תנ"ך - ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

יְהוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֘ יָרֵאתִי֒ יְהוָ֗ה פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר: (חבקוק פרק ג פסוק ב)

יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר: (חבקוק פרק ג פסוק ב)

ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור: (חבקוק פרק ג פסוק ב)

יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור: (חבקוק פרק ג פסוק ב)

תרגום יונתן:

יְיָ שְׁמַעִית שֵׁמַע גְּבוּרְתָך דְּחֵילִית יְיָ רַברְבִין עוּבָדָך דְּאַתּ יָהֵיב אַרכָּא לְרַשִׁיעַיָא דְּאִם יְתוּבוּן לְאוֹרָיתָך וְלָא תָבוּ וְאִנוּן מַרגְּזִין קֳדָמָך בְּגוֹ שְׁנַיָא דִּיהַבתּ לְהוֹן חַיַיָא בְּכֵין אַתּ עֲתִיד לְהוֹדָעָא גְּבוּרְתָא בְגוֹ שְׁמַיָא דַּאֲמַרתָּא לְחַדָּתָא עָלְמָא לְאִתפְּרָעָא מֵרַשִׁיעַיָא דַעֲבַרוּ עַל מֵימְרָך וְצַדִּיקַיָא עָבְדֵי רְעוּתָך בְּגוֹ רֻגזָך רַחֲמִין תִּדכַר :

עין המסורה:

חייהו - ב' מלא בלישנא: יש' לח , כ; חב' ג , ב. רחם - ב': יר' לא , יט; חב' ג , ב. תזכור - ב' מלא: חב' ג , ב; איכה ג , כ.

מסורה גדולה:

תזכור ב' מל' ברגז רחם תזכור זכור תזכור .

מסורה קטנה:

פעלך - ל'; חייהו - ל' ומל'; רחם - ב'; תזכור - ב' .

רש"י:

שמעתי שמעך - אשר מעולם , שנפרעת תמיד ממכעיסיך , ואת הרשע הזה אתה סובל!? יראתי ואמרתי: אך נשתנית מדת הדין בעון ישראל! פעלך בקרב שנים חייהו - פעלך הראשון , שהיית נפרע לנו מאויבינו , בקרב שני הצרה הזאת שאנו שרויים בה חייהו; כלומר: עוררהו והשיבהו , ובקרב שנים הללו תודיעהו. וברוגז שתקצוף על הרשעים , רחם תזכור - רחם כמו 'לרחם': תזכור לרחם את ישראל.

ר' יוסף קרא:

יי' שמעתי שמעך יראתי - רבונו של עולם! שמעתי את שמעך שהיִיתה נהוג לעשות מעולם: שכשחטאו לפניך דור המבול - מיד נפרעתה מהם , וכן בדור אנוש וכן בדור הפלגה וכן בסדום ועמורה וכן במצרים. וכשראיתי עכשיו שזה נבוכד נצר מאריך ברעתו , ששלמה מלך ישראל שבנה בית המקדש לא מלך כי אם ארבעים שנה (ראה מ"א יא , מב) , וזה שהחריבו מלך ארבעים וחמש שנה (ראה סע"ר רכח) , על כן הייתי מתיירא; כסבור לומר: שמא נשתנו הדברים , שאין יכולת להיפרע מן הרשעים? עד אמרת לי: "ויפח לקץ ולא יכזב" (חב' ב , ג). יי' פעלך בקרב שנים חייהו - אבל תפוש לך מנהגך הראשון וחייהו וחדשיהו לפועל גבורתך; בתוך שני צרתם של ישראל תודיעהו להם. ברוגז רחם תזכור - אפילו ברוגזך עליהם לתתם ביד אויב , תזכור לרחם עליהם ותושיעם ממעניהם; ומיכאן ואילך אל יפול לב אדם עליו , שהרי יראה תגבורת ידך.

