תנ"ך - גוער בים ויבשהו וכל־הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת הֶחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל: (נחום פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל־הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל: (נחום פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

גוער בים ויבשהו וכל־הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל: (נחום פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

גוער בים ויבשהו וכל־הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל: (נחום פרק א פסוק ד)

תרגום יונתן:
נָזֵיף בְּיַמָא וּמיַבֵּישׁ לֵיהּ וְכָל נַהרָוָתָא מַחרֵיב צְדִי מַתנַן וְכַרמְלָא וְאִילָנֵי לִבנָן נְתַרוּ :

עין המסורה:
גוער - ב' , חד מלא וחד חסר: נח' א , ד; מל' ב , ג.

מסורה קטנה:
גוער - ב' חד מל' וחד חס'; ויבשהו - ל'.

רש"י:
גוער בים - כמשמעו; ודוגמא היא כלפי האומות , שנמשלו ליַמִּים , כעניין שנאמר "לאומים כשאון מים כבירים ישאון" (יש' יז , יב). וכל הנהרות החריב - כאן ניבא שעתיד הקדוש ברוך הוא להמליך את נבוכד נצר בימי יהויקים (ראה יר' כה) , ויתן את אשור ואת כל הארצות לחרב. אמלל בשן וכרמל - מושבות הטובים. ופרח לבנון אמלל - חכמי ישראל פרשוהו (ראה יומא כא , ב) כלפי מיני מגדים שנטע שלמה בבית המקדש , [שהיו של זהב;] וכיון שנכנסו גוים להיכל , יבש.

ר' יוסף קרא:
גוער בים ויבשהו - באותה גבורה שגער בים סוף (ע"פ תה' קו , ט) ויבשהו , כמו כן יעשה עתה על האומות.

ראב"ע:
גוער. ויבשהו - חסר יו"ד , שלא להתחברות שנים יו"דין; והוא הבניין 'הכבד הדגוש': "תיבש גרם" (מש' יז , כב). כי כאשר יאמר מן 'יאבד': "ויְאַבדם" (דב' יא , ד) , ככה היה ראוי שיאמר 'ויְיַבשהו'; רק לא יהיה נאה להתחבר שנים יו"דין. ועתה יספר כח השם בים וביבשה , שאין מי שיכול לפניו. וטעם אמלל בשן - בעבור וכל הנהרות החריב; ודבר זה , שהחריב הנהרות בעבור יְבֹשת הגשם מעל הארץ (ע"פ בר' ח , ז) , דבר זה גרם אומלל בשן וכרמל מכל פרי תבואה.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
יי' ארך אפיים - פירוש: אע"פ שהוא ארך אפיים , נקה לא ינקה מי שיעשה הרעות. וכשהקדוש ברוך הוא יֵרד לעשות נקמה בעולם , בסופה ובסערה (בנוסחנו: ובשערה) יבוא , וגער (בנוסחנו: גוער) בים ויבשהו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
גוער בים - בזעמו , בקומו למשפט (ע"פ תה' עו , י) על הגוי ועל הממלכה. אמלל - 'דימוניץ' (בלעז). בשן וכרמל - הרים גבוהים הן; כמו "הר אלהים הר בשן" (תה' סח , טז).

ר' ישעיה מטראני:
גוער בים ויבשהו - הוא לקוח מן 'יבש' 'הדגוש' , והיה ראוי לומר 'וַיְיַבְּשהו' , אלא שהבליעו היו"ד האחת בחברתה. ודומה לו "וישרם בערבה" (דה"ב לב , ל) , שהוא לקוח מן 'ישר' , והיה ראוי לומר 'וַיְיַשְּׁרם' כמו 'וישברם' , אלא שהבליעו היו"ד האחת בחברתה; ואע"פ שכתובין בו שני יו"דין אינו נקרא אלא אחת. וכך אני אומר "וישב אותם אברם" (בר' טו , יא) , שהוא לקוח מן 'ישב' ה'דגוש'; ועונה על התור וגוזל אע"פ שלא בתרם (ראה שם , ט - י) , ויישבם זה לצד זה וזה לצד זה. אומלל בשן וכרמל - על משקל 'פוּעַל' , ואילולי שנכפל הלמ"ד היה אומר אוּמַּל; ומפני כפל הלמ"ד בא המ"ם שְבָא מורפא; וכן "אומלל אני" (תה' ו , ג) , והוא כמו 'אמוּל' (ראה יח' טז , ל); וגם זה הוא פעוּל על משקל 'פוּעַל'.
ריכוז קישורים