תנ"ך - חולי וגחי בת־ציון כיולדה כי־עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד־בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ: (מיכה פרק ד פסוק י)

חוּלִי וָגֹחִי בַּת־צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי־עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד־בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ יְהוָה מִכַּף אֹיְבָיִךְ: (מיכה פרק ד פסוק י)

חולי וגחי בת־ציון כיולדה כי־עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד־בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך: (מיכה פרק ד פסוק י)

חולי וגחי בת־ציון כיולדה כי־עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד־בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך: (מיכה פרק ד פסוק י)

תרגום יונתן:

מְרַעִי וְזוּעִי כְּנִשׁתָּא דְצִיוֹן כְּיָלֵידתָּא אֲרֵי כְעַן תִּפְּקִין מִקַרתָּא וְתִשׁרַן בְּחַקלָא וּתהָכִין עַד בָּבֶל תַּמָן תִּשׁתֵּיזְבִין וְתַמָן יִפרְקִנִיך יְיָ מִיַד בַּעֲלֵי דְבָבַך :

עין המסורה:

חולי - ב': מי' ד , י; תה' קיד , ז. כי - עתה - י"א בנביאים: ראה הו' ה , ג. תצאי - ג': יר' ב , לז; מי' ד , י; רות ב , כב. ובאת - ה': ש"ב יד , ג; מ"א יד , ג; מ"ב ד , ד; מי' ד , י; רות ג , ד. (ואחד: ובת טות - דנ' ו , יט).

מסורה קטנה:

כי - עתה - י"א בנבי'; ובאת - ה'; עד - בבל - ל'.

רש"י:

חולי - לשון "חלחלה" (יש' כא , ג) , כמו "כי החזיקך חיל" (לעיל , ט). והלשון נופל על 'יולדת'. וגוחי - כרעי ושחי על גחונך; וכן בלשון משנה (ראה מו"ק ז , א): כותל הגוחה לרשות הרבים. תצאי מקריה - מירושלם , ללכת בגולה. ושכנת בשדה - תהי שכינתך חרושה כשדה.

ר' יוסף קרא:

חולי - 'טרמבלא' בלעז. וגוחי - 'דקלינטי' (בלעז). וגוחי - כמו 'הגוחה ברשות הרבים' (ראה מו"ק ז , א). תצאי מקריה - מקרית ירושלם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

חולי וגוחי. חולי - כמו "חיל כיולדה" (לעיל , ט); וגוחי - דמיונו: "אתה גוחי מבטן" (תה' כב , י) , שפירושו: אתה מוציאי מבטן.

ר' אליעזר מבלגנצי:

ועתה (בנוסחנו: עתה) - אחרי שאף באחרית הימים תהא ממלכת אלהיך וממלכת בית דוד קיימת לך בהר ציון (ראה לעיל , ח) , למה תריעי ריע אחר - שאת הולכת לבקש עזרה ממצרים ומאשור? כגון בימי אחז (ראה מ"ב טז , ז) , שהרי בימיו נתנבא (ראה מי' א , א). המלך אין בך , אם יועצך אבד? הנה אלהיך בקרבך (ע"פ צפ' ג , יז) ומלכות בית דוד עדיין קיימת , ונביאי המלמדים אותך להועיל (ע"פ יש' מח , יז); ושמעי לקולם ולעצתם. כי החזיקך חיל כיולדה - מפני מלכי אשור. חולי - אם יש לך חיל כיולדה מפני מלכי אשור , וגוחי - ותלדי ותתרווחי כיולדה מצרת סנחריב. שאף עתה - אחרי זאת , כשתצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל , שהיא ארץ רחוקה מאד - אע"פ כן שם תנצלי ושם יגאלך יי' מיד אויביך. קל וחומר כשעדיין לא יצאת בגולה ועודך בארצך , ולא באת עדיין בכף אויביך; ולכך למה תריעי ריע אחר?

רד"ק:

חולי וגוחי. חולי - מן "חיל כיולדה" (יר' ו , כד); וגוחי - עניינו: הֵאנחי , כי הוא מעניין "אתה גוחי מבטן" (תה' כב , י) , שהוא עניין הוצאה , והאנחה היא הוצאת הנשימה. אמר: אם יש לך לחול ולכאוב - מפני עונך יש לך לחול ולגוח , כי בעונותיך עתה תצאי מקריה - מירושלם וציון , שנקראת "קרית חנה דוד" (יש' כט , א). או פירושו: מכל קריה וקריה שבארץ ישראל. ועם כל זה , זכרי הנחמה ולא תחשבי שאבדה תקותך. ושכנת בשדה - כדרך השבויים , שמוציאים אותם מעריהם ומניחים אותם בשדה עד שיאספו כולם , ואחר כך מוליכים אותם כולם בשבי לארץ המַגְלים. ובאת עד בבל - כי שם מקום הגלות לאותם שהגלה נבוכדנצר. שם תנצלי - מבואר הוא.

ר' ישעיה מטראני:

חולי וגוחי - לשון "חִיל" (לעיל , ט); וגוחי - לשון הכנעה , כהולך על גחון (ע"פ וי' יא , מב). כי עתה את סבורה לצאת מקריה ולשכון בשדה ולבוא עד בבל בגולה - כי אז סנחריב היה מושל על הכל. ואל תפחדי , כי אז במקום קיריָתך (ראה לעיל , ט) תינצלי , ושם יגאלך יי' מכף אויביך , ולא תִגְלי עכשיו.