ראב"ע:

יי'. טעם שמעתי שמעך - שהודיעו השם דבר הרעב. וטעם פעלך - שתְחיה ישראל בקרב אלה השנים. ורבי יהודה אמר: שמעתי גבורותיך , ועתה חיה פעלך - כאילו הוא מת. וזה רחוק. בקרב שנים תודיע פעלך , מה יעשה; והם , ישראל , הם הפועַל שלך. ברוגז - בעת הרוגז , שאנו בפחד , רחם תזכור - רחמיך. ומלת רחם - לשון יחיד , כי 'רחמים' לשון רבים. ורבי משה אמר: ברוגז רחם , וזכור העת שבאתה , אתה האלוה מתימן (ראה להלן , ג). וזה ארוך ואינו נכון. ויש אומרים , כי רחם - שם דבר כמו אהבה: "ארחמך יי' צדקי" (ראה תה' יח , ב).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

יי' שמעתי שמעך יראתי - פירוש: אמר הנביא: שמעתי מן הרעב שיבוא (ראה להלן , יז) ויראתי שמא יבא האויב עלינו. יי' פעלך בקרב שנים חייהו - פירוש: פעלך שפעלת , והוא בן אדם , בקרב אותם השנים שלרעב חייהו; ובקרב אותם השנים תודיע גבורתך. ברוגז רחם תזכור - פירוש: באותו הרוגז , הרחמים תזכור. כי רגז יהיה כשיבא הרעב , כמו שנאמר "שמעתי ותרגז בטני" (להלן , טז).

ר' אליעזר מבלגנצי:

יי' שמעתי שמעך - שאתה נוקם ונוטר לאויביך , וקנא ובעל חימה (ראה נח' א , ב); ולכך אני מתפלל לפניך על שגיונות האדם (ראה לעיל , א). יי' , פעלך ושכרך - שאתה משלם להם לאחר זמן - היה לך לשלם להם בקרב שני חייהם , ויכירו וישובו; כמו שמפרש והולך: בקרב שני חייו תודיע לאדם שגיונותיו , ויבין וישוב ולא ייענש , ולא תביט ותחריש לו (ראה חב' א , יג). ברגז - שבְּעת הדין , בבא רגז הרשעים , תזכור לרחם את השוגים ולא ייענשו. ולא שיאמר חבקוק שהמקום יעניש שוגגים כמזידים להכרית זכרם (ע"פ תה' לד , יז) , אלא שלא ייענשו כלל. שהיה מודיעם שגיונותיהם , ולא יביט ויחריש להם עד תגדל משוגתם לפניו מאד וייענשו. וכיוצא בו אמר דוד: "שגיאות מי יבין ומנסתרות (בנוסחנו: מנסתרות) נקני" (תה' יט , יג); שכשאדם רגיל בחטא תדיר וגדל בו , תעלה שגגתו לזדון וקשה להחזירו אחריכן , ונמצא נענש בסופו כמזיד , שהרי נעשה מזיד בסופו. וכל עצמו על ישראל מתפלל כל תפלותיו. ועל ברגז רחם תזכר (בנוסחנו: תזכור) הוא אומר:

רד"ק:

יי' שמעתי שמעך יראתי - שמעתי קול הנבואה אומר אלי הגלות הארוך שיהיה לישראל לעתיד , ויראתי: איך יעמד כמה שנים בקרב אויביו?! לפיכך אני מתפלל לפניך ואומר: פעלך בקרב שנים חייהו - ישראל שהם פעלך , שאתה פעלתם ― כמו שאמר "על בני ועל פועל ידי תצוני" (יש' מה , יא) , ואמר "הוא עשך ויכוננך" (דב' לב , ו) ― חיהו - חיה אותו בקרב השנים הארוכים האלה שיהיה בגלות , שלא יִכלה בקרב אויביו. בקרב שנים תודיע - בקרב אלה השנים תודיע דברך שיעדת להם: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם" וגו' (וי' כו , מד). ברוגז רחם תזכור - בזמן הרוגז והאף , שהוא זמן הגלות , תזכור להם אהבת אבותם , כמו שאמר "וזכרתי להם ברית ראשונים" (שם , מה). תרגום "אהבה" (ראה דב' י , יב): "רחמא" (ת"א). או יהיה רחם - אחד מן "רחמים" (בר' מג , יד) , כלומר: זכור להם רחמיך; כמו שאמר "זכור רחמיך... וחסדיך" וגו' (תה' כה , ו). ודרך הדרש (? ראה מחזור ויטרי כב): רחם - בגימטריא 'אברהם': חשבון זה כזה; כלומר: זכור להם ברית אברהם. ויונתן תרגם: "יי' שמעית גבורתך דחילית יי' כמה רברבין עובדך דאת יהב ארכא לרשיעיא דאם יתובון לאוריתא ולא תבו ואינון מרגזין קדמך בגו שניא דיהבת להון חייא בכין את עתיד להודעא גבורתך בגו שניא דאמרת לחדתא עלמא לאיתפרעא מרשיעיא דעברו על מימרך וצדיקיא עבדי רעותך בגו רוגזך רחמין תדכר ותרחם עליהון". נוסח אחר: "בגו רוגזך ברחמין תדכר".

