תנ"ך - תפלה לחבקוק הנביא על שגינות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת: (חבקוק פרק ג פסוק א)

טקסט וניקוד:

תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת: (חבקוק פרק ג פסוק א)

טקסט בלבד:

תפלה לחבקוק הנביא על שגינות: (חבקוק פרק ג פסוק א)

תיקון קוראים:

תפלה לחבקוק הנביא על שגינות: (חבקוק פרק ג פסוק א)

תרגום יונתן:
צְלוֹתָא דְּצַלִי חֲבַקוּק נְבִיָא כַּד אִתגְּלִי לֵיהּ עַל אַרכָּא דִיהַב לְרַשִׁיעַיָא דְּאִם יְתוּבוּן לְאוֹרָיתָא בִּלבַב שְׁלִים יִשׁתְּבֵיק לְהוֹן וִיהוֹן כָּל חוֹבֵיהוֹן דְּחָבוּ קֳדָמוֹהִי הָא כְשָׁלְוָתָא :

מסורה קטנה:
לחבקוק - ל'; שגינות - ל'.

רש"י:
על שגיונות - יש לפותרו כתרגומו. ולפי שמועו: בקש רחמים על עצמו שהטיח דברים , כגון "על כן תפוג תורה" (חב' א , ד); "ותעשה אדם כדגי הים" (שם , יד) - קנתר אחר מדת הדין (ראה שו"ט צ , ב).

ר' יוסף קרא:
תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות - על שהטיח דברים כלפי למעלה , שאמר: "על משמרתי אעמודה" (חב' ב , א); שרב את יוצרו (ע"פ יש' מה , ט) ואמר: איני זז מיכאן עד שתרחם על בניך ותודיעני קץ גלותם. וענה לו הקדוש ברוך הוא , כי בוא יבוא ולא יאחר (ראה חב' ב , ג). עכשיו חזר ומתפלל לפניו שיכפר על שגגתו ששגג (ע"פ וי' ה , יח) , ואמר:

ראב"ע:
תפלה זאת ברוח הקודש נאמרה; והוא מתנבא על רעב שיהיה (ראה להלן , יז) , כאשר יתברר דברי הנביא בסוף התפלה , ולא יהי כח לישראל לעמוד מפני האויב. וזאת התפלה על דרך סדר התפילות , על כן כתוב: על שגיונות , "למנצח" (להלן , יט) , גם מלת "סלה" (להלן , יג). ושם פירשתי אלה המלות בספר 'תהלות' (בהקדמה לתהלים , ע' לד - לה).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות. פירוש שגיונות - ניגון , כמו "שגיון לדוד" (תה' ז , א). וזו התפילה עשה אותה על מיני ניגונים , כמו שיאמר בסוף "למנצח בנגינותי" (פס' יט).

ר' אליעזר מבלגנצי:
תפלה לחבקוק הנביא - שהתפלל על שגיונות האדם; שאין להעניש אדם , להביט ולהחריש לו עד שיִשְנה בחטאו ויוסיף על חטאתו פשע (ע"פ איוב לד , לז). שאם לזדים ולבוגדים אתה מחריש (ראה חב' א , יג) כדי לאבדם בבא יומם , לשוגים אין לך להביט ולהחריש עד יגדל חטאם ועונשם ואתה מאבדם! והיה לך להודיעם לאלתר מְשוגתם , וישובו; והוא שאומר:

רד"ק:
תפלה לחבקוק הנביא - זאת התפלה נעשית על דרך שיר משירי תהלים; על כן אמר: על שגיונות , כמו "שגיון לדוד" (תה' ז , א) , ואמר "למנצח בנגינותי" (להלן , יט); וכן אמר בו מלת "סלה" (להלן , ג , ט , יג) , ואינה כתובה זאת המלה בכל המקרא , רק בזאת התפלה ובספר תהלים. ועניין התפלה - על צרות ישראל בגלות הזה; וספר בה הנסים והגבורות שעשה האל לישראל מיום אשר גאלם ממצרים. והתפלל ואמר בדרך נבואה כי כן יעשה עמהם בגלות הזה ובמלחמת גוג ומגוג. והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירש , כי תפלה זו - על רעב שהיה עתיד להיות; וראיָתו: "בקרב שנים חייהו" (להלן , ב) - רוצה לומר: בקרב שני הרעב; וכן "הבנהרים חרה יי'" (להלן , ח) - רוצה לומר: על עצירת המטר; "תעור קשתך" (להלן , ט) - על הקשת שנראה בענן ביום הגשם (ע"פ יח' א , כח); וכן "כי תרכב על סוסיך" (להלן , ח) - רוצה לומר: על העבים; וכן אמר "כי תאנה לא תפרח" (להלן , יז). ודעת רוב המפרשים (ראה רש"י) על העניין שכתבנו , וכן דעת יונתן. והוא תרגם שגיונות - עניין "שגגה" (במ' טו , כה): התפלל שיהיו עונות ישראל נחשבים לפניו כשגגה.

ר' יוסף כספי:
תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות - אחר שהשיבו השם כפי שאלתו , אשר השאלה היתה באמרו "עד אנה יי' שועתי" וכו' (חב' א , ב) עד שסיים "לא יחמול" (שם , יז); והתשובה היתה באמרו "ויענני יי' ויאמר" וכו' (חב' ב , ב) עד שסיים "הס מפניו כל הארץ" (שם , כ) - רצה חבקוק לעשות תפלה לַשם , אשר היא מאמרו:

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות - על ישראל שעתידים להיות שגויין ועזובין בְּגלות ארבע מלכיות כמה שנים , ולא יפקוד אותם הבורא. שגיונות - כמו "באהבתה תשגה תמיד" (מש' ה , יט). וכך היה מתפלל: יי' שמעתי שמעך - שאתה עתיד להגלות את ישראל ולהניחם בגלות כמה שנים , לפיכך יראתי. או יש לומר: שגיונות - לשון ניגון , כמו "שיגיון לדוד" (תה' ז , א); כלומר , שזאת התפילה היה מתפלל על הניגונים. ומכל מקום , על גלות ארבע מלכיות היה מתפלל. פעלך - ישראל שהן פועל ידיך , כמו שנאמר "על בני ועל פועל ידי תצווני" (יש' מה , יא). בקרב שנים שלגלות חייהו - שלא יִכלו בצרת גלותם. בקרב אותם שנים תודיע גבורתך להם - שתסמכם ותעזרם בעת צרתם. ברוגז רחם - אפילו בשעת הכעס תרחם עליהם ותזכור להם מתן תורה. סוף פסוק זהו דבוק לתחילת מקרא שלאחריו , כלומר: תזכור להם
ריכוז קישורים