תנ"ך - נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

נוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה: (צפניה פרק ג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה: (צפניה פרק ג פסוק יח)

טקסט בלבד:

נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה: (צפניה פרק ג פסוק יח)

תיקון קוראים:

נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה: (צפניה פרק ג פסוק יח)

תרגום יונתן:
דַּהֲווֹ מְעַכְּבִין בִּיך זִמנֵי מוֹעֲדַך אַרחֵיקִית מִנִיך וָי עֲלֵיהוֹן עַל דַּהֲווֹ נָטְלִין זֵינְהוֹן לְקִבלִיך וּמחַסְדִין לִיך :

עין המסורה:
משאת - ג': יר' ו , א; צפ' ג , יח; אס' ב , יח. (ואחד: ומשאת - יר' מ , ה). משאת - ה' בלישנא: שו' כ , מ; יר' ו , א; מ , ה; צפ' ג , יח; *אס' ב , יח. וחד: בשאת - וי' יג , י.

מסורה קטנה:
נוגי - ל'; משאת - ג'.

רש"י:
נוגי ממועד אספתי - את המוּצָאים ממועדיי , שלא היו שומרים שבתות וימים טובים. אספתי - כליתי. ממך היו - מעמך היו. משאת עליה חרפה - אותה אשמה היה לך משאת חרפה. נוגי - לשון הוצאה , כמו "הגו סיגים" (מש' כה , ד); "כאשר הוגה מן המסילה" (ש"ב כ , יג); ואין שורש בתיבה אלא הגימ"ל לבדה.

ר' יוסף קרא:
נוגי ממועד אספתי ממך היו - אותם שהם נוגים ואבילים מבלי באי מועד (ע"פ איכה א , ד) מפני ש"אספתי את שלומי" מהם (יר' טז , ה) , שנהרגו ונחרב בית המקדש , ואספתי אותם שהיו באים ממך לירושלם. משאת עליה חרפה - לא ישאו עוד חרפה בגוים , שאקבץ אותם מן הגליות , וביתי אבנה נאם יי' (ע"פ זכ' א , טז).

ראב"ע:
נוגי - בניין נפעל , מגזרת "יגון" (יש' לה , י). ופירוש ממועד - ממקום התחברות ישראל במועדים; כמו "שרפו כל מועדי אל בארץ" (תה' עד , ח). הנה אספתי אותם אליך , כי ממך היו - והטעם: על אבותם. משאת - שנשאו חרפה על ירושלם; על כן: עליה.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
נוגי ממועד - פירוש: ישראל שהיו אבלים מן המועד , שלא היו יכולין לעשותו מפני שהיו בגולה , אספתי אותן; וממך היו - שנושאין על ירושלם חרפה.

ר' אליעזר מבלגנצי:
נוגי ממועד - אותן שהיו נוגים ונאנחים ממועדייך שחרבו , אספתי בקרבך. ממך היו - מוסב על נוגי ממועד; לומר: נוגי ממועד שהיו ממך , נועדים בבית מועדייך , אספתי וייעדתי לתוכך כבראשונה , על משאת חרפה שנשאו עליך (בנוסחנו: עליה) בגוים על חורבותייך ושוממותיך (ע"פ יש' מט , יט).

רד"ק:
נוגי ממועד אספתי - מעניין "יגון" (יש' לה , י) , מבניין 'נפעל'; כמו "בתולותיה נוגות" (איכה א , ד). אמר כנגד ציון וירושלם: בניך שהם נוגים ממועד הגאולה שארך כל כך , הנה אספתי אותם אליך; כי ממך היו ויצאו בגלות , ועתה אספתי אותם אליך. והטעם: על בניהם; או גם הם עצמם , ורמז בזה לתחית המתים. משאת עליה חרפה - כי כבר נשאו חרפה גדולה ימים רבים עליה; רוצה לומר: על ירושלם. ומה שדבר לנוכח ושלא לנוכח בפסוק - רבים כמהו במקרא. משאת - שם. ויונתן תרגם: "דהוו מעכבין ביך זימני מועדיך ארחיקית מיניך ווי עליהון על דהוו נטלין זיניהון לקבליך ומחסדין ליך".

ר' יוסף כספי:
נוגי ממועד - תאר כן ישראל , כי כן היו בזמן ממשלת החיה השלישית (ראה דנ' ח , כא) , רוצה לומר: מלכות יון; כמו שמבואר ביוסיפון (ע' 66 - 68 ) , כי אנטיוכוס מנעם מלשמור מועדי יי'. וטעם אספתי - בתוך ירושלם בשלום; כי הפושעים שנשתמדו היו חוץ לירושלם. וכשנשחת אנטיוכוס ואחריו בנו , שבו בני חשמונאי וכל החסידים בירושלם ועשו חגים ומועדים , כמו שמבואר ביוסיפון (ע' 84 - 86 ). וטעם ממך היו דבק עם נוגי ממועד , כלומר: שממך היו. וטעם משאת עליה - שנשאו חרפה וחֲרפות על ירושלם , שקדם זכרה (לעיל , טז); וכן רמז לה אמרוֹ ממך. וכן מבואר שקרה לבני חשמונאי וחביריו זקני ישראל.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
נוגי ממועד - מקרא מסורס הוא: נוגי ממועד שממך היו , אספתי; כלומר: אותם שהיו נוגים ואבלים משלשה רגלים , שלא היו יכולים לעלות ברגל - עתה אספתי אותם , שכולם יעלו. משאת עליה חרפה - לשון הגבהה וסילוק; שיסתלק מעליה כל חרפה.
ריכוז קישורים