: (מיכה פרק ג פסוק ה)

כֹּה אָמַר יְהוָה עַל־הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת־עַמִּי הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְקָרְאוּ שָׁלוֹם וַאֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן עַל־פִּיהֶם וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה: (מיכה פרק ג פסוק ה)

כה אמר ה' על־הנביאים המתעים את־עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא־יתן על־פיהם וקדשו עליו מלחמה: (מיכה פרק ג פסוק ה)

כה אמר יהוה על־הנביאים המתעים את־עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא־יתן על־פיהם וקדשו עליו מלחמה: (מיכה פרק ג פסוק ה)

תרגום יונתן:

כִּדנָן אֲמַר יְיָ עַל נְבִיֵי שִׁקרָא דְמַטעַן יָת עַמִי דְּמַן דְּמוֹכֵיל לְהוֹן שֵׁירָוָן דִּבסַר מִתנַבַּן עֲלוֹהִי שְׁלָמָא וּדלָא מוֹכֵיל לְהוֹן מְזָמְנִין עֲלוֹהִי קְרָבָא :

עין המסורה:

ואשר לא - ח': שמ' ט , כא; כא , יג; דב' יא , ב; יש' נב , טו; יח' יח , יח; מי' ג , ה; צפ' א , ו; *נחמ' י , לא.

מסורה קטנה:

ואשר לא - ח'.

רש"י:

הנשכים בשיניהם ואוכלים בשר בהמות פטומות , שמאכילים אותם עמי הטועים אחריהם. וקראו שלום - וכאשר יאכילום יקראו ויתנבאו להם שלום. וקדשו עליו מלחמה - והזמינו עליו מלחמה.

ר' יוסף קרא:

המתעים את עמי - בשקריהם ובפחזותם (ראה יר' כג , לב). הנושכים בשיניהם וקראו שלום - לאותן שנותנים להם לאכול בשיניהם , קוראים לו: שלום ושלום יהיה לך (ראה שם , יז). ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה - לאותם שאינם נותנים להם לאכול , ואומרים להם שקדשו האויבים מלחמה עליהם (ע"פ יואל ד , ט).

ראב"ע:

כה. טעם הנושכים בשניהם - שדיבור לשונם יתעה ישראל וינשכם. ואשר לא יתן להם - מה שיאכלו ויבקשו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

כה אמר יי' על הנביאים המתעים את עמי הנושכים בשיניהם וקראו שלום - פירוש: בשביל שיתנו להם מה שנושכים בשיניהם. וקראו שלום - כלומר: לא יבא עליהם האויב. ואשר לא יתן על פיהם - פירוש: ומי שלא יתן בפיהם , יקדשו עליו מלחמה - כלומר: יבא עליהם האויב.

ר' אליעזר מבלגנצי:

כאשר הרעו - מדה במדה: כפי מה שהרעו מעלליהם להרע לעמי; זאת לראשים ולקצינים (ראה לעיל , א); ועל הנביאים המתעים את עמי להרע - כה אמר יי'. הנשכים בשניהם - ואוכלים אֹתם , ובכך יקראו להם שלום מאתי. ואשר לא יתן אל פיהם , וקדשו עליו מלחמה מאתי , להתנבא לו רעה.

רד"ק:

כה אמר יי'. הנושכים בשניהם - הם מחליקים להם לשונם וקוראים להם שלום , כלומר: שלום יהיה לכם , אל תיראו (ע"פ בר' מג , כג) מהנביאים המתנבאים לכם פורענות. והם בחלקת שפתותיהם זו נושכים אותם בשניהם - כלומר: מרֵיעים להם. כי נשיקתם - נשיכה היא להם; על דרך שאמר "ונעתרות נשיקות שונא" (מש' כז , ו). ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה - כלומר: מי שלא יתן להם מה ששואלים ממנו במאכל ובמשתה , כמו שאמר למעלה "אטיף לך ליין ולשכר" (מי' ב , יא) - ואם לא יתן , יזמנו עליו מלחמה; כלומר: יתאספו יחד נביאי השקר וילחמו עליו בדברים רעים. ויש מפרשים (ראה רש"י): הנושכים בשניהם - מה שנותנים להם מלחם ובשר ושאר מאכלים נושכים בשניהם ואוכלים , ואז יקראו להם שלום ויתנבאו להם דברים טובים. וכן תרגם יונתן: "כדנן אמר יי' על נביאי שקרא דמטען ית עמי דמאן דמוביל להון שירוון די בשר מתנבן עלוהי שלמא ודלא מוביל להון מזמנין עלוהי קרבא".

ר' ישעיה מטראני:

הנושכים בשיניהם - המאכל שלהם , ואז יקראו להם: שלום.