ר' יוסף כספי:

יי' שמעתי שמעך עד שסיים ספרו "למנצח בנגינותי" (להלן , יט). אשר אלה המלות , רוצה לומר: "שגיונות" (לעיל , א) ו"למנצח בנגינותי" הם מלות שיריות , רוצה לומר: ממלאכת השיר הנהוגות בכלי הנגון העשויים להעיר הנפש המשכלת המכונה בימי קדם 'מוסיקא'; אבל אבדה החכמה הזאת. וראה הפלגת זאת התפלה , כי מכאן הוציאו אנשי כנסת הגדולה סדור תפלת 'יוצר' בכלל , מיושב ומעומד , ובפרט יותר מה שהוא מעומד; כי אנשי כנסת הגדולה היו קרובים לקבלה מן הנביאים. וזה , כי זה הנביא אמר תחלה בקצור מופלג גבורת השם , באמרו: יי' שמעתי שמעך יראתי - כלומר: שמעך בכלל , בכל מעשיך שעשית , כטעם "ויהי שמעו בכל הארץ" (יהו' ו , כז); ובפרט על תשובתו שעשה לו. ואחר ביקש צרכו וצרכי עמו , רוצה לומר: התשועה מיד החיה הראשונה שקדם זכרה (ראה פירושו חב' א , א); והוא אמרו: יי' פעלך וכו' , רחם תזכור. ובאור זה 'אוצר יי'' יבא. וטעם בקרב שנים - מעטים; כי השם אמר לו "לקץ" (חב' ב , ג) ולא באר מתי , כמו שלא באר לדניאל. וגם עתה לא בארו לו , ואם יעשה תפלה גדולה. וגם זה 'אוצר יי'' יבא. ואע"פ שהשם יעד לו זמן בקצור , והוא אמרו "וצדיק באמונתו יחיה" (שם , ד) , אף על זה רצה הנביא להתפלל לשם: ועתה יֵאמן נא את דברך! (ע"פ מ"א ח , כו). ואין תמה אם אלו השלֵמים משימים ספק בדברי השם , שלא יאמר - ולא - יעשה , ודִבר - ולא - יקימנה (ראה במ' כג , יט) , כי בזה סודות; והכל 'אוצר יי'' יבא.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות - על ישראל שעתידים להיות שגויין ועזובין בְּגלות ארבע מלכיות כמה שנים , ולא יפקוד אותם הבורא. שגיונות - כמו "באהבתה תשגה תמיד" (מש' ה , יט). וכך היה מתפלל: יי' שמעתי שמעך - שאתה עתיד להגלות את ישראל ולהניחם בגלות כמה שנים , לפיכך יראתי. או יש לומר: שגיונות - לשון ניגון , כמו "שיגיון לדוד" (תה' ז , א); כלומר , שזאת התפילה היה מתפלל על הניגונים. ומכל מקום , על גלות ארבע מלכיות היה מתפלל. פעלך - ישראל שהן פועל ידיך , כמו שנאמר "על בני ועל פועל ידי תצווני" (יש' מה , יא). בקרב שנים שלגלות חייהו - שלא יִכלו בצרת גלותם. בקרב אותם שנים תודיע גבורתך להם - שתסמכם ותעזרם בעת צרתם. ברוגז רחם - אפילו בשעת הכעס תרחם עליהם ותזכור להם מתן תורה. סוף פסוק זהו דבוק לתחילת מקרא שלאחריו , כלומר: תזכור להם