תנ"ך - הרים
רעשו
ממנו
והגבעות
התמגגו
ותשא
הארץ
מפניו
ותבל
וכל־יושבי
בה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָרִים֙
רָעֲשׁ֣וּ
מִמֶּ֔נּוּ
וְהַגְּבָע֖וֹת
הִתְמֹגָ֑גוּ
וַתִּשָּׂ֤א
הָאָ֙רֶץ֙
מִפָּנָ֔יו
וְתֵבֵ֖ל
וְכָל־י֥וֹשְׁבֵי
בָֽהּ:
(נחום פרק א פסוק ה)
הָרִים
רָעֲשׁוּ
מִמֶּנּוּ
וְהַגְּבָעוֹת
הִתְמֹגָגוּ
וַתִּשָּׂא
הָאָרֶץ
מִפָּנָיו
וְתֵבֵל
וְכָל־יוֹשְׁבֵי
בָהּ:
(נחום פרק א פסוק ה)
הרים
רעשו
ממנו
והגבעות
התמגגו
ותשא
הארץ
מפניו
ותבל
וכל־יושבי
בה:
(נחום פרק א פסוק ה)
הרים
רעשו
ממנו
והגבעות
התמגגו
ותשא
הארץ
מפניו
ותבל
וכל־יושבי
בה:
(נחום פרק א פסוק ה)
תרגום יונתן:
טוּרַיָא
זָעוּ
מִן
קֳדָמוֹהִי
וְרָמָתָא
אִתפָּרַקָא
וַחֲרוֹבַת
אַרעָא
מִן
קֳדָמוֹהִי
וְתֵבֵל
וְכָל
דְּיָתְבִין
בַּהּ
:
עין המסורה:
התמגגו
-
ג'
חסר
(בלישנא):
נח'
א
,
ה;
תה'
סה
,
יא;
איוב
ל
,
כב.
ותבל
-
ב':
נח'
א
,
ה;
תה'
צ
,
ב.
וכל
-
יושבי
-
ח':
יהו'
ז
,
ט;
ט
,
יא;
מ"ב
כג
,
ב;
יר'
יז
,
כ;
כ
,
ו;
נח'
א
,
ה;
חב'
ב
,
ח
,
יז.
יושבי
-
ל"ד
מלא
(בלישנא
,
לא
כולל
'ליושבי'):
ראה
הו'
ד
,
א.
רש"י:
הרים
רעשו
ממנו
-
המלכים
והשרים
יפחדו
מגזירתו.
ותשא
הארץ
-
משאת
עשן.
[כמו
'משאת
העיר'
(ראה
שו'
כ
,
לח)
-
דליקת
העיר
שנישאת
ועולה.
והגבעות
התמוגגו
-
נעות
בטיט
ועפר
תיחוח.]
ר' יוסף קרא:
ותשא
הארץ
מפניו
-
שמעלָה
שריפת
אש
,
מַשְׂאֵת
(ראה
שו'
כ
,
מ)
,
הארץ
לשמים.
ותשא
-
לשון
שריפה;
כמו
"וישאם
דוד
ואנשיו"
(ש"ב
ה
,
כא)
,
שפתרונו:
וישרפם
דוד
ואנשיו.
ראב"ע:
הרים.
אמר
רבי
מרינוס
(רקמה
ע'
רסד):
ותשא
הארץ
מפניו
-
אימה
,
כמו
"נשאתי
אימיך
אפונה"
(תה'
פח
,
טז).
והנכון
בעיני:
ותשא
משאת
-
שרפה
שנשרפה
הארץ;
וככה
"וישאם
דוד
ואנשיו"
(ש"ב
ה
,
כא)
,
והטעם:
וישרפם.
והטעם:
בעבור
שאמר
בתחלה
"ובעל
חימה"
(לעיל
,
ב)
,
שתשרף
הארץ
בחֻמו;
כדרך
"וחמתו
בערה
בו"
(אס'
א
,
יב).
והעד:
לפני
זעמו
מי
יעמד
(בנוסחנו:
יעמוד).
וכל
זה
יספר
חרי
אף
השם
על
נינוה.
ר' יוסף כספי:
ותשא
הארץ
-
כמו
"ותרם
התבה"
(בר'
ז
,
יז)
,
הפך
תנועתה
שהיא
למטה.
וכן
ענין
הארץ
,
שתגבה
בעת
הרעש.
ר' ישעיה מטראני:
ותשא
הארץ
מפניו
-
ותבער;
כמו
"ותעל
משאת
העיר"
(צירוף
של
ש"א
ה
,
יב
ושו'
כ
,
לח).