תנ"ך - תפלה
לחבקוק
הנביא
על
שגינות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תְּפִלָּ֖ה
לַחֲבַקּ֣וּק
הַנָּבִ֑יא
עַ֖ל
שִׁגְיֹנֽוֹת:
(חבקוק פרק ג פסוק א)
תְּפִלָּה
לַחֲבַקּוּק
הַנָּבִיא
עַל
שִׁגְיֹנוֹת:
(חבקוק פרק ג פסוק א)
תפלה
לחבקוק
הנביא
על
שגינות:
(חבקוק פרק ג פסוק א)
תפלה
לחבקוק
הנביא
על
שגינות:
(חבקוק פרק ג פסוק א)
תרגום יונתן:
צְלוֹתָא
דְּצַלִי
חֲבַקוּק
נְבִיָא
כַּד
אִתגְּלִי
לֵיהּ
עַל
אַרכָּא
דִיהַב
לְרַשִׁיעַיָא
דְּאִם
יְתוּבוּן
לְאוֹרָיתָא
בִּלבַב
שְׁלִים
יִשׁתְּבֵיק
לְהוֹן
וִיהוֹן
כָּל
חוֹבֵיהוֹן
דְּחָבוּ
קֳדָמוֹהִי
הָא
כְשָׁלְוָתָא
:
רש"י:
על
שגיונות
-
יש
לפותרו
כתרגומו.
ולפי
שמועו:
בקש
רחמים
על
עצמו
שהטיח
דברים
,
כגון
"על
כן
תפוג
תורה"
(חב'
א
,
ד);
"ותעשה
אדם
כדגי
הים"
(שם
,
יד)
-
קנתר
אחר
מדת
הדין
(ראה
שו"ט
צ
,
ב).
ר' יוסף קרא:
תפילה
לחבקוק
הנביא
על
שגיונות
-
על
שהטיח
דברים
כלפי
למעלה
,
שאמר:
"על
משמרתי
אעמודה"
(חב'
ב
,
א);
שרב
את
יוצרו
(ע"פ
יש'
מה
,
ט)
ואמר:
איני
זז
מיכאן
עד
שתרחם
על
בניך
ותודיעני
קץ
גלותם.
וענה
לו
הקדוש
ברוך
הוא
,
כי
בוא
יבוא
ולא
יאחר
(ראה
חב'
ב
,
ג).
עכשיו
חזר
ומתפלל
לפניו
שיכפר
על
שגגתו
ששגג
(ע"פ
וי'
ה
,
יח)
,
ואמר:
ראב"ע:
תפלה
זאת
ברוח
הקודש
נאמרה;
והוא
מתנבא
על
רעב
שיהיה
(ראה
להלן
,
יז)
,
כאשר
יתברר
דברי
הנביא
בסוף
התפלה
,
ולא
יהי
כח
לישראל
לעמוד
מפני
האויב.
וזאת
התפלה
על
דרך
סדר
התפילות
,
על
כן
כתוב:
על
שגיונות
,
"למנצח"
(להלן
,
יט)
,
גם
מלת
"סלה"
(להלן
,
יג).
ושם
פירשתי
אלה
המלות
בספר
'תהלות'
(בהקדמה
לתהלים
,
ע'
לד
-
לה).
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
תפילה
לחבקוק
הנביא
על
שגיונות.
פירוש
שגיונות
-
ניגון
,
כמו
"שגיון
לדוד"
(תה'
ז
,
א).
וזו
התפילה
עשה
אותה
על
מיני
ניגונים
,
כמו
שיאמר
בסוף
"למנצח
בנגינותי"
(פס'
יט).
ר' אליעזר מבלגנצי:
תפלה
לחבקוק
הנביא
-
שהתפלל
על
שגיונות
האדם;
שאין
להעניש
אדם
,
להביט
ולהחריש
לו
עד
שיִשְנה
בחטאו
ויוסיף
על
חטאתו
פשע
(ע"פ
איוב
לד
,
לז).
שאם
לזדים
ולבוגדים
אתה
מחריש
(ראה
חב'
א
,
יג)
כדי
לאבדם
בבא
יומם
,
לשוגים
אין
לך
להביט
ולהחריש
עד
יגדל
חטאם
ועונשם
ואתה
מאבדם!
והיה
לך
להודיעם
לאלתר
מְשוגתם
,
וישובו;
והוא
שאומר:
רד"ק:
תפלה
לחבקוק
הנביא
-
זאת
התפלה
נעשית
על
דרך
שיר
משירי
תהלים;
על
כן
אמר:
על
שגיונות
,
כמו
"שגיון
לדוד"
(תה'
ז
,
א)
,
ואמר
"למנצח
בנגינותי"
(להלן
,
יט);
וכן
אמר
בו
מלת
"סלה"
(להלן
,
ג
,
ט
,
יג)
,
ואינה
כתובה
זאת
המלה
בכל
המקרא
,
רק
בזאת
התפלה
ובספר
תהלים.
ועניין
התפלה
-
על
צרות
ישראל
בגלות
הזה;
וספר
בה
הנסים
והגבורות
שעשה
האל
לישראל
מיום
אשר
גאלם
ממצרים.
והתפלל
ואמר
בדרך
נבואה
כי
כן
יעשה
עמהם
בגלות
הזה
ובמלחמת
גוג
ומגוג.
והחכם
רבי
אברהם
אבן
עזרא
פירש
,
כי
תפלה
זו
-
על
רעב
שהיה
עתיד
להיות;
וראיָתו:
"בקרב
שנים
חייהו"
(להלן
,
ב)
-
רוצה
לומר:
בקרב
שני
הרעב;
וכן
"הבנהרים
חרה
יי'"
(להלן
,
ח)
-
רוצה
לומר:
על
עצירת
המטר;
"תעור
קשתך"
(להלן
,
ט)
-
על
הקשת
שנראה
בענן
ביום
הגשם
(ע"פ
יח'
א
,
כח);
וכן
"כי
תרכב
על
סוסיך"
(להלן
,
ח)
-
רוצה
לומר:
על
העבים;
וכן
אמר
"כי
תאנה
לא
תפרח"
(להלן
,
יז).
ודעת
רוב
המפרשים
(ראה
רש"י)
על
העניין
שכתבנו
,
וכן
דעת
יונתן.
והוא
תרגם
שגיונות
-
עניין
"שגגה"
(במ'
טו
,
כה):
התפלל
שיהיו
עונות
ישראל
נחשבים
לפניו
כשגגה.
ר' יוסף כספי:
תפלה
לחבקוק
הנביא
על
שגיונות
-
אחר
שהשיבו
השם
כפי
שאלתו
,
אשר
השאלה
היתה
באמרו
"עד
אנה
יי'
שועתי"
וכו'
(חב'
א
,
ב)
עד
שסיים
"לא
יחמול"
(שם
,
יז);
והתשובה
היתה
באמרו
"ויענני
יי'
ויאמר"
וכו'
(חב'
ב
,
ב)
עד
שסיים
"הס
מפניו
כל
הארץ"
(שם
,
כ)
-
רצה
חבקוק
לעשות
תפלה
לַשם
,
אשר
היא
מאמרו:
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
תפלה
לחבקוק
הנביא
על
שגיונות
-
על
ישראל
שעתידים
להיות
שגויין
ועזובין
בְּגלות
ארבע
מלכיות
כמה
שנים
,
ולא
יפקוד
אותם
הבורא.
שגיונות
-
כמו
"באהבתה
תשגה
תמיד"
(מש'
ה
,
יט).
וכך
היה
מתפלל:
יי'
שמעתי
שמעך
-
שאתה
עתיד
להגלות
את
ישראל
ולהניחם
בגלות
כמה
שנים
,
לפיכך
יראתי.
או
יש
לומר:
שגיונות
-
לשון
ניגון
,
כמו
"שיגיון
לדוד"
(תה'
ז
,
א);
כלומר
,
שזאת
התפילה
היה
מתפלל
על
הניגונים.
ומכל
מקום
,
על
גלות
ארבע
מלכיות
היה
מתפלל.
פעלך
-
ישראל
שהן
פועל
ידיך
,
כמו
שנאמר
"על
בני
ועל
פועל
ידי
תצווני"
(יש'
מה
,
יא).
בקרב
שנים
שלגלות
חייהו
-
שלא
יִכלו
בצרת
גלותם.
בקרב
אותם
שנים
תודיע
גבורתך
להם
-
שתסמכם
ותעזרם
בעת
צרתם.
ברוגז
רחם
-
אפילו
בשעת
הכעס
תרחם
עליהם
ותזכור
להם
מתן
תורה.
סוף
פסוק
זהו
דבוק
לתחילת
מקרא
שלאחריו
,
כלומר:
תזכור
להם